ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אודט אוריידא בת תורקיה
מדוע יחזקאל היה צריך לנבא פעמיים אל הרוח כדי להפיח בהם חיים?
תרגום יונתן ומתי יחזקאל
בתחילת פרשת בשלח מסופר שהקב"ה לא רצה להוביל את ישראל דרך ארץ פלישתים - 'פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה'. תרגום-יונתן מסביר, שבני אפרים התאגדו בעבר ויצאו ממצרים לארץ ישראל כדי לגור בה ולקחת את המקנה של הפלשתים; אולם הפלשתים הרגו אותם. הקב"ה לא רצה שישראל יראו את עצמותיהם של בני אפרים, ולכן הוא הוציא את בני ישראל בדרך אחרת. תרגום-יונתן מוסיף ומספר שיחזקאל החיה את העצמות הללו בנבואתו בְּבִקְעַת דּוּרָא . אולם דברי התרגום קשים להבנה. בספר דניאל מבואר ש'בִּקְעַת דּוּרָא' נמצאת 'בִּמְדִינַת בָּבֶל'; ותרגום יונתן עצמו מעיד שבני אפרים נהרגו בארץ ישראל. מדוע שעצמות בני אפרים יתגלגלו ויגיעו ל'בִּקְעַת דּוּרָא'?! כיצד ייתכנו דברי התרגום?!
הבִּקְעָה שבבבל
תרגום יונתן מרמז לנו, שהבִּקְעָה שבבבל היא בקעה שמסמלת רעיון עמוק. בספר דניאל מסופר שמלך בבל הקים באותה בִּקְעָה אנדרטה, ודרש שכולם ישתחוו לה. בתוספות (מסכת עבודה זרה, דף ג, א) מבואר שהאנדרטה לא היתה עבודה-זרה ממש, אלא היא נעשתה לכבוד מלך בבל ולכבוד ממלכתו. מלך בבל דרש שכולם יתמסרו לאידיאל של טובת הממלכה שהוא עומד בראשה; והאידיאל הרשמי היה התאגדות לגוף אחד שמטרתו - טובת ורווחת הפרטים שחברים בו. רבים מישראל שגלו לבבל "השתחוו" והתמסרו לאידיאל של טובת הממלכה הבבלית; ועקב כך, שארית הגולה איבדה תקוה מגאולת ישראל.
השלד שעליו נוצרת כל אומה הוא רעיון שמאחד את היחידים לגוף אחד גדול. כל יחיד הוא עצם שדואג לעצמיותו, וכאשר העצמות מתקרבות זו לזו ומוכנות לאבד את עצמיותן לטובת כלל-העצמות נוצר השלד של האומה. רבים מגולי ישראל מסרו אז את נפשם על הרעיון הלאומי הבבלי; ושארית הגולה חששה שהרעיון הלאומי הישראלי ננטש ויבש - 'יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ'.
תחיית המתים של יחזקאל
ה' הודיע אז ליחזקאל שתחיית האומה הישראלית תבוא אולם היא תהיה בשני שלבים. בשלב הראשון תבוא רוח ותחיה את העצמות. רבים מישראל ינטשו את ההזדהות שלהם עם טובת האומות שגלו אליהן; ורוח מסירות הנפש עבור טובת האומה הישראלית - תחזור ותחיה.
ה' הראה אז ליחזקאל כיצד העצמות מתלכדות ועולה עליהם בשר ועור; אולם הגוף שנוצר הוא חסר חיים. ה' גילה ליחזקאל שאומה שמצויה בארץ ישראל וכל מטרתה הוא טובתם הגשמית של הפרטים שלה - היא חסרת תוחלת חיים. הרעיון הראשון שילכד את שבי הגלויות יהיה הרעיון להקים בארץ ישראל אומה - שמטרתה טובת ורווחת הפרטים שמרכיבים אותה. אולם זהו רעיון קדום - זהו החזון של בני אפרים שבאו לארץ ישראל כדי להגדיל את קנייניהם הגשמיים. ברם, ארץ ישראל נועדה לחזון גדול הרבה יותר. הארץ לא קלטה את בני אפרים שבאו מתוך האידיאל של טובתם הגשמית; והם הוכו בסופו של דבר בידי התושבים המקומיים. ולכן יחזקאל ראה שנוצר גוף - ללא חיים.
ואז, ה' מצווה אז על יחזקאל לנבא בשנית אל הרוח - כדי ליצוק חיים בגוף שהתהווה. בשלב השני תבוא רוח חיי תורה ואמונה אל האומה הישראלית; והאומה תמלא אז את מטרתה ותהיה גוף חי.
כוונתו העמוקה של תרגום-יונתן
במבט מעמיק בנבואה מתברר, שה' גילה ליחזקאל שהרוח התורנית תבוא רק בשלב השני, והיא חייבת שיבוא לפניה השלב המכין של "עצמות בני אפרים". במבט מעמיק מתברר, שהחזון של הקמת אומה ישראלית שמטרתה טובת הפרטים שחברים בה - אינו חזון "מת" באופן החלטי.
כאשר תרגום-יונתן אומר שיחזקאל החיה את "עצמות בני אפרים" הוא אינו מתכוון לפשוטם של הדברים; שהרי ה"עצמות" שיחזקאל ראה היו בבבל - ואילו "עצמות בני אפרים" היו בארץ ישראל. תרגום-יונתן מתכוון לומר שיחזקאל החיה את החזון של "בני אפרים" - חזון של הקמת אומה ישראלית שמטרתה טובת הפרטים שחברים בה. החזון הזה נחשב לחזון "מת" רק כאשר הוא מסתכם בשלב הזה. אולם ניתן להרכיב עליו שלב שני ומאוחר, ואז החזון הזה מקבל חיים למפרע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









