ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
ויש מקום אולי לאמר: שניים הם הדברים המיוחדים למנורה שאין ביתר פעולותיו של אהרון: א. הנס של כל יום ויום, שנר מערבי לא כבה וממנו היה מדליק את הנרות יום יום. ויש להניח שכל ימיו של אהרון לא קרה אף פעם שנר מערבי יכבה, למרות שכמות השמן שניתנה בו היתה אותה כמות שניתנה בשאר הנרות. ב. אורה של המנורה היווה סגולה לתלמודה של תורה והתפתחותה של תורה שבע"פ, כך שאהרון אשר העלה את המנורה, מכח הדלקה זו תורה שבכתב התפתחה לתורה שבע"פ, שעליה כרת הקב"ה ברית את ישראל והיא היא "ארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים".
ואפשר להוסיף: שלשה הם שחנכו את המשכן. הנשיאים - בקורבנות שהקריבו והיתה זאת פעולה חד פעמית, כל נשיא ביומו. משה - בבואו אל אהל מועד ושמע את הקול מתדבר, דבר שהיה לו המשך. אהרון - שהדליק את המנורה, ואורה נמשך כנס מתמשך. וזו הסמיכות של שלשת הדברים.
(התש"ן)
"...בהעלותך את הנרות"
"וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד יריכה עד פרחה מקשה היא", כל כלי המשכן, כמשכן עצמו, מורכבים היו מדומם, חי צומח, ואפילו הארון אשר בו לוחות העדות, גם הוא מורכב היה מלוחות עץ, מצופה זהב ועליו כפורת ושני כרובים, ואילו האור הבא ע"י המנורה, חייב לבוא ממנורה ש"מקשה היא", האור עצמו גם הוא בא ע"י שמן ופתילות, דברים נפרדים - הנורה חייבת להיות "מקשה זהב".
נר ה' נשמת אדם הקשור לה', וכשם שהקב"ה אין יחיד כיחודו כך גם נשמת האדם המאמין. והמנורה תפקידה להאיר את נשמת האדם, אין הקב"ה זקוק לאורה של המנורה, הוא מקור האור, "עמיה שריה נהורא", תפקידה כאמור עבור נשמת האדם מישראל, אשר מכחה של המנורה במשכן יצליח להבין עומקם של הדברים אשר ב"תורה אור", וממנה יאיר נר ה' שבנשמתו, שאף היא הנפש, אחת היא ולא ניתנת לחלוקה.
גם לזה קשר עם מה שאמרו חז"ל: אם יאמר לך אדם יש חכמה בגוים תאמין, יש תורה בגויים - אל תאמין! לחכמתה של תורה אי אפשר להגיע אלא כשנשמת האדם נר ה', וכל מי שאינו מאמין, הגם שנשמת חיים בו, היכולה להגיע לידי כך שתזכה להיות נר ה', אין הוא מסוגל לקלוט מאורה של תורה, כל עוד לא קבל על עצמו תורת חיים, הקב"ה ש"הבדילנו מן הגויים" ע"י זה "שנתן לנו תורת אמת", נשמותינו נר ה' הם.
(התשנ"ז)
"בהעלותך את הנרות"
אין במשמעות הלשון בהעלותך ציווי, אלא תיאור דברים, לכשתעשה דבר זה עליך להקפיד על כך ש"אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות", קרוב הוא לדעתנו הדבר להסברו של רש"י. כשראה אהרון את קורבנם של הנשיאים, חלשה דעתו שלא היה עמהם בחנוכת המשכן, לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מטיב ומדליק את הנרות "אל מול פני המנורה". והדבר טעון הסבר - במה הטבת והדלקת המנורה גדולה משלהם?
והנראה לנו: "הקרבנות שהקריבו הנשיאים, כל קרבן היה דבר בפני עצמו: פרים לחוד, אילים לחוד וכבשים לחוד, אחד לא ינק מהשני לא בכוונות הקרבן ולא בעשייתו. מה שאין כן במנורה: האור הראשון שהועלה בה - ממנו הודלקו שאר הנרות, כי גם זה במשמעות "אל מול פני המנורה - יאירו שבעת הנרות". ולא רק זאת אלא המשך ההדלקה בימים ושנים לאחר מכן - מכח אותה הדלקה הראשונה היא באה. וכך תיארו לנו חז"ל, שמדת השמן שנתנו בנרות היתה שוה בכל נר ונר, ונס היה יום יום שנר המערבי נשאר דולק, וממנו היה הכהן מטיב ומדליק את הנרות, היתה זאת עדות שהשכינה שורה בישראל. כך שהדלקת המנורה ע"י אהרון היתה לא לשעתה אלא לדורי דורות, כך ששלו - היתה גדולה משל חנוכת הנשיאים, שהיתה רק לשעתה, אותו יום שהנשיא הקריב את קרבנו. לא היה להם כל קשר לקרבנות שהוקרבו אח"כ.
