הוספת עליה בתורה ביום העצמאות וביום ירושלים | הרב אורי בצלאל פישר | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
יום העצמאות
עניינו של יום

קטגוריה משנית

3494

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

כל החילים שנפלו

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

מבוא
במאמר הקודם נדונה קריאת התורה ביום העצמאות וביום ירושלים, בימים שאין בהם חיוב של קריאת התורה. מסקנת הדיון שאפשר לקרוא בתורה, אך אין לברך על קריאת התורה. להלן נדון בקריאת התורה בימים שיש בהם חיוב של קריאת התורה. כלומר האם מותר להוסיף עליה שבה נקרא בפרשה שהיא מענינו של יום. גם כאן נשאלת השאלה שאם נגיע למסקנה שאפשר להוסיף עליה, האם אפשר לברך על הקריאה.

מחילת הציבור להוסיף עוד עולים
מובא במס' מגילה 1 , שבשני, חמישי ובמנחה בשבת קוראים ג' אנשים, לא פוחתין ולא מוסיפים. בשבת בשחרית קוראים ז' אנשים, אך אפשר להוסיף עליהם.
הראשונים 2 מסבירים שהטעם שאין מוסיפים בעולים, כדי שלא יקשה לציבור, מפני שימי שני וחמישי, הן ימי מלאכה, ובשבת במנחה הוי סמוך לחשיכה, שהרי כל היום רגילים לדרוש.
הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף שליט"א 3 , מביא ראשונים ואחרונים שסוברים שמותר לציבור למחול על כבודם, ולמחול על הטירחא דציבורא.

הוספת עולים במקום שיש ב' חתנים
יש ראשונים שסוברים שאם יש ב' חתנים שהם ישראל, לא כהנים ולוים, והם באים לבית הכנסת ביום שני או חמישי, מותר לעלות ד' עולים. כלומר לעלות את ב' החתנים, שלא תהיה מריבה 4 .
הדין הזה נפסק להלכה ע"י הרמ"א 5 .
הרבה מן האחרונים חלקו על דין זה 6 .
אך יש אחרונים שהסכימו אתו, וביארו שטעם הדין הזה הוא משום שהציבור מוחל על כבודו, שיכולים למחול על כבודם 7 .
לכן כיון שרואים שלדעת הרמ"א אפשר להוסיף עולים לכבוד חתן, ויש אחרונים שמסכימים עם דבריו, נראה שויש ללמוד מכך גם לענין יום העצמאות ויום ירושלים, שאפשר להוסיף, ואין בזה איסור ברכה לבטלה.

הוספת עולה לקרוא בתורה ולברך על הקריאה הוי ספק דאורייתא
אין לומר שיש כאן ספק דאורייתא, כיון שהוי ספק ברכה לבטלה, שנראה לי שברכה לבטלה הוי איסור דרבנן, ולא איסור דאורייתא 8 .
יתירה מכך, נראה לי שאין כאן ספק ברכות, כיון שגם אלו שסוברים שאין להוסיף עולים כשיש ב' חתנים, אין הם סוברים שאם הוסיפו, אז הוי ברכה לבטלה. שאין כאן ברכה לבטלה, כיון שמברך לכבוד התורה- לכבוד הציבור 9 . אלו שסוברים שאין להוסיף עולים, דנים מצד לכתחילה, שאין לעשות כן, כיון שיש טירחא דציבורא.
אין כאן מחלוקת בנוגע לברכה, המחלוקת בין הראשונים ואחרונים אם מותר להוסיף עולים או אסור, ולכן זה דומה לדברי הרדב"ז 10 , שסובר שאם מחלוקת הפוסקים היא במצוה, ולא בברכה, אין אומרים בכך ספק ברכות להקל, ואסור לברך. אלא אם מכריעים שיש לעשות את המצוה, אז אפשר לברך.
לכן כאן, לאחר שמכריעים שאפשר להוסיף עולים, אפשר לברך, ואין דין ספק ברכות להקל. אע"פ שהבאתי [ראה בנספחים ברכה לבטלה/ ברכה שאינה צריכה] שיש אחרונים שחולקים על דברי הרדב"ז, אך נראה לי שאפשר לסמוך על דבריו.

דעת הפרי מגדים
יש עוד לצרף את דברי הפרי מגדים 11 , שנראה מדבריו שברכת התורה שמברכים קודם קריאת התורה, אינה שייכת לדין של ספק ברכות להקל, כיון שאין מברכים "אשר קדשנו במצותיו וצונו", אלא זו ברכה שנתקנה לכבוד הציבור: "קשה לי על מה שכתב מהר"ם מלובלין ז"ל דמספיקא לא מברכין, בשלמא אם מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו שפיר מה שאין כן דנתקנה מפני כבוד התורה בציבור".
כמובן שיש לצרף את דעת הנשמת אדם 12 , שסובר שבכל ספק בברכות אפשר לברך, ואין איסור לברך.

