ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- מדורים
- רביבים
במה פשעו המרגלים ובמה חטאו? הם רצו להישאר ב'כולל' הגדול והטוב בעולם. ראש הכולל היה משה רבנו ע"ה. הלומדים לא היו צריכים לדאוג לפרנסתם ולא לבקש תקציבים מנדיבים או מראשי השלטון החילוני. הקב"ה בכבודו ובעצמו הוריד להם בכל בוקר מן מהשמים, ובערב נתן שליו. הבגדים והנעליים נשארו יפים וחדשים. הילדים והאישה לא התלוננו על האב שהולך לכולל ואינו דואג לפרנסה. ואילו בארץ ישראל יכנסו לבעיות, יצטרכו לחרוש ולזרוע, לקצור ולטחון, לבנות בתים ולהתעסק בענייני הממלכה, ותורה מה תהא עליה?! ועל כן, כשראו שהכנענים חזקים וגיבורים, מצאו פתרון ל"בעיה": "פיקוח נפש!" הידד! נוכל להמשיך ללמוד תורה ב"כולל".
מקומה של ארץ ישראל
אלא שהתורה ניתנה כדי שיקיימו אותה בארץ, בתוך מציאות ארצית. מלאכים רבים יש בשמיים, וה' בחר לתת את התורה לישראל כדי שיקיימו אותה בארץ. ולשם כך ברא הקב"ה את ארץ ישראל, שאע"פ שהיא גשמית היא קדושה, ואפשר לגלות בה את התורה. ומתוך התגלות הקדושה בארץ ישראל על ידי עם ישראל, מתפשט דבר ה' לכל העולם. כמו שנאמר (ישעיהו ב, ג): "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל ה' אל בית אלוקי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". וכל הכופר במקומה המרכזי של ארץ ישראל, כופר בה' ובתורה.
היהודים בגלות ושאלת ארץ ישראל
היו יהודים בגלות שרצו לשכוח את ארץ ישראל, להפסיק להרגיש זרים, להתערות בסביבה. אבל הגויים לא נתנו להם לשכוח את ארץ ישראל. "יהודים לפלשתינה" - טענו כנגדם. יהודים רבים בגרמניה היו אומרים כי אילו היה אפשר להעלים עניין זה של ארץ ישראל מהעולם, היתה באה הישועה. עם ישראל היה מתקבל בין העמים ומשפיע עליהם מרוחו. הרפורמים אפילו מחקו את ארץ ישראל מהסידור. בסוף הגיעה השואה.
מספרים על איזו עיירה יהודית שהמזל האיר לה פנים, ובמשך כמה עשרות שנים לא פקד אותה שום פוגרום. לא באו גויים להורגם, לא גזלו את רכושם, לא חטפו את בנותיהם ולא אנסו את נשותיהם. והנה יום אחד, כשקראו בתורה, הבינו שלבסוף יצטרכו היהודים ללכת לארץ ישראל. התעוררה דאגה גדולה, מה יהיה על הבתים, התרנגולות, הפרות, גינות הירק והקשרים הטובים שרקמו עם השכנים הגויים? קם יהודי אחד וניחם את הקהל: כשם שהקב"ה הציל אותנו מפרעה, כך יושיע אותנו מגזירת ארץ ישראל. כמובן שלא עבר זמן והפורענות הגיעה...
כי ארץ ישראל אינה "הבעיה". היא הפתרון.
התנועה הציונית ושאלת ארץ ישראל
לא זכינו לעלות לארץ מתוך תשובה והכרה בערכה של ארץ קדשנו. יהודים החלו לומר כדברי הנביא (יחזקאל כ, לב): "נהיה כגויים, כמשפחות הארצות, לשרת עץ ואבן". והתגובה האלוקית (שם לג-לד): "בחמה שפוכה אמלוך עליכם. והוצאתי אתכם מן העמים, וקבצתי אתכם מן הארצות...". אכן, שנאת הגויים היא שגרמה להקמת התנועה הציונית, שהבינה כי אין תקווה ליהדות בחוץ לארץ, וצריך למצוא מקלט בארץ ישראל. בתחילה התביעה היתה על ארץ ישראל כולה, כולל מזרח הירדן. בחסדי ה' אף אומות העולם הכירו בכך בעת הצהרת בלפור.
