ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- הנהגת ה' את העולם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
הפרשה מתחילה בפסוקים שמעוררים אותנו מיד להבין, שמדובר פה ברמזים וסודות קבליים.
הסיבה לכך היא ריבוי השמות, שהם היסוד של תורת הקבלה - "וידבר אלוקים... ויאמר אליו אני ה'... וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם" - אלוקים אמר למשה אני ה', וארא באל שדי, ושמי, שם הויה, לא נודעתי להם (לאבות).
בפירוש הרמב"ן על פסוק זה, מתבטא יסוד חשוב מאוד בפרשנותו. על ידי הבנתו הקבלית את משמעות השמות, הוא מסביר את כוונת הפסוקים. כלומר, הרמב"ן משתמש בקבלה בפרשנות המקרא.
מבקרי המקרא בקראם פסוקים כאלה, בתפיסתם הטמאה את התורה הקדושה, מקשים על השימוש בכל מיני שמות, ומגיעים למסקנה שיש פה ערבוב של תקופות. שאלות מסוג זה, מעוררות אותנו להתבונן יותר לעומק במה שכתוב. שלא כמו בתורת הקבלה, שעל-ידי שיוך של כל שם לבחינה שלו, מסבירים דבר שבדרך כלל מנותק מפרשנות הפסוקים, הרמב"ן משייך את ההבנות האלו לפירוש הפסוקים עצמם, ואם נבין את הפסוקים שאותם פירש הרמב"ן, נוכל אחר כך לפרש כך וללמוד בעצמנו גם מקומות אחרים בהם יופיעו השמות השונים.
אופי גאולת ישראל ממצרים, ואופי הגאולה העתידית
לפני שנבוא לניתוח הפסוקים אצלנו, נזכיר רמב"ן חשוב בסוף הפרשה הקודמת, בנקודת הקישור בין שתי הפרשיות. הנקודה בה אנו נמצאים היא לאחר שמשה רבינו בא ב"טענה", כביכול, כלפי הקב"ה, "למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני". משה בא לבשר את הגאולה לעם ישראל, ולבשר להם שהקב"ה שלח אותו להוציאם ממצרים. בשורה זו היא אור גדול של גאולה שמופיע פתאום, וכולם מצפים להמשך הגאולה ולהתקדמות, אלא שלא כך קורה.
משה בא ומוסר אותות, כמו היד המצורעת. בני ישראל יאמינו לאות זה, מסביר רש"י, מפני שהוא יגיד להם שידו מצורעת מכיוון שדיבר עליהם רעה, והם רגילים שמי שמדבר עליהם רעה סובל. כך הם מבינים שהם עם ישראל הקשורים להבטחת ה' לאבות שיגאלו ממצרים.
לאחר שבא משה ומבשר את הגאולה, הוא נעלם וחוזר למדין. הרמב"ן שם מסביר זאת ומביא מדרש שיר השירים - דומה דודי לצבי, מה צבי, נראה וחוזר ונראה (כשרץ בין ההרים) אף גואל ראשון נראה להם וחוזר ונכסה מהם וחוזר ונגלה. כשמשה חוזר, הוא פוגש את השוטרים שיוצאים מפגישה עם פרעה. הרמב"ן אומר שלא כל אחד נפגש עם פרעה, ובוודאי שפגישה זו באה לאחר זמן רב של סבל שסבלו ישראל תחת מצרים, באותו פרק זמן שמשה נעלם לאחר שבא בפעם הראשונה והביא עמו את האור הראשון של הגאולה. השוטרים באים בטענה למשה שהרע להם מאז שהגיע, ומשה פונה לקב"ה ואומר "למה הרעותה" וכו'. הדברים הם קשים ולא כל כך מתאימים למשה העניו, שבדרך כלל אומר מה אני ומי אני. אך משה כאן הוא כבר שליח, והרמב"ן מסביר שמשה שאל מדוע שלחת אותי לפני שהגיע הקץ. הקב"ה עונה לו שהוא יראה שביד חזקה ישלחם פרעה מארצו, ורש"י מסביר - על כרחם של ישראל. כלומר, הגאולה תהיה (גם לעתיד לבוא - בימינו) באור גדול שיופיע, ואחר כך התדרדרות ועליה, והכל יקרה גם בעל כרחם של ישראל מאחר ולא בטוח שכולם ירצו להיגאל.
הסבר מה כל שם מבטא באופן כללי
פרשתנו מתחילה בתגובה של הקב"ה לדברים הקשים של משה. רש"י מסביר שהקב"ה פונה למשה במידת הדין, בשם אלוקים, "על שהקשה לדבר ולומר למה הרעת לעם הזה", ואז אומר לו "אני ה'" - מדת הרחמים - נאמן לשלם שכר. הקב"ה אומר למשה שהוא נודע לאבות בשם שדי, כלומר שהבטיח להם הבטחות, אך בשם הוי-ה שמשמעותו לקיים את ההבטחות, לא נודע להם, ולא קיים בתקופתם את ההבטחות.
האבן עזרא מסביר (והרמב"ן מצדד בהסברו) שישנן 3 הנהגות:
1. הנהגת שם אלוקים שהיא בגימטריא "הטבע", שזוהי הנהגה שלא מתחשבת במעשי האדם, הטובים או הרעים, אלא נותנת לכוחות הטבע והמזלות לפעול "כרצונם".