צד להקל ביום העצמאות שהוי יום שבתון, מצד המדינה
ביום העצמאות יש עוד צד להקל, מצד שזה יום שבתון מצד המדינה. אין אנשים עובדים ביום זה, וא"כ לא הוי ביטול מלאכה. יש מקום לדון בזה, כיון שאין היום הזה יום שאסור במלאכה מצד דין תורה, אך נראה שכיון שבסופו של דבר אין כאן ביטול מלאכה, אז אין איסור של הוספת עולים. אפי' אם נאמר שיש כאן ספק, בכ"ז יש כאן ספק ספיקא. ספק אם אפשר לציבור למחול על כבודם, ואם תמצי לומר שאינם יכולים, ספק שיום העצמאות נחשב כיום שאין בו ביטול מלאכה. במקרה כזה גם לפי הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף שליט"א 13 , שחולק על הרדב"ז, וסובר שגם במקרה שהספק במצוה, אפי' הכי שייך הכלל ספק ברכות להקל, ואין לברך, בכ"ז במקרה של ספק ספיקא, הוא מסכים עם הרדב"ז שאפשר לברך.

ספק ספיקא בברכות, במקום שיש ספק אם יש חיוב דאורייתא לברך
אפי' אם נאמר שאינו מועיל ספק ספיקא בברכות, בכ"ז מבואר בשְדֵי חמד 14 , שגם אלה שסוברים שספק ספיקא בברכות אינו מועיל, ואינו יכול לברך, בכ"ז אם יש גם ספק אם יש חיוב דאורייתא לברך, אז מועיל הספק ספיקא ומברך. לכן יש לצרף לכאן את הספק אם ברכות קריאה התורה בציבור, הן חיוב דאורייתא.
כלומר דעת ספר באר שבע 15 , שסוברת שכל פעם שקורא בתורה בציבור, יש חיוב דאורייתא לברך על קריאת התורה. לכן יוצא שאפי' שאין חיוב לקרוא בתורה, בכ"ז אם הוא קורא בתורה בציבור, יש לו חיוב לברך על הקריאה. לכן כאן שמוסיפים עולים, יש ספק דאורייתא, אם צריך לברך 16 .

צד להקל כשחל יום העצמאות בשבת
כשחל יום העצמאות להיות בשבת, יש עוד מקום להקל להוסיף לקרוא בפרשה שמדברת בענינו של יום העצמאות, כיון שמובא במשנה במס' מגילה 17 , שבשבת מותר להוסיף עולים. מובא בספר העיתים 18 , שבשבת חתן, יש מנהג שנוהגים לקרוא בפרשת חתן, שהיא "ואברהם זקן", והקריאה היא בספר תורה, שמוציאים ב' ספרי תורות. באחד קוראים את פרשת השבוע, ובשני קוראים את פרשת החתן. המפטיר קורא בפרשת החתן. נראה מן המנהג הזה, שאפשר ללמוד לדין יום העצמאות ויום ירושלים.

מסקנת הדברים
אם חל יום העצמאות או יום ירושלים ביום שיש בו חיוב קריאת התורה, כלומר בשני, בחמישי ובשבת, אפשר להוסיף בעולים ולקרוא בתורה בפרשה שמדברת בענינם של יום העצמאות ויום ירושלים. העולים הנוספים, יכולים לברך על קריאתם.