אולם משראתה התנועה הציונית כי התביעה על ארץ ישראל מחוללת בעיות ומצריכה מלחמות עם הערבים ועם דעת הקהל הבינלאומית, הוחלט לפתור את "בעיית" ארץ ישראל על ידי וויתור על חלקה המזרחי.
אבל המלחמות והלחצים המשיכו. אז הבינו ש"בעיית" ארץ ישראל גדולה יותר, והסכימו לוותר על יהודה ושומרון כדי להשיג ביטחון. כך עשו בימי הקמת המדינה ומלחמת השחרור, וכך היו מוכנים לעשות לאחר מלחמת ששת הימים. ועדיין יש מלחמות, לחצים ואיומים.
כי אכן ארץ ישראל אינה הבעיה, היא הפתרון. רק על ידי שחרורה המלא נשיג שלום וביטחון.
הבעיה המוסרית
אישי מוסר שונים בעולם טוענים כלפי מדינת ישראל: לסטים אתם שכבשתם ארצם של ערבים. גם יהודים בעלי רגישות מוסרית טוענים כי "הכיבוש משחית". אילולי הזיקה הפרימיטיבית הזו אל שטחים ואדמות המלחמות היו נפסקות, ולא היינו צריכים לשלוט בבני עם אחר. היינו נחשבים בעולם כאנשי מוסר, יכולנו לקיים פה את חברת המופת שחלמנו להקים, וכל הערבים שסביבנו היו לומדים מאיתנו כיצד לקיים חברה נאורה. לשם כך צריך להמציא טיעון מוסרי ששולל את זכותם של היהודים לחיות ביהודה ושומרון, ולמצוא דרך נאותה להעלים מן העולם את ההתנחלויות. וכך "הבעיה" תיפטר.
אבל המוסר האמיתי הוא לדרוש צדק ולא להיכנע לרשעים, גזלנים וסחטנים. ולכן ארץ ישראל אינה "הבעיה" לחיי מוסר, היא הפתרון. היא מכריחה את אנשי המוסר הישרים להיות מוסריים באמת. לא להסתפק בסיסמאות נאיביות, אלא לרדת לעומקי הבעיות ולפותרן.
הבעיה של אמריקה וכל העולם
לא יאומן אילו "בעיות" מחוללת ארץ ישראל. מנהיגי מדינות גדולות ומעצמות מעסיקים את עצמם בשאלה האם יבנו בתים בהתנחלויות או לא. האם מותר לבנות עבור "גידול טבעי" או אסור. מנהיגים שיש להם על הראש בעיות כלכליות בינלאומיות וסוגיות בטחוניות של נשק אטומי ומלחמות בין ארצות, מתדיינים ומפריחים הצהרות בשאלת ההתנחלויות. אין עוד אנשים בעולם שחיים להם בבתיהם, יוצאים בבוקר לעבוד ומגדלים משפחות, וכל העולם עוסק ב"בעיה" שהם מחוללים. כדי לקבל כותרת בעמוד פנימי בעיתון חשוב, צריכים שליטים בעולם לרצוח מאות אלפים. וכאן בני זוג מתחתנים והולכים לגור בקרוון, וכל העולם עוסק ב"בעיה" שהם ייצרו.
אפילו אמריקה הגדולה סובלת מן "הבעיה". הנשיא אובמה וחבר יועציו היהודים טוענים: לולי תמיכתנו בישראל היינו זוכים לאהדה בקרב ארצות ערב והמוסלמים. היינו יכולים להשפיע עליהם שבמקום לנצל את אוצרות הנפט כדי לייצר מחבלים ופיגועים, ישקיעו בפיתוח המדע, החברה והכלכלה בארצותיהם. ורק "בעיית" ארץ ישראל עומדת לנגף, ומשאירה אותם שונאים וכועסים. הבה ניפטר מן "הבעיה", נתמוך בדרישות הערבים המתונים, נגמד את ארץ ישראל, נעקור את ההתנחלויות, והעולם יתחיל להיות טוב יותר.
אבל ארץ ישראל אינה "הבעיה", היא הפתרון. אם יתמכו האמריקנים בערבים הם לא יצליחו להביא שקט לעולם, ומעמדם המוסרי והבינלאומי ייפגע, כי את שאיפת הערבים להשליט את האסלאם בחרב לא יוכלו לספק. אבל אם יאמרו לערבים בפה מלא שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, יבינו אז הערבים והמוסלמים שעומדת מולם עמדה מוסרית שמציבה גבולות ברורים, מה אסור ומה מותר. אז העולם יהיה טוב יותר.
