ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
ישנם שני אופנים של דבקות, המתנוצצים באדם, האחד - הוא בא מצד התורה...והשני בא מצד עצמות הארת הנשמה, ביחוסה אל אור ה' בעולם. וישנם בכל פרטי הבחינות של אלה שני המינים של דבקות ד', המתנוצצים בנשמה, חילוקים לענין דרך השימוש שבהם, ולפעמים צריכים למזג דווקא מין אחד בשני. (אורות הקודש ד, עמ' תמד)
התורה שקיבלנו בהר סיני בחג השבועות היא הדרך בה אנו יכולים לדבוק בה', הקב"ה אומר למשה: "כי לא יראני האדם וחי", אין דרך לראות וגם אין דרך להשיג את עצמותו יתברך, אך חסד עשה עמנו הקב"ה, נתן לנו את התורה, שהיא "דבר ה'", מי שלומד תורה דבק בה': "וּבְתוֹךְ כָּל הַפְּרָטִים יַחַד נִמְצֵאת הַנְּשָׁמָה הָאֱלֹהִית שֶׁל שִׁכְלוּל הָעוֹלָם, בְּחַיִּים בְּחֹמֶר וְרוּחַ, בַּחֶבְרָה וּבַיָּחִיד, וּמִמֵּילָא נוֹקֵב הָאוֹר וְיוֹרֵד גַּם כֵּן בְּכָל פְּרָט וּפְרָט" (אורות התורה ב, ב)
מלבד האור הגנוז בכל פרט מפרטי התורה קיים אור בנשמת כל יהודי, ומכיוון שהנשמה היא חלק אלוק ממעל, אור ה' מתגלה בה. האור הנשמתי הוא רחב, אין לו גבול, האור התורני המתגלה דרך אותיות הוא מוגדר. מרן הרב זצ"ל עוסק בהרבה מקומות בכתביו ביחס בין שני האורות הללו, האור התורני והאור הנשמתי
"מְלֵאָה הִיא הַנְּשָׁמָה אוֹתִיּוֹת מְלֵאוֹת אוֹר-חַיִּים, מְלֵאוֹת דֵּעָה וְרָצוֹן, מְלֵאוֹת רוּחַ-הַבָּטָה וּמְצִיאוּת מְלֵאָה. מִזוהַר הָאוֹתִיּוֹת הַחַיּוֹת הַלָּלוּ מִתְמַלְּאוֹת זִיו-חַיִּים כָּל יֶתֶר הַדְּרָגוֹת אֲשֶׁר לְבִנְיַן-הַחַיִּים, אֲשֶׁר לְכָל שְׂדֵרוֹת הָרָצוֹן, הַדֵּעָה וְהַמִּפְעָל, לְרוּחַ וּנְשָׁמָה, בְּכָל עֶרְכֵיהֶם" (אורות, ארץ ישראל,ז)
בנשמת האדם הרבה אותיות, שהן כוחות חיים רוחניים וכוחות אלו משפיעים על כלל מערכת החיים של האדם. הרב מתאר את הפגישה בין כוחות אלו ובין מצוות התורה, המלאות גם הן אורות:
"כְּשֶׁנִּגָּשִׁים לְמִצְוָה, הַמִּצְוָה הִיא תָּמִיד מְלֵאָה זִיו-חַיִּים שֶׁל כָּל עוֹלָמִים, מְלֵאָה הִיא כָּל מִצְוָה אוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת מִכָּל תַּרְיַ"ג מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בְּכָל מִצְוָה" כל מצווה קשורה ומחוברת לשאר המצוות, "תֵּכֶף בְּגִשְׁתֵּנוּ לְמִצְוָה לַעֲשׂוֹתָהּ מִתְגַּדְּלוֹת כָּל הָאוֹתִיּוֹת הַחַיּוֹת שֶׁבְּמַהוּתֵנוּ, אָנוּ מִתְגַּדְּלִים וּמִתְגַּבְּרִים, מִתְעַצְּמִים בְּאוֹר-חַיִּים וַהֲוָיָה עֶלְיוֹנָה, ...וּבְאוֹר תּוֹרָה וְזִיו חָכְמָה"
המפגש בין אותיות התורה לאותיות הנשמה יוצר חיבור של אורות המאיר את האדם ואת המציאות כולה. חיבור זה רמוז בברכת התורה: "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו תורתנו". התורה מתאימה רק לישראל, ה' הטביע בעם ישראל טבע מיוחד, סגולה מיוחדת המתאימה לתורה והתאמה זו מאירה באור גדול.
