ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- עשרת ימי תשובה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לכאורה קשה, וכי שכדי להורות תשובה לרבים וליחיד הקב"ה החטיא את ישראל ואת דוד ח"ו?
נראה שחז"ל באו ללמד אותנו כאן רעיון עמוק בענין התשובה, שהיא עבודה ללא גבול ושייכת לכל אדם בכל דרגב שהוא. כי התשובה היא לשוב אל ה', כפי שנאמר בתורה (דברים פרק ל) "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ", ומרומז במילה עצמה תשובה "תשוב – ה' " (בספר התניא), וממילא אין גבול לתשובה כמו שהקב"ה הוא בלי גבול וכמה שנתקרב אליו והיא שייכת אף אצל הצדיקים, כפי שמובא בזהר הקדוש שעתיד הקב"ה "להדרא צדיקיא בתיובתא".
ונראה שזה היה החטא של ישראל ושל דוד ע"ה שחשבו שהשלימו עצמם ואינם זקוקים עוד לתשובה.
ישראל במעמד הר סיני אמרו נעשה ונשמע, אמירה שמתאימה למלאכי השרת, כפי שאמרו חז"ל (שבת דף פח ע"א) "אמר רבי אלעזר: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן: מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו?", ואז הפכו להיות כמלאכים שחיים לעולם, (עבודה זרה דף ה ע"א) "דתניא, רבי יוסי אומר: לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות שולט בהן, שנאמר: (תהלים פב) 'אני אמרתי א-להים אתם ובני עליון כלכם', חבלתם מעשיכם (בחטא העגל) 'אכן כאדם תמותון' ".
ישראל התעלו במעמד הנשגב למדרגה עליונה, וחשבו שהשלימו את יעודם, פטורים מיצר הרע ואין עוד מעלה למעלה ממה שהגיע באותה שעה. וראיה לדבר מהמדרש הבא (דב"ר פרשה ז י) " 'ולא נתן ה' לכם לב לדעת', מהו 'ולא נתן ה' לכם לב לדעת'? א"ר יצחק: בשעה שעמדו ישראל על הר סיני ואמרו (שמות כד) 'כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע' אמר הקב"ה: (דברים ה) 'מי יתן והיה לבבם זה להם', שמעו ישראל ושתקו. א"ר יהודה בן לוי: למה"ד לחבר אחד קשה שראה עכנא אחת קשה אמר מי יוכל לחבר את זו אמרו לו ולא את החבר הכל ממך. כך, כיון שאמר הקב"ה 'מי יתן והיה לבבם זה להם' היה להן לומר: רבש"ע! אתה תן. לפיכך אמר משה 'ולא נתן ה' לכם לב לדעת' ".
מדוע לא בקשו לב לדעת? מפני שחשבו שאינם צריכים לכך! לפיכך לקח להם הקב"ה את ההשגות הגדולות שקבלו וראו במעמד הר סיני, ומשה בושש לבא ולרדת מההר, והם הרגישו אבודים מבחינה רוחנית, עד שחטאו בעגל. וכל זה מפני שלא בקשו מהקב"ה לב לדעת לשוב אליו בתשובה נוספת כתשובת הצדיקים.
וכן מצאנו אצל דוד המלך ע"ה, שהייתה לו הרגשה שנצח את יצר הרע ואמר "ולבי חלל בקרבי", ואמרו חז"ל "שהרגו בתענית", וזו הייתה הסיבה לכך שחטא, אמרו חז"ל (סנהדרין דף קז ע"א) "אמר רב יהודה אמר רב: לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון, שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי נסיון ונכשל. אמר לפניו: רבונו של עולם, מפני מה אומרים, א-להי אברהם א-להי יצחק וא-להי יעקב ואין אומרים א-להי דוד? - אמר: אינהו מינסו לי, ואת לא מינסית לי, אמר לפניו: רבונו של עולם, בחנני ונסני. שנאמר (תהלים כ"ו) 'בחנני ה' ונסני וגו'. אמר: מינסנא לך, ועבידנא מילתא בהדך, דלדידהו לא הודעתינהו ואילו אנא קא מודענא לך, דמנסינא לך בדבר ערוה". ואנו יודעים את סוף המעשה שנכשל בחטא עם בת שבע.
יצויין שאין הקב"ה מיחד שמו על הצדיקים בחייהם, וגם האבות לא כונו בשם א-להי אברהם א-להי יצחק וא-להי יעקב בחייהם, ולכן הכתוב אומר "ופחד יצחק", וכפי שפירש רש"י (בראשית פרק לא פסוק מב) " ופחד יצחק - לא רצה לומר א-להי יצחק, שאין הקב"ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם, ואף על פי שאמר לו בצאתו מבאר שבע (לעיל כח יג) אני ה' א-להי אברהם אביך וא-להי יצחק, בשביל שכהו עיניו והרי הוא כמת, יעקב נתיירא לומר א-להי ואמר ופחד". והסיבה לכך מפני שכל עוד אדם חי הוא צריך להיות בבחינת מהלך מדרגה לדרגה, ולקיים "ואל תאמין בעצמך עד יום מותך", ולכן הקב"ה אינו מייחד שמו עליו, דבר שהיה מורה על כך שהשיג את השלמות. וזאת הייתה הטענה על דוד שבקש שהקב"ה ייחד שמו עליו בחייו, וכיון שבקש להוכיח זאת ואמר "בחנני ה' ונסני", כאילו בכוחו להתגבר על כל ניסיון, הקב"ה לקח ממנו את הסייעתא דשמיא שהייתה לו, וממילא לא עמד בניסיון, כי אם אין הקב"ה עוזרו אינו יכול לו.
וזהו להורות תשובה לרבים וליחיד, שעבודת התשובה היא משאת נפש תמידית לעלות מדרגה לדרגה עד בלי די. וצריך אדם לומר (משנה מסכת אבות פרק א משנה יד) "אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני", כלומר מצד אחד יראת שמים תלויה בו עצמו, אבל בלא עזרת שמים אינו יכול להתגבר וצריך לבקש רחמים על כך שיצליח להתגבר על יצרו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








