ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
פסימיות רבה משתקפת בדבריו של יעקב אבינו אל פרעה, כאשר נשאל לגילו. כאשר פרעה שואל אותו: "כמי ימי שני חייך"? עונה לו יעקב: "ימי שני מגורי שלושים ומאת שנה. מעט ורעים היו ימי שני חייי, ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם". ואף המפרשים מצטרפים לתמיהה זו: מה ראה יעקב אבינו לומר לפרעה את הדברים הללו, הנראים לנו מיותרים?
על דרך הפשט אומרים המפרשים על אתר, שיעקב אבינו נראה אז זקן מכפי גילו. וכדי שפרעה לא יתפלא שאדם בן מאה ושלושים נראה כמו בן מאה ושמונים, הסביר לו מדוע קפצה עליו הזקנה.
אך מדברי רש"י ניתן לדלות רעיון עמוק יותר. "שני מגורי" - מפרש רש"י - "ימי גרותי. כל ימי הייתי גר בארץ אחרים". דברי רש"י נראים תמוהים, לכאורה, שהרי דווקא ביחס ליעקב עצמו נקראה פרשה שלמה בשם "וישב": "וישב יעקב בארץ מגורי אביו". ביחס ליצחק נאמרה שם לשון גרות, וביחס ליעקב - לשון ישיבה! א"כ מדוע מדגיש יעקב את היותו גר בארץ כאשר דווקא הוא הוגדר כתושב?
נראה שזהו בדיוק הבסיס לדברי המדרש המובא ברש"י בתחילת פרשת וישב: "ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף". יעקב אבינו, לאחר שעבר שנים רבות וארוכות של צרות מידי לבן ומידי עשו, ביקש לישב בשלוה. הוא רצה לראות את עצמו כתושב בעולמו של הקב"ה, ולא רצה יותר להיות במעמד של גר, החי כאורח בעולם. ביקש של יעקב לראות את עצמו כתושב וכאזרח דווקא כאשר אביו יצחק נחשב כגר. "וישב יעקב בארץ מגורי אביו". אין רע במצב של תושב. אנשים רבים זכו לכך, וביניהם אברהם ויצחק, שבדרך כלל נאמר עליהם בתורה "וישב" ולא "ויגר". אבל ברגע שהישיבה בשלוה לא מהווה רק תוצאה של חסד ה' והופכת להיות מטרה ומשאת נפש - על כך באה ביקורתו של הקב"ה, האומרת לו: בעולם הזה, עליך לראות את עצמך כגר, ולא לשאוף לחיי שלוה של תושב. "אדם לעמל יולד".
לאחר ש"קפץ עליו רוגזו של יוסף" במשך עשרים ושתיים שנה, לאחר שראה יעקב כי לא זכה אלא לשנים ספורות של שקט ושלוה, הבין יעקב כי אינו אלא גר בעולם הזה, אשר נדרש ממנו להיות נכון להתמודדות ולמאבק במשך כל ימי חייו. על כן, בתשובה לשאלת: "כמה ימי שני חייך?", ענה: "ימי שני מגורי...".
ויבוא בארה שבע
"ויסע ישראל וכל אשר לו ויבוא בארה שבע, ויזבח זבחים לאלוקי אביו יצחק". יעקב מתבשר כי יוסף חי. הוא מחליט לרדת אליו למצרים. בדרך, בבאר שבע, הוא עוצר את השיירה, ומקריב קרבן לה'. מדוע לא הביא את הקרבן בחברון, העיר בה גר במשך כל השנים הללו, והמתין עד שהגיע לבאר שבע, הנמצאת על הדרך למצרים? ומדוע קרבנו הוא דווקא ל"אלוקי יצחק" ולא ל"אלוקי אברהם" גם כן?
אין זו הפעם הראשונה בה יציאתו של יעקב מן הארץ היא דרך באר שבע. גם יציאתו הקודמת היתה משם. "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה". עומד יעקב ותוהה: האם כדין יוצא אני מן הארץ? האם לרצון ה' היא יציאה זו? על כן הולך הוא לבאר שבע, עירם של אבותיו, אברהם ויצחק.
שונה היא דרכו של אברהם מזו של יצחק. אברהם אבינו, כאשר היה רעב בארץ, אכן ירוד ירד מצרימה מפני הרעב. יצחק אביו, לעומת זאת, נשאר בארץ (עיין ספורנו). האם עליו ללכת בדרכו של אברהם, או שמא בדרכו של יצחק? גם מעשיהם בבאר שבע - שונים היו. אברהם קורא למקום "באר שבע" על שם השבועה שנשבע והברית שכרת עם אבימלך מלך פלישתים. גם יצחק קרא למקום "באר שבע"; אך לא על שם ההסכם שחתם עם הפלישתים אלא על כך שזוהי הבאר השביעית שכרה באדמת הארץ (ספורנו פרשת תולדות). גם כאן עומד יעקב אבינו ושואל: איזו "באר שבע" תורה את דרכי, זו של אברהם, שוויתר על זכויותיו בארץ (עיין רשב"ם על פרשת העקידה), או זו של יצחק, שהתאמץ לאחוז בה למרות כל הקשיים הכלכליים והבטחוניים?