לעיתים מתגלה כי קיימים שני מסלולים נפרדים האחד - אותיות התורה והשני - אותיות הנשמה, הפועלים במקביל ולעיתים נפגשים:
"יֵשׁ רַגְלִי, שֶׁהוֹלֵךְ בְּכחַ עִיּוּנוֹ בָּעִנְיָנִים הָעִיּוּנִיִּים שֶׁבַּתּוֹרָה בְּדֶרֶךְ כְּלָל, וְאֵינוֹ נֶעֱזָר בְּמוּבָנָם שֶׁל הָעִנְיָנִים עַל יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה. וְיֵשׁ מִי שֶׁאֵין בּוֹ כּחַ לָלֶכֶת רַגְלִי, וְהוֹלֵךְ עַל אַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָּא גַּם בְּאוֹתָם הָעִנְיָנִים שֶׁהֵם פְּשׁוּטִים וְרָאוּי לְאָדָם בָּרִיא לָלֶכֶת בָּהֶם רַגְלִי בְּכחוֹ הָעַצְמִי" (אורות התורה ה, ד)
יש אדם ההולך ברגל הוא עצמאי ואינו זקוק להיצמד לאותיות התורה,
"כי רק בהיותו אחוז בשרשו הרענן, באותן אותיות התורה השייכות ביחוד לנשמתו, ובהיותו מעורה יפה בכשרונו הפנימי, ושוקק תמיד להתעמק בהשלמתו, יפתחו לפניו שערים, על כל הסעיפים המצטרכים לו, בין בעבודת החיים והמעשה, בין בעבודות רוחניות צדדיות" (אורות הקדש א, עמ' פח)
ויש מי שאין בכוחו ללכת ברגל לבדו, "והולך על אתוון (אותיות) התורה, אפילו בדברים שניתן להבינם ללא ספרים, הוא תמיד נעזר בספרים, ברור שהראשון נמצא במעלה גבוהה יותר, שהרי הוא מגלה את האותיות שבנשמתו. אך יש סוג שלישי, זה המשלב בין אותיות נשמתו לאותיות התורה:
"וְיֵשׁ שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בַּכּחַ לָלֶכֶת רַגְלִי הוֹלֵךְ, וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָּא לֹא מִפְּנֵי חֻלְשָׁתוֹ כִּי אִם כְּרוֹכֵב עַל סוּס לְכָבוֹד, כְּדֵי לְעַטֵּר יוֹתֵר אֶת הָעִנְיָנִים, אוֹ לִרְכַּב בְּמָקוֹם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא שָׁמָּהּ עַל יְדֵי כחַ עַצְמוֹ כִּי-אִם עַל יְדֵי צֵרוּף הַדְּרִישָׁה לְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה" (שם)
אדם זה הולך לבדו בכל מקום שהוא יכול, מחדש, יוצר, ואם משתמש הוא כבר באותיות התורה הרי זה כדי לפאר את דבריו, או בנושאים שהוא חייב להזדקק לדרישת אותיות התורה כדי להשיגם. שילוב זה הוא האידיאלי. נראה שרבי עקיבא, שדרש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות (מנחות כט, א( הגיע למדרגה זו.
עלולה להיות התנגשות בין אותיות הנשמה לאותיות התורה:
"ההארה שהיא למעלה מן האותיות המחשביות, דוחקת היא את האותיות ומטשטשתן...ההארה סובלת בהגבלתה על ידי האותיות, נגד הטבע המתרחב שלה, והאותיות סובלות דוחק של התפשטות נגד טבען" (שמונה קבצים קובץ ב, רסב) מציאות זו אינה תקינה ולכן ממשיך הרב וכותב: "ועל ידי צער גדול, וברחמים רבים... מתאחים שני היסודות, של הארה רוחנית עליונה שאינה סובלת גבולים, עם אותיות הדורשות הגבלה ובירור מצומצם, לבנות בנין קבוע" (שם)
קיימת חובה לחבר את נשמת האדם לגופי התורה, נתק מן התורה עלול להביא ח"ו את האדם לנתק מה', ומאידך חייב האדם לחבר את התורה לנשמתו.
במעמד הר סיני, קיבל עם ישראל תורה מן השמים, יתירה מכך חל שינוי בנשמותיהם של ישראל. חז"ל אומרים שפסקה זוהמת הנחש מכל מי שעמד למרגלות הר סיני, היינו: שחל שינוי נשמתי בכל אחד ואחד. דורות רבים יהודים עסקו בתורה, הדגש היה בחיבור לאותיות התורה. בדור שלנו קיימת תביעה לחיבור התורה לאותיות הנשמה. תביעה זו היא אמיתית, והיא אחד מסימני הגאולה הרוחנית שאנו נמצאים בעיצומה. יהי רצון שנזכה לחיבור אמיתי לתורה כנבואת ירמיהו:
"כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם יְקֹוָק נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם (ירמיהו לא, לב).
מתוך מגד ירחים סיון תשס"ט
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
