ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המפקיד הגיע לבי"ד ותבע את הנפקד על ההפסדים שהוא גרם לו. מה דינו?
בירושלמי (ב"מ פ"ט הל' ג') נאמר "המבטל כיסו של חבירו פטור" -
ושם למדו דין זה מהתוספתא (בבא מציעא פרק ד') "הנותן מעות לחבירו לוקח בהן חיטין ולא לקח - אין לו עליו אלא תרעומת" כלומר אע"פ שהנותן הפסיד את העסקא בגלל פשיעתו של המקבל - אי אפשר לחייב את המקבל.
אלא שלכאורה מקרה זה שונה מהנדון דידן - שהרי השליח רק נמנע מלעשות שליחותו, אבל לא עיכב בזדון את ממון חבירו אצלו.
אע"פ כן, למדו בירושלמי מדין התוספתא שבכל ענין פטור - וקבעו כלל "המבטל כיסו של חבירו - פטור".
דהיינו שמי שמחזיק אצלו ממון חבירו ומעכבו ממנו אף על פי שנגרמו לבעל הכיס הפסדים - אין כאן מזיק אלא גרמא בעלמא.
וטעם הדבר שהרי לא נחסר הכסף והוא מחזירו לו בשלמותו, אלא שמחזירו בזמן שכבר הפסיד המפקיד את אותו הרווח שיכל להרוויח - וזה אינו מזיק בידיים אלא גורם בלבד.
כירושלמי זה פסקו הנמוקי יוסף (ב"מ דף סא: בדפי הרי"ף) ומהרש"ל (ים של שלמה ב"ק פרק ט' סי' ל') והוא מוסכם בפוסקים כולם.
אמנם הרמ"א (חו"מ סי' רצ"ב סעיף ז') הביא בשם המרדכי שפסק שמי שקיבל כסף מחבירו והרוויח בהן - בין שהיתה לו רשות להשתמש בהן בין שלא היתה לו רשות - אין צריך לשלם הריווח לבעלים.
אבל אם בא המפקיד ותבע כספו ואמר תן לי ואני ארוויח בהן ולא נתן לו - כל הריווח למפקיד.
הקשה המהרש"ל (שם) מהירושלמי, וכתב לתרץ דברי המרדכי והרמ"א שאם הנפקד לא הרוויח מהכסף הינו פטור כירושלמי.
אבל אם הרוויח חייב להביא הרווחים למפקיד שהרי אלו רווחי כספו של המפקיד.
אבל המהרש"ל עצמו חלק על הרמ"א - שהרי מששלח ידו בממון חבירו נחשב גזלן - וגזלן אינו משלם אלא כשעת הגזילה.
לסיכום, נמצינו למדים שהמבטל כיסו של חבירו - פטור מדין מזיק לכולי עלמא.
ואם בזמן גזילתו הרוויח הוא בכסף - לרמ"א - חייב, למהרש"ל - פטור.
ובש"ך (חו"מ סי' רצ"ב ס"ק ט"ו) פסק כמהרש"ל.
ויש לסייג דין זה - שהרי שם בירושלמי נאמר שהמבטל שדהו של חבירו חייב. דהיינו שמי שקיבל שדה על מנת לעבדה והתרשל בתפקידו ועל ידי כך הפסיד בעליה - חייב הוא לשלם מה שהפסידו. וטעם הדבר שכל המקבל שדה ודאי על דעת שאם לא יעבדה יצטרך לשלם שכך הוא המנהג - ולפי זה כל מקום שהמנהג שהמקבל פיקדון ומונעו מבעליו משלם הפסדיו - הרי כל נפקד על דעת המנהג קיבל - ויהיה חייב לשלם.
עוד נוסיף כי כל הדיון כאן היה רק בשאלה אם ניתן לחייב את הנפקד בדיני אדם, כמובן שהתנהגות מסוג זה פסולה לחלוטין ואסורה על פי ההלכה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
