ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- עשרת ימי תשובה
- ספריה
- דרשות לימים הנוראים
- עשרת ימי תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
א. האם אין עיקר מצוה זו צריכה להיות מופנית כלפי אלה שאינם אתנו, שסו"ס אנחנו פחות או יותר בסדר?
ב. האם אין המאמץ המתגלה בעשי"ת נראה מלאכותי, בעוד שאח"כ חוזרים למה שהיו?
מאמר חז"ל (ילק"ש תהילים ל"ב תשי"ח)* על הויכוח השטן עם הקב"ה: "ישראל גנבים הם" אינו מובן, ועוד שלבסוף הקב"ה עצמו נוהג באופן זה שמטמין העוונות. ועוד לשם מה בכלל השטן נצרך, אם הקב"ה אינו צריך לו ועושה נגדו.
טענת השטן יש בה בהכרח יסוד של אמת, שכן דובר שקרים לא יכון נגד עיני ה'. טענתו היא זו, שבה הוא מחליש אותנו, שבה הוא גם נותן פתחון פה להקל בערך פעולותינו - "ישראל גנבים הם". כלומר, שאינם עושים ברצינות, שאין מעשיהם לשם שמים, שאין תשובתם אלא ארעי ועברתם קבע.
ואכן זו שאלה היא השב בתשובה וחוזר אח"כ ועובר שוב, מהו אצלו הקבע היסודי ומהו העובר הארעי? הגאון ר' רפאל מהמבורג ז"ל מוכיח שמי שעובר עבירה שכבר חזר עליה בתשובה, התשובה בטלה, שכן אמרו ביומא בכה"ג שחוזר ומתודה, והיינו על שכבר חזר בתשובה, שאל"כ מאי רבותא. אכן, אמרו (רמב"ם הל' תשובה ב' ב') שהתשובה היא "שיעיד עליו יודע תעלומות", ועי"ש בכ"מ ובלח"מ, שהיינו שיעמיד עליו לעד את היודע תעלומות, שאל"כ הרי הבחירה בידו. אולם, גם זה עדיין קשה, האיך יוכל להעמיד עליו לעד את יודע תעלומות, מהאי טעמא גופא. אלא, שהכוונה היא כאן להקל על האדם בפקפוקי התשובה וכנותה, שיעמיד עליו כעד את היודע תעלומות לב והוא הוא שהעיד ואמר שנשמת אדם הוא נר ה', וע"כ הפנימיות היא ודאי רוצה בטוב, והרע אינו אלא ארעי, וע"כ התשובה היא קבע והחזרה אינה אלא חטא חדש.
והנה על טענתו זו של השטן, שזוהי תשובת רמיה הקב"ה שוקל, וכיודע תעלומות הוא קובע שיש כאן תשובת המשקל. אכן, השטן מעורר טענה חדשה, וזהו חיפוש העונות לא שלהם, אלא של אחרים, אלה שהותעו, ע"י טענה שישראל גנבים הם, ועי"ז העמיקו לחטוא בהצדיקם עצמם, שגם ישראל אינם כנים. וכאן הוא בגדר מעוות לא יוכל לתקון, שהאחרים הושפעו מזה. אכן כתב הרמב"ם לענין שופר (הל' תשובה פרק ג, הלכה ד): "עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וכו' לפיכך יראה האדם את עצמו כמחצה חייב" וכו' ובעשי"ת יחזור וישפר דברים מיוחדים עי"ש. ולכאורה, מאי "לפיכך"? אלא שיש שתי דרגות: דרגת 'ישראל', הם המשובחים שהם, בדרגת 'ישנים', והרחוקים יותר, שהם בדרגת 'נרדמים'. אולם, יש לדעת שאצל כולם ישנה הנקודה הפנימית, אלא יש שהיא במצב שינה ויש שהיא במצב תרדמה, והנרדמים מושפעים מהישנים כנ"ל, בטענת "ישראל גנבים הם". וע"כ, אם הישנים יקיצו, גם הנרדמים יכירו שטענתם טענת שוא היתה.
וזהו ה"לפיכך יראה האדם את עצמו וכל העולם כולו" וכו', שכן ע"י שמעורר עצמו, מתקן את כולם וכנ"ל. וזהו גם שעל כן בעשי"ת אפשר לשפר יותר דרכו, כי אין זו צביעות. אדרבא, בימים אלה חיים את המהות הפנימית כמו שהיא ומתעוררים מהשינה, מה שלא מסוגלים בשאר הימים.
ועל כן, גם העוונות של הרחוקים לא מחשיב כי הוא בגדר הטמנה תחת הפורפירא. והוא בהקדם מאמר חז"ל (ב"ר ג'): "מהיכן נבראת האורה, א"ל בלחישה מלמד שנתעטף בה הקב"ה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו כולו וכו' כשם שקבלתי בלחישה כך אמרתי בלחישה וכו' מקמי הכי מאי אמרין? ...ממקום בית המקדש נבראת האורה". השאלה היתה איך יתכן בעולם שכולו חשך מקום לאור, והתשובה היא שמהעטיפה (הטלית), מכסוי אור ה', יחזור יבקע האור והרחוקים גם הם ישמעו, יבואו. אכן, תנאי ראשון לכך ("מקמי הכי") צריך שיהא ממקום המקדש האור יוצא, שיעורו ישנים, ואז נרדמים גם הם יקיצו ואור גדול יבקע מאור העולם ועד סופו. וזהו שמטמין תחת פורפירא, כי מגדר פורפירא זו, גם החושך וההתרחקות הופכים בסופו של דבר להיות גורם של אורה.
"אתה מוצא ביום הכפורים בא השטן לקטרג על ישראל והוא פוטר עונותיהם ואומר: רבון העולמים, גנבים הם ישראל. והקב"ה פורט זכויותיהם של ישראל, מה עושה נוטל קנה של מאזנים... מה הקב"ה עושה? נוטל עוונות מתוך הכף ומטמינם תחת פורפיא שלו, והשטן בא ואינו מוצא שם עוון, שנאמר: יבוקש עוון ישראל ואיננו".
(מכת"י)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.









