ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
נשאלת השאלה (שכבר עמדו עליה כל המפרשים: רמב"ן, עקדת יצחק, אברבנאל, אור החיים ועוד), מדוע יוסף בחר בדרך זו להתנכר אל אחיו, וגרם להם ייסורים קשים של חרדה ופחד? ויותר מזה קשה, מדוע לא גילה זאת לאביו, מה ההיתר שמצא לעצמו לגרום לו ייסורים קשים כ"כ, בגין הפרדה ממנו, כפי שנאמר "וימאן להתנחם", ואמר לבניו "כי ארד אל בני אבל שאולה", מכאן למדו חז"ל שיעקב אבינו חשש שאם חס ושלום יוסף לא חי, משמע שהוא לא השלים את ייעודו, ואין לא גם עולם הבא, וז"ל (מדרש תנחומא (בובר) פרשת ויגש סימן י):
"מהו אבל שאולה? שמא אני מת במיתת הרשעים בעולם הזה ולעולם הבא, למה? שהבטיחני הקב"ה, שיהא נותן לי שנים עשר שבטים, והרי מת אחד מהם, שמא לא זכיתי בהם, ואני מת בשני עולמות, לכך אמר כי ארד אל בני אבל שאולה. רצונך לידע, כשראה אותו שהוא חי מה אמר, ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם (שם בראשית מו ל) , ומה ראה לומר אמותה הפעם, אלא אמר כשבאו ואמרו לי מת יוסף, אמרתי אני מת בשני עולמות, עכשיו שראיתי שאתה חי אני מבושר שאיני מת, אלא פעם אחת, אמותה הפעם". וכך אנו מוצאים שכל בקשתו של יעקב היתה שכל בניו יהיו שלמים באמונת הבורא, וראויים לבנות ביחד את בית ישראל, ובצאתו לחרן בקש "והיה ה' לי לאלקים", פירש רש"י "שלא ימצא פסול בזרעי".
וזה כוונת המדרש, "לא כאברהם שקראו הר, ולא כיצחק שקראו שדה, אלא כיעקב שקראו בית", היינו, שמאברהם יצא פסולת - ישמעאל, ומיצחק יצא פסולת - עשו, ומיעקב יצאו כל שבטי י-ה, שהיתה מיטתו שלימה, וזה הכוונה קראו בית, שהוא ביסס את בית ישראל. מכאן מובנת הסיבה מדוע יעקב ממאן להתנחם על יוסף, ובגלל זה במשך השנים הללו לא היתה לו השראה של רוח הקודש, ורק לאחר שנתגלה לו יוסף "ותחי רוח יעקב אביהם", שחזרה לו רוח הקודש. ואם כן קשה ביתר שאת, מדוע יוסף צער את אביו ולא גילה לו שהוא חי?
על השאלה האחרונה עונה אור החיים הק', שיוסף נמנע מלגלות לאביו את הימצאותו, כדי לא לבייש את אחיו בפני אביו, שיודע לו מה שעשו לו, כמו שאמרו חז"ל "מוטב לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל יביש פני חברו ברבים". ויתרה מזאת, קשה להעלות על הדעת מה שהיה יעקב עושה לאחים אם היה נודע לו מהמכירה של יוסף ללא הכנה מוקדמת, יש להניח שהיה דוחה אותם מביתו בשתי ידים, והיה נעשה דבר שהאחים חששו לו מכל, שידחו מבית ישראל, ולכן ראו האחים ביוסף "רודף", שהוציא דבתם רעה, וחשבו שהוא רוצה לדחות אותם מבית ישראל.
(הייתי מדמה זאת לחשש שנכנסה אליו רות, כאשר באה אל בועז בחצות לילה ושכבה למרגלותיו, כיצד יגיב על כך בועז? אפשר שיכעס עליה על ההעיזה להתיחד עמו ולגרום שיחשדו בו, אמרו חז"ל (רות רבה (וילנא) פרשה ו) שדוד המלך היה מודה לקב"ה שזקנו בועז לא כעס עליה, וז"ל:
"חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך (תהלים קי"ט), חרדה שהחרידה רות לבועז, דכתיב: ויחרד האיש וילפת, ובדין הוא שיקללנה, אלא: ובוטח בה' ישוגב, נתת בלבו וברכה, שנאמר: ברוכה את לה' בתי").
ראיה לכך, שזו היתה הסיבה שיוסף לא גילה לאביו שהוא קיים, מזה שגם בנימין נהג כן, לפי חז"ל הוא ידע ממכירת יוסף ולא גילה זאת לאביו, וז"ל: (בראשית רבה פרשה עא) "א"ר לוי (איוב לו) לא יגרע מצדיק עיניו ... לאה תפסה פלך הודיה, ועמדו הימנה בעלי הודיה, וכו' רחל תפסה פלך שתיקה, ועמדו כל בניה בעלי מסטירין, בנימין 'ישפה' - יש פה יודע במכירתו של יוסף ואינו מגיד , שאול (ש"א שמואל א' י) 'ואת דבר המלוכה לא הגיד לו', אסתר (אסתר ב) 'אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה'", רחל הצטיינה באומנות השתיקה, כוח ההתאפקות לו שדבר דבור שיכול לפגוע באחר, וכך לא גילתה ליעקב שמסרה סימנים לאחותה, וראתה סבלונותיה בידי אחותה, ולא גילתה דבר. וכך בנימין בנה ידע ממכירת יוסף ולאגילה לאביו, כדי שלא לביש את אחיו, וידע מה עלול לקרות להם אם יתגלה סודם. ומאותו טעם גם יוסף, שגם הוא מבניה של רחל, אינו מגלה את הסוד שיסגיר את מכירתו, עד שעת הכושר, כאשר יוכל להתגלות לפני אחיו, והפיוס ביניהם יהיה מושלם, ואז יוכלו הם בעצמם לספר זאת ליעקב והוא לא יקפיד עליהם, כשיראה את האהבה שביניהם, ויבין שלמחיה שלקחו ה' לפניהם.
