ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- עשרת ימי תשובה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לכאורה קשה, וכי שכדי להורות תשובה לרבים וליחיד הקב"ה החטיא את ישראל ואת דוד ח"ו?
נראה שחז"ל באו ללמד אותנו כאן רעיון עמוק בענין התשובה, שהיא עבודה ללא גבול ושייכת לכל אדם בכל דרגב שהוא. כי התשובה היא לשוב אל ה', כפי שנאמר בתורה (דברים פרק ל) "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ", ומרומז במילה עצמה תשובה "תשוב – ה' " (בספר התניא), וממילא אין גבול לתשובה כמו שהקב"ה הוא בלי גבול וכמה שנתקרב אליו והיא שייכת אף אצל הצדיקים, כפי שמובא בזהר הקדוש שעתיד הקב"ה "להדרא צדיקיא בתיובתא".
ונראה שזה היה החטא של ישראל ושל דוד ע"ה שחשבו שהשלימו עצמם ואינם זקוקים עוד לתשובה.
ישראל במעמד הר סיני אמרו נעשה ונשמע, אמירה שמתאימה למלאכי השרת, כפי שאמרו חז"ל (שבת דף פח ע"א) "אמר רבי אלעזר: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן: מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו?", ואז הפכו להיות כמלאכים שחיים לעולם, (עבודה זרה דף ה ע"א) "דתניא, רבי יוסי אומר: לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות שולט בהן, שנאמר: (תהלים פב) 'אני אמרתי א-להים אתם ובני עליון כלכם', חבלתם מעשיכם (בחטא העגל) 'אכן כאדם תמותון' ".
ישראל התעלו במעמד הנשגב למדרגה עליונה, וחשבו שהשלימו את יעודם, פטורים מיצר הרע ואין עוד מעלה למעלה ממה שהגיע באותה שעה. וראיה לדבר מהמדרש הבא (דב"ר פרשה ז י) " 'ולא נתן ה' לכם לב לדעת', מהו 'ולא נתן ה' לכם לב לדעת'? א"ר יצחק: בשעה שעמדו ישראל על הר סיני ואמרו (שמות כד) 'כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע' אמר הקב"ה: (דברים ה) 'מי יתן והיה לבבם זה להם', שמעו ישראל ושתקו. א"ר יהודה בן לוי: למה"ד לחבר אחד קשה שראה עכנא אחת קשה אמר מי יוכל לחבר את זו אמרו לו ולא את החבר הכל ממך. כך, כיון שאמר הקב"ה 'מי יתן והיה לבבם זה להם' היה להן לומר: רבש"ע! אתה תן. לפיכך אמר משה 'ולא נתן ה' לכם לב לדעת' ".
מדוע לא בקשו לב לדעת? מפני שחשבו שאינם צריכים לכך! לפיכך לקח להם הקב"ה את ההשגות הגדולות שקבלו וראו במעמד הר סיני, ומשה בושש לבא ולרדת מההר, והם הרגישו אבודים מבחינה רוחנית, עד שחטאו בעגל. וכל זה מפני שלא בקשו מהקב"ה לב לדעת לשוב אליו בתשובה נוספת כתשובת הצדיקים.
וכן מצאנו אצל דוד המלך ע"ה, שהייתה לו הרגשה שנצח את יצר הרע ואמר "ולבי חלל בקרבי", ואמרו חז"ל "שהרגו בתענית", וזו הייתה הסיבה לכך שחטא, אמרו חז"ל (סנהדרין דף קז ע"א) "אמר רב יהודה אמר רב: לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון, שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי נסיון ונכשל. אמר לפניו: רבונו של עולם, מפני מה אומרים, א-להי אברהם א-להי יצחק וא-להי יעקב ואין אומרים א-להי דוד? - אמר: אינהו מינסו לי, ואת לא מינסית לי, אמר לפניו: רבונו של עולם, בחנני ונסני. שנאמר (תהלים כ"ו) 'בחנני ה' ונסני וגו'. אמר: מינסנא לך, ועבידנא מילתא בהדך, דלדידהו לא הודעתינהו ואילו אנא קא מודענא לך, דמנסינא לך בדבר ערוה". ואנו יודעים את סוף המעשה שנכשל בחטא עם בת שבע.
יצויין שאין הקב"ה מיחד שמו על הצדיקים בחייהם, וגם האבות לא כונו בשם א-להי אברהם א-להי יצחק וא-להי יעקב בחייהם, ולכן הכתוב אומר "ופחד יצחק", וכפי שפירש רש"י (בראשית פרק לא פסוק מב) " ופחד יצחק - לא רצה לומר א-להי יצחק, שאין הקב"ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם, ואף על פי שאמר לו בצאתו מבאר שבע (לעיל כח יג) אני ה' א-להי אברהם אביך וא-להי יצחק, בשביל שכהו עיניו והרי הוא כמת, יעקב נתיירא לומר א-להי ואמר ופחד". והסיבה לכך מפני שכל עוד אדם חי הוא צריך להיות בבחינת מהלך מדרגה לדרגה, ולקיים "ואל תאמין בעצמך עד יום מותך", ולכן הקב"ה אינו מייחד שמו עליו, דבר שהיה מורה על כך שהשיג את השלמות. וזאת הייתה הטענה על דוד שבקש שהקב"ה ייחד שמו עליו בחייו, וכיון שבקש להוכיח זאת ואמר "בחנני ה' ונסני", כאילו בכוחו להתגבר על כל ניסיון, הקב"ה לקח ממנו את הסייעתא דשמיא שהייתה לו, וממילא לא עמד בניסיון, כי אם אין הקב"ה עוזרו אינו יכול לו.
וזהו להורות תשובה לרבים וליחיד, שעבודת התשובה היא משאת נפש תמידית לעלות מדרגה לדרגה עד בלי די. וצריך אדם לומר (משנה מסכת אבות פרק א משנה יד) "אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני", כלומר מצד אחד יראת שמים תלויה בו עצמו, אבל בלא עזרת שמים אינו יכול להתגבר וצריך לבקש רחמים על כך שיצליח להתגבר על יצרו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