רוצה יעקב אבינו ללכת בדרכו של יצחק אביו. הן זה היה רצונו מאז ומעולם, לשבת "בארץ מגורי אביו, בארץ כנען". את הזבח הוא זובח במקום בו בנה יצחק אביו מזבח ומקריב קרבן לאלוקי יצחק אביו. וכמו שהתגלה הקב"ה אל יצחק אבינו בבאר שבע, כך התגלה אל יעקב. אצל יצחק נאמר: "וירא אליו ה' בלילה ההוא ויאמר: אנוכי אלוקי אברהם אביך. אל תירא, כי אתך אנוכי, וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי". בדרך דומה מתגלה ה' אל יעקב: "ויאמר אלוקים לישראל במראות הלילה... ויאמר: אנוכי הא-ל אלוקי אביך. אל תירא מרדה מצרימה, כי לגוי גדול אשימך שם". מה דומה הנבואה? אך יחד עם זאת, מה שונה ההנחיה? שניהם מקבלים הנחיות בלילה, במצב קשה ומדאיג. אך בעוד שיצחק קיבל הנחיה שלא לפחוד מלהישאר בארץ למרות כל הקשיים להיאחז בה, יעקב מקבל הנחיה שלא לפחוד מלרדת מן הארץ. ולא נתיישבה דעתו עד שהבטיח לו הקב"ה: "אנוכי ארד עמך מצרימה, ואנוכי אעלך גם עלה".
מדיניות כלכלית חדשה
תקופות של מצוקה כלכלית, פעמים שהן גורמות משברים קשים, ואף יוצרות עיוותים חמורים, שאחר כך קשה מאד לתקנם. ופעמים, הזדמנות יש בהן, בעתות של מצוקה, לתקן עיוותים אשר הצטברו במשך שנים רבות.
כך נראה להבין את דרכו של יוסף (בעקבותיו של הרמב"ן). תם הכסף במצרים. המצרים הרעבים, המבקשים לחם, מוסרים את רכושם, את הסוסים, את החמורים, את מקנה הצאן ואת מקנה הבקר. ומאחר שאף זה תם, פונים המצרים אל יוסף בהצעה מפתה: "קנה אותנו ואת אדמתנו בלחם". מבקשים הם להיות עבדי פרעה. אמנם לא תמיד נעים להיות עבד; אולם האחריות לפרנסתו של העבד מוטלת על שכמו של האדון. בעתות מצוקה, מה טוב לו לאדם יותר מאשר להיות סמוך ובטוח על שולחנו של פרעה בכבודו ובעצמו, ולהיות פטור מכל אחריות אישית? יוסף מבין את הנזק החמור הצפון בהצעה זו. אדם המסיר מעל עצמו את האחריות הכלכלית, מהר מאד יסיר מעל עצמו את האחריות המוסרית. אם אינו אחראי לפרנסתה של משפחתו, לא יהיה אחראי אף לשלמותה, ומכאן קצרה הדרך לניאוף. אם אינו אחראי לפרנסתם של ילדיו, לא יראה עצמו אחראי אף לחנכם, ומכאן קצרה הדרך להפקרות מוחלטת. יוסף דוחה בנימוס את הצעתם הנדיבה של המצרים. את גופם אין הוא קונה לעבדים. אין הוא רוצה ליצור שם "בית עבדים", על כל קלקוליו המוסריים. אולם הוא לוקח ומלאים את האדמה.
יש להניח כי חלוקת הקרקע במצרים, רחוקה היתה מלהיות שוויונית. יש להניח כי יחידים בעלי הון השתלטו במשך הדורות על אמצעי ייצור רבים. עתה ניתנה ביד יוסף ההזדמנות לבצע תיקונים מרחיקי לכת, אשר יבצעו חלוקה שווה יותר של המשאבים בין כולם. על כן הוא מבצע "העברת אוכלוסין" (טרנספר, בלע"ז) בכל רחבי ארץ מצרים, מקצה עד קצה. האדמות מחולקות מחדש, כאדמות המלך. אולם חלקו של המלך אינו גדול, ואינו עולה על חמישית מן היבול. האדם נשאר בן חורין, אחראי לגורלו ומתפרנס מיגיע כפיו. (היחידים אשר נשארו פרזיטים, היו כוהני הדת המצרים. הם המשיכו לקבל מזון מבית פרעה, והמשיכו להחזיק באדמותיהם; בניגוד לכוהני ישראל, אשר אין להם חלק ונחלה בארץ...).
מה גדולה היא כפיות הטובה של המצרים, אשר הפכו את אחיו ובניו של יוסף, לעם של עבדים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








