ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מצות לא תעשה שלא לאכול בשר בהמה וחיה הטמאים, שנאמר: "את זה לא תאכלו..." (ויקרא י"א).
הויכוח הקולני שהתקיים בין שני החברים בישיבת וולאז'ין הסב את תשומת ליבם של רבים מחבריהם. הויכוח נסב על אחד הנושאים הבוערים ביותר באותם ימים - היחס לתנועת ההשכלה ומנהיגיה. מסתבר כי אחד הבחורים נצפה כשהוא מעיין בספרו של אחד מחשובי המשכילים, שהיה מפורסם ביכולותיו האינטלקטואליות, ושחיבר ספרים רבים במגוון נושאים תורניים. אותו משכיל על מנת לקדם את מעמדו בעולם, עשה את הצעד הנורא והתנצר. אולם גם לאחר שהתנצר המשיך הלה להיות בקשר מכתבים עם רבנים רבים, והמשיך לפרסם ספרים שנלמדו אצל רבים. חברו של הבחור הזדעזע מכך שהוא קורא בספרו של מומר, ועל כך התנהל הויכוח - האם עצם העובדה שכתב את הספר אדם מקולקל מחייב כי הספר פסול, או שמא ניתן להפריד בין הכותב לבין הספר ואפשר ללמוד בספריו.
משנמשך הויכוח לאורך ימים, החליטו הבחורים לשאול את דעתו של ראש הישיבה - הנצי"ב זצ"ל. הנצי"ב שמע בעניין את הצדדים השונים, ואמר כי יענה לשאלה בעזרת סיפור שהתרחש כמה שנים קודם לכן:
בעיניים כלות ראו בני המשפחה כיצד אימם החולה קרבה אל סופה. הרופאים הרימו כבר ידיים, וכל שנותר היה לרענן את משמרות התהילים סביב מיטתה. תקווה מסויימת התעוררה כשנודע להם כי בעירם עומד לעבור רופא דגול בעל שם, המתמחה בסוג המחלה שיש לאימם. ואכן, תמורת סכום לא מבוטל, נאות הרופא להגיע לביתם לבדוק את החולה. לאחר שעה ארוכה הודיע הרופא כי מצא את מחלתה המדוייקת וכי התרופה היחידה למחלה זו היא... לאכול בשר חזיר. האם ששמעה זאת נחרדה, ואמרה כי טוב מותה מחייה, ואין היא מוכנה בשום אופן להכניס לפיה את הדבר המשוקץ הזה. רב העיר שהוזעק למיטת החולה, הסביר לה שעה ארוכה כי על פי התורה היא חייבת לאכול את ה'דבר אחר' מפני שזה פיקוח נפש, ואדרבה אם לא תוכל הרי הדבר יהיה לה לחטא. בלית ברירה הסכימה האשה, אך התנתה תנאי אחד - מוכנה היא לאכול מהבהמה הטמאה בתנאי שתישחט על ידי שוחט כשר, על פי כל דיני השחיטה. הרב ששמע את התנאי התאמץ להבליע את חיוכו לשמע הבקשה המוזרה, שכן אין שום הבדל אם הבהמה נאכלת אחרי שחיטה כהלכתה או סתם בהריגה, אולם בהבינו את המצב הרגיש הסכים לתנאי, והורה לקרוא לשוחט, על מנת שישחט את הבהמה שהובאה כבר למקום. משועשע מהעניין, שחט השוחט של העיירה את הבהמה. כשסיים, קראה לו האשה אליה, ובקול חלוש ביקשה ממנו כי יבדוק כעת את הריאה, כפי שעושים תמיד לאחר השחיטה. השוחט נענה לבקשה המוזרה, וכשסיים לבדוק התברר כי התעוררה שאלה על 'כשרות' הבהמה. נבוך מעצם השאלה המשונה ניגש עם הריאה לרב ושאל לדינה של הבהמה. הרב בחן את הריאה מכל צדדיה ושתק. לאחר המתנה ארוכה בה חיכו כי הרב 'יפסוק' את הדין והרב שותק ניסו לרמוז לרב כי הנוכחים ממתינים לדברו, אולם הרב בשלו - ממשיך לשתוק. לאחר שעה ארוכה, הרב נאנח ואמר כי אם הייתה זו בהמה כשרה אזי היה אומר עליה כי היא כשרה אולם כיצד יוכל להגיד את המילה 'כשר' על בהמה טמאה זו...
הנצי"ב לא היה צריך להוסיף מילה על הסיפור - הנוכחים כולם הנהנו בראשם לאות כי הבינו היטב את המסר שעולה מהסיפור.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
99 - "ואת אלה תשקצו מן העוף, לא יֵאכלו"
100 - שפעת החזירים
101 - "ושקץ יהיו לכם.."
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
