ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
משכית בת דינה
בקיצור, בידי אנשים כאלה לא הפקידו את ההנהגה או העתיד של הקהילה היהודית. התלמוד מתחשב ביהודים שלא היה להם שום סיכוי ללמוד תורה בחייהם, כאל תינוק שנשבה, ילד שנחטף וגדל בעולם לא יהודי, אך איננו מחפש תירוצים למי שגדלו בחברה יהודית עם הזדמנות ללמוד תורה ובחרו שלא לעשות כן. "לא עם הארץ חסיד" היתה הסיסמה של חכמי המשנה. בורים לא יכולים להיות יהודים טובים. הגישה הזאת היתה מקובלת לכל אורך ההיסטוריה היהודית. לא כל היהודים היו תלמידי חכמים, אך אי הכרה של יסודות היהדות, של סידור התפילה, של התנ"ך, של המצוות והמנהגים, בלי ספק היתה דבר נדיר. גם היהודי הפשוט ביותר הכיר את מורשתו ואת ייחודה, וגם אם היה בור בסוגי ידע אחרים, תמיד הכיר היטב את הרעיונות וספרי היסוד של היהדות.
החברה היהודית, השפות של היהודים, כמו יידיש ולאדינו ולוח השנה היהודי, תרמו כולם להקניית הידע המינימלי הדרוש כדי להיות יהודי במובן המסורתי של המילה.
במאה שעברה המצב השתנה במידה רבה. רוב יהדות אמריקה לא התבוללה אלא פשוט הפכה לנבערת בכל הנוגע ליהדות. ליהודי אמריקה כבר אין חברה, לשון או לוח שנה שמחברים אותם לאמונתם. הם לוקים בבורות התהומית בכל מה שנוגע לדתם. כל רעיון "מתקדם" וחדש שולט בהשקפת עולם, והם ממהרים לכפות על היהדות את הרעיונות שנחשבים היום נכונים. מה הפלא, אם כך, שקצב ההתבוללות ונישואי התערובת עדיין גבוה במידה מדכאת?
האמונה והמסורת לא יכולות להכות שורש באדמה של בורות יהודית. זה נכון לא רק כשמדובר בשמירת המצוות אלא גם ביחס של היהודים כלפי ארץ ישראל והמדינה היהודית. אי ידיעת ההיסטוריה והמסורת היהודית, חוסר הכרה והבנה של היהדות וערכיה, קבלה תמימה של התעמולה של אויבינו כאמת, או לפחות כמשהו שראוי להקדיש לו מחשבה לא פחות - עם כל אלה, מה הפלא שהשקרים של השמאל מתקבלים ויהודים הרסניים, גם אם כוונותיהם טובות, פועלים לפיהם?
כל זמן שהיהודים מכירים את שייקספיר יותר מאשר את ישעיהו, יש סכנה שנאבד דור שלם של יהודי המערב להתבוללות ונישואי תערובת.
בישראל המצב מסובך יותר אך טוב יותר ואופטימי יותר. הבעיה כאן איננה עוד אנשים מרדנים ולא מאמינים, כפי שהיו לפני מאה שנים האתיאיסטים והמרקסיסטים ששלטו ביישוב ואחר-כך בארץ ברוב המאה שעברה. כיום הבעיה היא דור של יהודים נבערים שמדברים עברית, אבל יודעים אך מעט על יהדות, על ערכיה ועל מצוותיה. החינוך היהודי המסורתי נעלמים בהדרגה מבתי הספר החילוניים בישראל בעשורים האחרונים. לא תראו עוד בחידון התנ"ך העולמי משתתפים מבתי ספר חילוניים בישראל. יש כאן געגוע לחיים יהודיים מסוימים, למרות זאת, אך הנוסחה הנכונה לפיתוח חברה כזאת טרם נמצאה. החגים היהודיים כאן הם גורם מאחד חשוב, אפילו לאלה שבוחרים שלא לקיים אותם בצורה המסורתית. לפחות בישראל כולם יודעים שיש חג שנקרא שבועות, משהו שלמרבה הצער אי אפשר לומר על יהדות אמריקה או המערב.
ובכל זאת, אין תחליף לידיעה כשמדובר בחיים היהודיים ובקיומם של היהדות ושל עם ישראל. זאת בעיית היסוד שניצבת בפני העולם היהודי בימינו, ויידרשו לנו מאמצים גדולים, משאבים עצומים ורצון איתן כדי להתמודד איתה בהצלחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
