ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרציה
נחזור אל מדרש זה ונתייחס לנקודה עקרונית אחרת הקשורה בו. וז"ל המדרש:
"א"ר יהושע דסכנין בשם ר' לוי מלמד שהראהו הקב"ה למשה דור דור ושופטיו, דור דור ומלכיו, דור דור וחכמיו, דור דור ומנהיגיו... והראהו שאול ובניו נופלים בחרב. אמר לפניו (משה) מלך ראשון שיעמוד על בניך ידקר בחרב? אמר לו הקב"ה: ולי אתה אומר, אמור אל הכהנים שהרג, שהם מקטרגים אותו" (ויקרא רבה פרשה כו).
בארוע נורא זה נכח גם אבנר בן נר, שהיה הממונה על הבטחון הפנימי בממלכת שאול. מתוקף תפקידו היה אמור להבטיח כי איש לא ישתף פעולה עם דוד, שלדעת שאול, ניסה למרוד בו ולרשת אותו. לכן, אין זה פלא ששאול דורש מהרצים הנצבים עליו:
"וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָרָצִים הַנִּצָּבִים עָלָיו סֹבּוּ וְהָמִיתוּ כֹּהֲנֵי יְקֹוָק כִּי גַם יָדָם עִם דָּוִד וְכִי יָדְעוּ כִּי בֹרֵחַ הוּא וְלֹא גָלוּ אֶת אָזְנִי".
תגובת הרצים מובאת מיד:
"וְלֹא אָבוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ לִשְׁלֹחַ אֶת יָדָם לִפְגֹעַ בְּכֹהֲנֵי יְקֹוָק" (שמואל א כ"ב יז).
הירושלמי (סנהדרין פ"י ה"ב ורש"י בעקבותיו) מפרש שהכוונה לאבנר בן נר. אבנר ראה בפקודה לחסל את כהני נב ולטפל בהם, כפי שהיה שאול אמור לטפל בעמלקים (עיינו שם פס' יט), פקודה בלתי חוקית בעליל, שדגל שחור גדול מתנופף מעליה, לכן סרב לבצעה.
חז"ל משבחים את אבנר על עמידתו מול שאול. אף על פי כן, נהרג אבנר בידי יואב ולא זכה לממש את ההסכם שחתם עם דוד בדבר התמנותו לסגנו של דוד.
חז"ל שואלים: מדוע? מפני מה נענש אבנר?
תשובה ראשונה אנו מוצאים בסוגיא במסכת סנהדרין. שם מובא:
"אמר רב יהודה אמר רב: מפני מה נענש אבנר - מפני שהיה לו למחות בשאול ולא מיחה" (דף כ ע"א).
לדעתו של רב יהודה, כאשר ניתנת פקודה בלתי חוקית בעליל, לא רק שאין לקיימה, אלא שיש גם לפעול ככל הניתן, על מנת למנוע את ביצועה. לפי זה, אומנם אבנר בן נר לא פגע בכהני נב ולא רצח אותם, אבל כיון שהיה צריך גם למחות בפני שאול ולהתריע מפני ביצועה ולא עשה זאת, נענש.
רב יצחק (בסוגיא שם), חולק על רב יהודה ולדעתו, לא רק שאבנר לא ביצע את הפקודה אלא שאף פעל, אומנם ללא הצלחה, לביטולה. לכן לשיטתו, ההסבר לכך שאבנר נענש ונהרג הוא:
"אמר רב נחמן בר יצחק: (מפני) ששהא מלכות בית דוד שתי שנים ומחצה".
מסביר רש"י:
"שהעמיד את איש בושת למלך, ואם לא המליכו אבנר, היו ממליכין את דוד".
לפי זה, אבנר אומנם הגיע למסקנה הנכונה, כי דוד צריך להיות המלך של עם ישראל ולכן כרת עמו ברית בחברון, אבל למסקנה זו הגיע שנתיים וחצי מאוחר מדי - באותה תקופה התנהלה מלחמת אחים עקובה מדם בין שני המחנות (שמו"ב ב' ובעיקר ג' א). אבנר שגרם לכך, נענש.
תשובה שלישית אנו מוצאים בירושלמי בשם רבנן וז"ל:
"ורבנין אמרו על שלא הניח לשאול להתפייס מן (עם) דוד כדכתיב "ואבי ראה גם ראה את כנף מעילך בידי" אמר ליה (אבנר לשאול) מה את בעי מן גולגלוי (מה אתה רוצה מראשי) דהדין בסירה הוערת (כנף מעילך נתפסה בסירה קוצנית ודוד מצא אותה) וכיון שבאו למעגל אמר ליה הלא תענה אבנר גבי כנף אמרת בסירה הוערת, חנית וצפחת בסירה הוערו?!"
(מסכת פאה פרק א ה"א)
פעמיים הוכיח דוד לשאול כי איננו רוצה לפגוע בו. בפעם הראשונה, במערה, כאשר כרת את כנף מעילו ולא פגע בו (שמו"א כ"ד) ובפעם השניה, במעגל (שמו"ב כ"ו), כאשר הקב"ה הפיל תרדמה על כל המחנה, דוד ואבישי הגיעו עד לשאול ולקחו את צפחת המים והחנית של שאול. אבנר, שהיה הממונה על בטחונו האישי של שאול, היה צריך להצדיק עצמו ובמקום לקבל את הוכחותיו של דוד, טען שכנף מעילו של שאול נקרעה כי הסתבכה בסירה קוצנית ואת החנית והצפחת הם שכחו ליד בור המים. כיון שהמחלוקת המשיכה, עם ישראל שילם מחיר כבד. אבנר נענש על כך.
בשבוע הבא נביא עוד שתי דעות, שמופיעות בדברי חז"ל.
בין ובין כך, חובה עלינו ללמוד לדורות מה הן הסכנות הטמונות במחלוקת פנימית ולהיכן היא עלולה להדרדר. אחדות אין פירושה אחידות והשלטת דעת יחיד על הכלל. מאידך גיסא, במאבקים פנימיים יש להזהר מאוד משנאת חינם המחריבה כל חלקה טובה.
נזכור זאת דווקא בימים אלה של ספירת העומר.
כלי יקר על הפרשה הסבר דברי המדרש שיו"ט ראשון של סוכות הוא ראשון לחשבון עוונות
כלי יקר פרשת אמור חלק ב'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