(התש"ס)
"בהעלותך את הנרות"
וברש"י: לפי שכשראה אחר חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו... אמר לו הקב"ה "חייך שלך גדולה משלהם". אפשר להבין היטב את מה שאמר הקב"ה "שלך גדולה משלהם", לא רק בפירושו של הרמב"ן שהקב"ה רמז לו על חנוכת הבית ע"י חשמונאי ובניו "כהניך הגדולים", אלא כאן גם בא לידי ביטוי הדמיון שבין משה ואהרון "ששניהם שוין", משה זכה ומכוחו נאצלת הנבואה על שאר הנביאים: "ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם" ויתכן שזה איננו רק לדור ההוא, כי הן נקרא הוא "אב לנביאים", גם אהרון מכח ההדלקה של אורה של המנורה המשיך לדלוק כי נר מערבי ממנו הדליקו למחרת. אור המנורה הוא הנותן כח לפלפולה של תורה, וזה בא מכח הדלקתו של אהרון שתפקידו היה בין השאר: "ולהורות את בני ישראל", קורבנות הנשיאים - היה רק ליום בו הקריבו - ואילו אור המנורה "להעלות נר תמיד".
מה שמפליא אותנו - חלישות הדעת של אהרון בראותו את מעשה הנשיאים. הוא אשר התורה מעידה שאינו מקנא גם בצעיר ממנו "וראה ושמח בלבו,, הלב הטוב ששמח בזכות שנופלת בידי אחרים, הגיע לחלישות הדעת? ואולי משום שהמזבח "מזין", הוא המקור לכלכלת העולם, לכלכלת העם, ואם "אין קמח אין תורה", על כן חשש אהרון שהיות ולא זכה הוא ושבטו לחנוכת המזבח, חשש שמא יפגום הדבר בהשפעת אור התורה של המנורה.
(התשס"א)
"בהעלותך את הנרות"
וברש"י: שכשראה אהרון חנוכת הנשיאים חלשה דעתו... אמר לו הקב"ה שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות". ויש לתמוה: א. הן הוא קדם את הנשיאים בחנוכת המזבח הן בקרבן אהרון ביום המשח אותו", ואת זה הביא משלו, ועל זה שמתנתו מועטת למדונו חז"ל, אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכון ליבו". ב. ואף גם זאת: הן הוא ובניו היו שותפים מלאים בהקרבת קורבנות הנשיאים ומה אם כן המקום להצטער על חלקם בחנוכת המזבח, האם אהרון הוא זה שיקנא באחרים!? ונדמה שצערו של אהרון היה שכל הנשיאים, שתפו את שבטם בקרבן שהביאו וחנוכת המזבח שעל יד הנשיאים - היתה לחגיגה עממית גדולה שלבשה את כל העם. והוא אהרון שהיה כל כך מעורה בחיי העם, ודאג תמיד שכל פרט ופרט שבו תהיה אהבה ואחוה שרויה ביניהם, חנוכת המשכן שלו היתה רק לו לעצמו ואחריו לא היו שותפים בשמחתו = חנוכתו. על כן אמר לו הקב,ה - ,שלך גדולה משלהם", בהדלקת הנרות שלו, שהינה גם היא חנוכת המשכן, על ידה מתברר שהשכינה שורה בישראל, בלב כל אחד ואחד, חנוכת המשכן שעל יד הנשיאים היתה שמחה עוברת, שמחה של יום ההקרבה, מה שאין כן הדלקת הנרות שעל ידי אהרון היא תמידית "להעלות נר תמיד", אור התורה שורה על העם, כי "אל מול פני המנורה" של השכינה כביכול, "יאירו שבעת הנרות" וישפיעו שפע של אורה של תורה על הכלל כולו לאורך ימים.
(התשס"ב)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