2. הנהגת שם שדי, שהיא הנהגת שכר ועונש, המתחשבת במעשי האדם. כלומר, כשהאדם טוב מקבל טובה ולהיפך. הנהגה זו פועלת דרך הטבע, כגון גשמים בעיתם וכד'. זוהי הנהגה ניסית, אך לא ניסית שמעל הטבע אלא ניסית שבתוך הטבע. זוהי ההנהגה שהיתה עם האבות. זוהי משמעות הביטוי מלאך, שהוא גימטריא שם הוי-ה ואדנות (91) המסמל את הנס (בשם הוי-ה) שבא בתוך הטבע (שם אדנות). וזהו "המלאך הגואל אותי" של יעקב, והמלאך שמופיע לאברהם - ההנהגה בה הונהגו.
3. הנהגת שם הוי-ה, שמתבטאת בניסים גלויים שעוקרים את הטבע, כמו בניסים של עשר המכות. הופעת שם זה היא הופעה המיוחדת לישראל, ואינה תלויה כלל במעשיהם אלא בתולדתם, בעצם היותם ישראל.
ההבדל בין הנהגת ה' למשה והנהגתו לאבות
יסוד שמות אלה, הוא חשוב ומופיע בהרבה מקומות, לדוגמא:
1. אחר מעשה העגל, והכפרה שנתכפרו בני ישראל, מבקש משה רבינו מהקב"ה שלא מלאך ילך איתם במדבר, אלא שהשכינה תלך איתם. והרמב"ן מסביר שם, שהמלאך ההוא הוא המלאך הגואל, אשר השם הגדול בקרבו, שהכוונה (כמו שהסברנו) לשילוב שם הוי-ה בשם אדנות, כמלך ששוכן בתוך ביתו ולא גלוי החוצה, שזוהי הנהגת כל העולם הזה בדרך הטבע. משה רבינו אינו מתפשר על הנהגה זו של שכר ועונש, הנהגה ניסית נסתרת, אלא מבקש מה' הנהגת שם הוי-ה, בגילוי ניסי של השכינה, שמתבטאת בכל הניסים שאפפו אותם במדבר.
2. בבראשית (יז, א) הקב"ה מתגלה לאברהם באל - שדי. "וירא ה' אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי" הרמב"ן מסביר שם שיש כאן שני שמות, אל ו - שדי. השם אל מורה על תקיפות. השם שדי מסביר הרמב"ן מורה על הגבורה שאיתה מנהיג ה' את העולם. בשלב זה בספר בראשית, מתחילה הנהגת ה' עם האבות דרך מציאות הטבע: ברעב - פדיון מרעב. במלחמה - בניצוח מלחמה וכו'. כל הנהגות אלו הן ניסים הנעשים באבות בדרך הטבע. וזוהי הנהגת שדי שמשמעותה לשדד, לנצח את הטבע, לווסת אותו. שדי - שאמר לעולמו די, עד כאן ועד כאן. כלומר, מציב לטבע גבולות ומעצב אותו כרצונו. הנהגה זו היא ניסית שאינה "מפקירה" את העולם להתנהלות הטבע באופן עצמאי ושרירותי, אלא מסדרת אותו. כלומר, ישראל שמתפללים ועושים מצוות, ובעקבות כך יורדים גשמים בעיתם, זה עצמו נס שפועל בתוך הטבע בהנהגת שכר ועונש.
זהו ההבדל בין הנהגת ה' למשה והנהגתו לאבות. למשה רבינו ההנהגה היתה בשם הוי-ה שהיא ניסים גלויים - במכות, בים סוף ובמדבר - שאינם תלויים במעשים ושכר ועונש. אך באבות - אומר הרמב"ן, לא נזכר כלל שם הוי-ה, וגם כשנזכר, בא בצירוף שם אחר. וכן הצד השני במשה, שאצלו לא נזכר שם שדי לעולם, כי הנהגתו גבוהה יותר הנהגת שם הוי-ה.
יסוד זה של אופני הנהגת ה', וביטוי ההופעה בשמות, הוא מרכזי ומופיע במקומות שונים. לדוגמא:
הרב קוק (ב"אורות הקודש" בחלק "מוסר - הקודש", "מוסר אלוקי" יז) - מסביר שיש הנהגה שהולכת על פי המוסר הכללי שיורד למוסר האישי, וזהו עניין הנהגת שכר ועונש המתבטאת בשם אלוקים, וישנה הנהגה עליונה יותר שאינה קשורה לתוכן המוסרי ולבחירה חופשית, אלא קשורה בצפיה עליונה שהיא למעלה מהתנאים שנמצאת בהם ההוויה כעת, ולמעלה ממגבלת הזמן, וזוהי הופעת שם הוי-ה, שמשמעות השם היא עבר הווה ועתיד ביחד (מעל הזמן), והיא קשורה בסגולת ישראל.
הגר"א אומר שיש שני מיני השגחות:
1. הנהגת הטבע שהיא מיסוד שם אלוקים, והיא פועלת על ידי כוכבים ומזלות המפעילים את הטבע. 2. פנימיות ההנהגה ששולטת על הטבע, והיא הנהגת ישראל התלויה בשם הוי-ה.
הרמב"ן עצמו מכניס יסוד זה גם בהסברו ל"מעשי אבות סימן לבנים". מצד אחד ישנו העניין הסגולי הבחירי בעם ישראל, שמופיע כבר באבות ומתבטא בכל מיני מהלכים שהם חייבים לעשות, מהלכים שיקבעו אחר כך את מה שיקרה לעם ישראל ומה שיעשו ישראל לעתיד לבוא. ומצד שני, קיימת ההנהגה הטבעית בעם ישראל והניסים שקורים להם בתוך הטבע בהנהגת שדי.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











