ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ראש חודש
- ספריה
- הלכות חגים
- פסח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרציה
א.
יש נוהגים להתענות כל ערב ראש חדש ואפילו אם יחול ראש חדש ביום שישי. אולם אם יחול ערב ראש חדש בשבת, מקדימים לצום ביום חמישי ולא ביום שישי. \בא"ח ש"ש ויקרא ד\. אם יחול המולד בערב ראש חודש, מקדימים לצום יום לפניו.
ב.
צריך לקבל את התענית במנחה לפני התענית. ויש אומרים, אם רגיל לצום כל ער"ח אין צריך לקבל מראש. ונוהגים לקבל. \בא"ח שם ה. אחרונים\.
ג.
יש נוהגים לעשות לימוד בליל ערב ראש חודש. ולא יעשה תעניות ולימוד זה מי שחלש בטבעו או מי שלומד או מלמד לאחרים ויגרום ביטול תורה. \אחרונים\
ד.
נוהגים להדליק נרות לכבוד ראש חודש בליל ראש חודש ואף על פי שכתב ה"בן איש חי" שמי שנוהג להדליק שבעה נרות בליל שבת ידליק שישה נרות בליל ראש חודש וכדו'. עם כל זאת, כיום שלא משתמשים באור הנר, אפשר להדליק רק נר אחד לכבוד ראש חודש. \בא"ח ש"ש ויקרא יא\.
מהלכות ראש חודש
ה.
ראש חדש הוא יום מיוחד לישראל וטוב לעשות סעודה בראש חודש וללבוש מלבוש או להוסיף מאכל מיוחד לכבוד ראש חדש \בא"ח שם י\. ראש חדש הוא יום טוב לנשים. ונוהגות נשים לא לעשות בו מלאכה חוץ מאוכל נפש \שו"ע תיז ס"ע א\.
ו.
מצווה להשתדל לעלות לספר תורה בראש חודש ובלבד שלא יעשה מחלוקת עבור זה. \בא"ח שם כ\.
ז.
אין להתענות בראש חודש. מי שצריך להתענות תענית חלום ישאל שאלת חכם. \שו"ע שם ס"ע א ה וסימן תיח ובר"פ ח"א כט, בא"ח שם ט\.
ח.
טוב לחשוש לסברת ספר חסידים ולא להסתפר או להתגלח בראש חודש ויש מקילים להתגלח בערב שבת, וכן נוהגים. \אחרונים\.
ט.
יש מקפידים לא לקצוץ ציפורניים בראש חודש. ואין לחוש לכך כשהציפורניים עודפות על הבשר. \עיין בא"ח שם כא\.
י.
מי שרגיל להניח תפילין אחרי התפילה בזמן לימוד וכדו' לא יעשה כן בראש חודש אחרי מוסף. ובזמן שיתפלל מנחה יכול להניח תפילין של "שמושא רבא". \עיין בא"ח שם יח\.
יא.
בר"ח מתחילים תפילה כרגיל ומזכירים "יעלה ויבוא". לאחר החזרה בשחרית אומר החזן "יהי שם" וקוראים הלל בדילוג ולא מברכים עליו תחילה וסוף. לאחר ההלל קדיש "תתקבל" ויש מוסיפים "ואברהם זקן" וקוראים ארבעה בתורה, והרביעי אומר חצי קדיש וממשיכים "אשרי" עד אחרי "שיר של יום" ומחזירים ס"ת \ויש מחזירים אחרי הקריאה\ אומרים "חצי קדיש" חולצים תפילין ומתפללין מוסף של ראש חודש. אחרי החזרה אומרים "ברכי נפשי", קדיש "יהא שלמא", קטורת וכו'.
הלל
יב.
אלו ימים שגומרים בהם את ההלל ומברכים בשם ומלכות: יום טוב ראשון של פסח, שבועות, שמונה ימים של סוכות, שמונה ימים של חנוכה. ובחוץ לארץ: שני ימים ראשונים של פסח, שני ימים של שבועות, תשעה ימים של סוכות ושמונה ימים של חנוכה. ובימים אלו אין גומרים את ההלל: ראש חודש, חול המועד פסח ושביעי של פסח, ויש נוהגים לומר הלל גם ביום העצמאות וביום ירושלים בלי ברכה וטוב לאומרו אחרי קדיש "תתקבל".