^ 1 דף כ"א, עמ' א'
^ 2 רש"י שם, מאירי שם, ר"ן בחידושיו על הרי"ף- דף י"א, עמ' ב'
^ 3 שו"ת יביע אומר, חלק ו', אורח חיים, סי' כ"ג
^ 4 עיין מרדכי, מס' מגילה, סי' תת"ח. הגהות מיימוניות, הל' תפילה, פרק י"ב, אות נ'
^ 5 אורח חיים, סי' קל"ה, סע' א'
^ 6 עיין בדק הבית, שם, סע' א', הוצאת שירת דבורה. ט"ז, שם, ס"ק ב'. מגן אברהם, שם, ס"ק ב'. משנה ברורה, שם, ס"ק ג'. שו"ת יביע אומר, חלק ו', אורח חיים, סי' כ"ג.
^ 7 ספר מור וקציעה, אורח חיים, סי' קל"ה, על דברי בדק הבית. ספר כנסת הגדולה [אורח חיים, סי' רפ"א, הגהות הטור] בשם ספר תיקון יששכר. עיין בשו"ת יביע אומר, חלק ו', אורח חיים, סי' כ"ג. יש לציין שהראשון לציון, הרב עובדיה יוסף שליט"א, מביא שם מדברי כמה פוסקים שסוברים שבבית החתן, מותר להוסיף עולים, כיון ששם אין טירחא דציבורא. עיין בשו"ת חתם סופר [חלק א', סי' ק"ע], שיש ללמוד מדבריו, שדעת היש מפרשים בר"ן והתשב"ץ שסוברים שאין להוסיף עולים ביום טוב, ורק מותר להוסיף עולים בשבת, סוברים שכל הסיבה שאין להוסיף עולים, אין זה מן הטעם שכתב רש"י, משום טירחא דציבורא, שמשום טירחא דציבורא, יכולים הציבור להוסיף אם ברצונם להוסיף, אלא הטעם כדי שלא להשוות יום אחד למשנהו, כלומר שלא להשוות יום חול לראש חודש, וכן אין להשוות יום טוב לשבת.
^ 8 הארכתי בדין ברכה לבטלה, במאמר על ברכה לבטלה/ ברכה שאינה צריכה, בנספחים לספר.
^ 9 עיין תוס', מס' ראש השנה, דף ל"ב, עמ' ב'. סמ"ג עשין י"ט. טור, אורח חיים, סי' קל"ט, סע' ח'. מגן אברהם, שם, ס"ק ה'. פרי חדש, שם, ס"ק ח.
^ 10 בשו"ת שלו, חלק א', סי' רכ"ט
^ 11 אשל אברהם, סי' קל"ז, ס"ק ו'
^ 12 כלל ה', סי' א'
^ 13 שו"ת יביע אומר, חלק י', אורח חיים, סי' כ'
^ 14 חלק ו', מערכת הברכות, אות י"ח, אות קטן י'. חלק י', שו"ת אור לי, סי' ח'
^ 15 מס' סוטה, דף ל"ג, עמ' א', ד"ה כל התורה וכו'
^ 16 אע"פ שאין נוקטים כדברי ספר באר שבע [עיין פרי חדש, אורח חיים, סי' קל"ט, ס"ק ח'. מגן אברהם, שם, ס"ק ה'. ברכי יוסף, סי' מ"ז, ד"ה ותו ק"ק וכו'], בכ"ז אפשר לצרף את סברתו לספק.
^ 17 דף כ"א, עמ' א'
^ 18 סי' קפ"ח. עיין עוד בכנסת הגדולה, אורח חיים, סי' רפ"א, הגהות הטור

עניינו של יום

הרב אורי בצלאל פישר

נושאים שונים
לא להחמיר ולא להקל
שבט תשפ
שיעורים נוספים
יותר לאומי מדתי
סיוון תשע"ט
שיחות ליום ירושלים
בל תוסיף בקביעת יום העצמאות ויום ירושלים?
איר תשס"ח
תורה והלכות ציבור
מי צריך רבנות ראשית לישראל?
כסלו תשפ

עניינו של יום

3:06
שיחות ליום העצמאות
מסיבת יום העצמאות בישיבת בית אל תשע"ז
שידור חוזר
רבנים שונים | ו' אייר תשע"ז
24 דק'
עניינו של יום
המסילה, העצים והתפארת
שיעור שניתן ביום העצמאות לכבוד חגה העשרים של 'הר ברכה'
הרב חנן פורת ז"ל | יום העצמאות התשס"ג
42 דק'
עניינו של יום
יום העצמאות ויום ירושלים מהתורה
יום העצמאות ויום ירושלים - חגים שיסודם בתורה.
הרה"ג חיים שטיינר | ה' אייר תשע"ב
עניינו של יום
ראשית צמיחת גאולתנו
הרה"ג יעקב אריאל | תשס"א

עניינו של יום

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

נח
פרשת נח
ספר בראשית פרקים ו (ט) - יא
רבנים שונים
עצרת ליחיאל
תורה של חסד במגילת רות
הרב שמעון קליין | תשנ"ז
עצרת ליחיאל
תורה של חסד במגילת רות
הרב שמעון קליין | תשנ"ז
נח
פרשת נח
ספר בראשית פרקים ו (ט) - יא
רבנים שונים

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הרב ש. יוסף וייצן
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב בני אלון
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב שלמה שושן
הרה"ג דוב ליאור
הרב חיים אביהוא שוורץ

52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
נח
מאמר נח פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ז
הרב אלי סטפנסקי | ד' חשוון תשפ"ז
47 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
הרב משה בר ציון | ב' חשוון תשפ"ז