לשם כך הם דרוש מיוסף סבלנות רבה, להתגלות באופן הדרגתי, ובאופן שיכירו האחים את הטעות שבמחלוקת שביניהם, ויהיה הפיוס מושלם. אמרו חז"ל: (בראשית רבה פרשה צג):
"מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונות ידלנה (משלי כ ה): משל לבאר עמוקה מליאה צונין והיו ממיה יפין, ולא היתה בריה יכולה לשתות ממנה, בא אחד וקשר חבל בחבל נימה בנימה ודלה ממנה ושתה, התחילו הכל דולים ושותים ממנה, כך לא זז יהודה משיב ליוסף דבר על דבר עד שעמד על לבו".
ההתאפקות של יוסף אפשרה ליהודה לקשור חבל בחבל נימה בנימה ולהכנס לתוך לבו של יוסף, ולדלות ממנה מים חיים של אהבה ורעות, ובזהר הק' מופיע המדרש הנ"ל באופן הפוך שיוסף עמד על לבו של יהודה, ובודאי אלו ואלו דברי אלקים חיים, וכל צד עמד על לבו של רעהו, וסרה קנאת האחים זה בזה.
שפת אמת מוסיף רעיון חריף, שאילו יוסף היה מסוגל להתאפק יותר, היתה באה הגאולה השלימה, ולדברינו לעיל הדבר מוסבר, מפני שאם היה מתאפק יותר, היה להם יכולת לחדור יותר זה ללבו של זה, ע"י קשירת עוד חבל לחבל נימה לנימה, והיו מגיעים לאחדות ממש, אבל כיון שלא היה יכול להתאפק, נשאר חלק פנימי בלבם שלא נחשף ולא נתברר להם, וזה הוליד בהמשך הדורות למחלוקת. ולפי זה מובן מדוע מיד אחרי ההתגלות של יוסף, נאמר שיוסף בכה על צווארי בנימין, ובנימין נפל על צוואריו, ולפי חז"ל שבכו על חורבן בתי המקדש בחלקו של בנימין ועל משכן שילה בחלקו של יוסף שעתידים להיחרב. מפני שהרגישו שעדין לא השלימו את ברור המחלוקת שביניהם, ובגלל זה עוד תהיה מחלוקת בישראל שתביא לחורבן המקדשות.
חז"ל תארו את הויכוח האחרון שהיה ליהודה עם יוסף, ע"פ הפסוקים שבתהילים מ"ח:
"שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח: גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ: יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב: אֱלֹקִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשׂגב כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ עָבְרוּ יַחְדָּו: הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ: רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָה:"
וז"ל המדרש (בראשית רבה (וילנא) פרשה צג):
"כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו, כי הנה המלכים - זה יהודה ויוסף, עברו יחדיו - זה נתמלא עברה על זה, וזה נתמלא עברה על זה, המה ראו כן תמהו - (בראשית מג) ויתמהו האנשים איש אל רעהו, נבהלו נחפזו - ולא יכלו אחיו וגו', רעדה אחזתם שם - אלו השבטים, אמרו מלכים מדיינים אלו עם אלו אנו מה איכפת לנו, יאי למלך מדיין עם מלך, ויגש אליו יהודה (איוב מא) אחד באחד יגשו - זה יהודה ויוסף, ורוח לא יבא ביניהם - אלו השבטים, אמרו: מלכים מדיינים אלו עם אלו, אנו מה איכפת לנו".
והנה פרק זה בתהילים הוא שיר של יום שני בשבת, שבו נבראה המחלוקת, ואמרו אותו בני קרח שעשו מחלוקת בישראל, וכאן הם באים לתקן חטא זה. הפרק הזה הוא שיר הלל לירושלים עיר שחוברה לה יחדו שעושה כל ישראל חברים זה לזה, עיר שלא נתחלקה לשבטים (לפי דעה אחת), ודוקא בו אנו מוצאים את המלכים שמתמלאים "עברה" וכעס של מחלוקת, אולם כאשר הם נמצאים בעיר השלום, המחלוקת שלהם מוכרחה להיות לשם שמים, וסופה שתביא להפריה הדדית, וזהו "חיל כיולדה ", חבלי לידה שיביאו ללידה חדשה מכוח החבור בין הדעות והגישות השונות. לידה שלא היתה מתאפשרת אילולא היה נעשה בירור של הדעות השונות, ולזה תרמה המחלוקת שהביאה לברור הזה. ולכן ביום שני לבריאה לא נאמר "כי טוב" שבו נבראה המחלוקת, אבל ביום שלישי הוכפל בו "כי טוב", מפני שנתברר טובה של המחלוקת שהביאה לשלימות הבריאה. וכך "אחד באחד יגשו" - האחים שכל אחד מהם היה אחד ומיוחד לעצמו, ויעשו לאחד ממש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