יג.
נוהגים שלא לומר הלל בבית אבל בראש חדש, אך בחנוכה אומרים הלל גם בבית אבל. \בא"ח שם טו\
יד.
יש נוהגים לברך על ההלל "לקרוא את ההלל". וכן נוהגים הפוסקים כרמ"א \שו"ע תכב ס"ע ב\
טו.
צריך לומר את ההלל בשמחה ובנחת, ולא במרוצה. בקריאת ההלל צריך לעמוד, ואפילו לסמוך עצמו על הכותל אסור, אלא אם כן הוא זקן או חולה או חלוש מאד מחמת איזה חולי \בא"ח שם טו\.
טז.
כשאומרים הלל שלם, ללא דילוג, עם ברכה תחילה וסוף אסור להפסיק בדיבור מתחילת הברכה הראשונה עד אחרי הברכה האחרונה. ואם נזדמן לו לענות על דבר שבקדושה בתוך ההלל, מותר לו להפסיק כמו בקריאת שמע \עיין שו"ע תפח סע' א\ דהיינו: אם שמע קדיש יענה: חמשה אמנים ראשונים של קדיש, ובאמירת "אמן יהא שמיה רבא" יאמר כל כ"ח תיבות עד "דאמירן בעלמא", אבל שאר אמנים של הקדיש או אמן של ברכות - לא יענה. אם שמע קדושה יענה: פסוק "קדוש קדוש קדוש", ופסוק "ברוך כבוד", אבל פסוק "ימלוך" יהרהר בלבו. אם שמע "ברכו" יענה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", הן ל"ברכו" שקודם "יוצר" או "עלינו לשבח", והן ל"ברכו" של עליית ספר תורה. אם הציבור אומר "מודים דרבנן" יענה רק ג' תיבות של "מודים אנחנו לך". ולא יענה אמן דברכות אפילו אמן ד"האל הקדוש" ואמן ד"שומע תפילה", וכ"ש שלא יענה "ברוך הוא וברוך שמו" \שו"ע תכב ס"ע ד ולחונים עליו\.
יז.
לאחר שיענה קדיש, קדושה, "מודים" ו"ברכו", כנ"ל, לא ימשיך בקריאת ההלל אלא יחזור לראש הקטע, ובשעת הדחק יחזור לראש הפסוק. ובכל מקרה, ישתדל שהפסקתו לא תהיה באמצע הפסוק.
יח.
בימים שלא אומרים הלל שלם אלא מדלגין חלק מהמזמורים למשל: ראש חודש לא מברכים על ההלל בתחילה ולא בסוף. לכן אם נזדמן לו דבר שבקדושה בתוך ההלל - יענה כדרכו \עיין שו"ע תכב סע' ד\.
קריאת תורה בראש חודש
יט.
קורין ד' עולים בפרשת פינחס: כהן קורא עד "שנים ליום עולה תמיד", לוי חוזר פסוק "ואמרת להם" וקורא עד "בשמן כתית רביעית ההין", שלישי קורא עד "על עולת התמיד ונסכה", ורביעי קורא פרשת ראש חודש עד ונסכו.
כ.
אחרי הקדיש חולצים תפילין ומתפללים מוסף. ולא חוזרים ומניחים תפילין אפילו לא בשעת לימוד תורה, אמנם מי שנוהג להניח במנחה תפילין של "שימושא רבא", יניחם גם בראש חדש. \עיין בא"ח שם יח ולעיל אות י\
כא.
כשראש חודש חל בשבת מתפללים ככל שבת, מוסיפים "יעלה ויבוא", מוציאים ב' ס"ת, הראשון לפרשת השבוע ובו שבעה עולים, והמפטיר קורא בספר השני מ"וביום השבת" בפרשת ראש חודש עד ונסכו. אחרי ההפטרה "השמים כסאי" ומתפללים מוסף.
לאשכנזים ולספרדים אומר המשלים חצי קדיש אלא שלדעת המשנ"ב מניחים ס"ת שני ליד הראשון.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









