ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אודט אוריידא בת תורקיה
מדוע יחזקאל היה צריך לנבא פעמיים אל הרוח כדי להפיח בהם חיים?
תרגום יונתן ומתי יחזקאל
בתחילת פרשת בשלח מסופר שהקב"ה לא רצה להוביל את ישראל דרך ארץ פלישתים - 'פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה'. תרגום-יונתן מסביר, שבני אפרים התאגדו בעבר ויצאו ממצרים לארץ ישראל כדי לגור בה ולקחת את המקנה של הפלשתים; אולם הפלשתים הרגו אותם. הקב"ה לא רצה שישראל יראו את עצמותיהם של בני אפרים, ולכן הוא הוציא את בני ישראל בדרך אחרת. תרגום-יונתן מוסיף ומספר שיחזקאל החיה את העצמות הללו בנבואתו בְּבִקְעַת דּוּרָא . אולם דברי התרגום קשים להבנה. בספר דניאל מבואר ש'בִּקְעַת דּוּרָא' נמצאת 'בִּמְדִינַת בָּבֶל'; ותרגום יונתן עצמו מעיד שבני אפרים נהרגו בארץ ישראל. מדוע שעצמות בני אפרים יתגלגלו ויגיעו ל'בִּקְעַת דּוּרָא'?! כיצד ייתכנו דברי התרגום?!
הבִּקְעָה שבבבל
תרגום יונתן מרמז לנו, שהבִּקְעָה שבבבל היא בקעה שמסמלת רעיון עמוק. בספר דניאל מסופר שמלך בבל הקים באותה בִּקְעָה אנדרטה, ודרש שכולם ישתחוו לה. בתוספות (מסכת עבודה זרה, דף ג, א) מבואר שהאנדרטה לא היתה עבודה-זרה ממש, אלא היא נעשתה לכבוד מלך בבל ולכבוד ממלכתו. מלך בבל דרש שכולם יתמסרו לאידיאל של טובת הממלכה שהוא עומד בראשה; והאידיאל הרשמי היה התאגדות לגוף אחד שמטרתו - טובת ורווחת הפרטים שחברים בו. רבים מישראל שגלו לבבל "השתחוו" והתמסרו לאידיאל של טובת הממלכה הבבלית; ועקב כך, שארית הגולה איבדה תקוה מגאולת ישראל.
השלד שעליו נוצרת כל אומה הוא רעיון שמאחד את היחידים לגוף אחד גדול. כל יחיד הוא עצם שדואג לעצמיותו, וכאשר העצמות מתקרבות זו לזו ומוכנות לאבד את עצמיותן לטובת כלל-העצמות נוצר השלד של האומה. רבים מגולי ישראל מסרו אז את נפשם על הרעיון הלאומי הבבלי; ושארית הגולה חששה שהרעיון הלאומי הישראלי ננטש ויבש - 'יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ'.
תחיית המתים של יחזקאל
ה' הודיע אז ליחזקאל שתחיית האומה הישראלית תבוא אולם היא תהיה בשני שלבים. בשלב הראשון תבוא רוח ותחיה את העצמות. רבים מישראל ינטשו את ההזדהות שלהם עם טובת האומות שגלו אליהן; ורוח מסירות הנפש עבור טובת האומה הישראלית - תחזור ותחיה.
ה' הראה אז ליחזקאל כיצד העצמות מתלכדות ועולה עליהם בשר ועור; אולם הגוף שנוצר הוא חסר חיים. ה' גילה ליחזקאל שאומה שמצויה בארץ ישראל וכל מטרתה הוא טובתם הגשמית של הפרטים שלה - היא חסרת תוחלת חיים. הרעיון הראשון שילכד את שבי הגלויות יהיה הרעיון להקים בארץ ישראל אומה - שמטרתה טובת ורווחת הפרטים שמרכיבים אותה. אולם זהו רעיון קדום - זהו החזון של בני אפרים שבאו לארץ ישראל כדי להגדיל את קנייניהם הגשמיים. ברם, ארץ ישראל נועדה לחזון גדול הרבה יותר. הארץ לא קלטה את בני אפרים שבאו מתוך האידיאל של טובתם הגשמית; והם הוכו בסופו של דבר בידי התושבים המקומיים. ולכן יחזקאל ראה שנוצר גוף - ללא חיים.
ואז, ה' מצווה אז על יחזקאל לנבא בשנית אל הרוח - כדי ליצוק חיים בגוף שהתהווה. בשלב השני תבוא רוח חיי תורה ואמונה אל האומה הישראלית; והאומה תמלא אז את מטרתה ותהיה גוף חי.
כוונתו העמוקה של תרגום-יונתן
במבט מעמיק בנבואה מתברר, שה' גילה ליחזקאל שהרוח התורנית תבוא רק בשלב השני, והיא חייבת שיבוא לפניה השלב המכין של "עצמות בני אפרים". במבט מעמיק מתברר, שהחזון של הקמת אומה ישראלית שמטרתה טובת הפרטים שחברים בה - אינו חזון "מת" באופן החלטי.
כאשר תרגום-יונתן אומר שיחזקאל החיה את "עצמות בני אפרים" הוא אינו מתכוון לפשוטם של הדברים; שהרי ה"עצמות" שיחזקאל ראה היו בבבל - ואילו "עצמות בני אפרים" היו בארץ ישראל. תרגום-יונתן מתכוון לומר שיחזקאל החיה את החזון של "בני אפרים" - חזון של הקמת אומה ישראלית שמטרתה טובת הפרטים שחברים בה. החזון הזה נחשב לחזון "מת" רק כאשר הוא מסתכם בשלב הזה. אולם ניתן להרכיב עליו שלב שני ומאוחר, ואז החזון הזה מקבל חיים למפרע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