ארץ ישראל אינה הבעיה, היא הפתרון.
הציונות הדתית
גם בני הציונות הדתית סובלים מ"בעיית" ארץ ישראל. אנשים טובים ויפים מרגישים שבגלל הוויכוח הגדול על ארץ ישראל הם נדחקים לשולי החברה, נעשים לא רלוונטיים. במקום להראות את הפנים היפות של היהדות, את יחסה האמיתי לחלש, לגר ולאישה, מתעסקים בקטטות על גבעות ביהודה ושומרון. לולי "בעיית" ארץ ישראל שחוצצת בין הציבור הדתי-לאומי לשמאל החילוני, היה הציבור הנאור מתעניין בזהותו היהודית ובתורה. ולכן חייבים להפסיק את העיסוק התמידי ב"בעיית" ארץ ישראל וההתנחלויות, ולדבר רק על חינוך וערכים, על אותן השאלות שמעניינות את אלה שגרים בתוך הקו הירוק. שדרך אגב, חשוב להזכיר, הם תשעים ושבעה אחוז מהציבור.
אבל זה לא מצליח, שוב ושוב כמעשה שטן עולה "בעיית" ארץ ישראל והתבערה מתפרצת. וצריך לנקוט עמדה, ולא ניתן להיות אהוב על כולם. תתמוך במתנחלים - השמאל יוקיע אותך. תבין את השמאל - המתנחלים יוקיעו אותך.
ארץ ישראל אינה "הבעיה" היא הפתרון, היא זו שהופכת את התורה לרלוונטית באמת.
החרדים
גם החרדים סובלים מ"הבעיה" של ארץ ישראל. רצו לחיות בתוך עולם סגור, לעסוק בתורה ובמצוות שאינן קשורות בארץ ישראל, לגדל משפחות, ולהתפלל שהמשיח יבוא. יש מספיק בעיות חינוכיות והתמודדויות קשות עם דור פרוץ שלא היה כמותו מעולם. ובמקום לעסוק בביצור חומת היהדות הנאמנה, העולם כולו גועש סביבם בשאלת ארץ ישראל. רוצים להימנע, ומוצאים את עצמם כלשון מאזניים. ולא זו בלבד, אלא שאיתרע המזל והערים החרדיות ביתר עילית וקרית ספר נבנו על גבול הקו הירוק, והילדים מתחתנים ורוצים לגור ליד ההורים, וכל העולם מתעסק בשאלה, האם יבנו שם דירות? ובאים הצעירים ומטיחים כנגד העסקנים והגדולים, שאינם דואגים לציבור, וגם משתמטים ממצוות יישוב הארץ. ואז נצרכים המשגיחים והכותבים בעיתונים לטעון שאין בכלל מצווה כזו בתורה, ואף אם יש, היא אינה חשובה. ואף אם היא חשובה, יש עוד הרבה מצוות חשובות יותר. והמתנחלים שטוענים שהיא שקולה כנגד כל המצוות הם עובדי עבודה זרה בשיתוף. וכל זאת כדי לבצר את החינוך. ואע"פ כן קשה להתעלם מארץ ישראל, שתופשת מקום נכבד מדי בתורה, ויוצרת בעיות, כי אם ייצאו לעסוק ביישובו של עולם – עלולים להתקלקל. ומתי כבר ניפטר מ"בעיית" ארץ ישראל.
אבל ארץ ישראל אינה "הבעיה", היא הפתרון לחיי תורה שלמים ולשאלות החינוך, והעיסוק ביישובה מטהר את הלבבות ומגדיל את האמונה.
המתנחלים
גם המתנחלים, שמוסרים עצמם על מצוות יישוב הארץ, שואלים את עצמם מדוע כל כך קשה לקיים את המצווה הזו? מתי כבר "הבעיה" תיגמר? ואינם מבינים כי "הבעיה" היא הפתרון. ארץ ישראל מכריחה אותנו לעסוק בשאלות האמיתיות, כיצד כל השאיפות הרוחניות יתגלו בפועל, במציאות. בלעדי ארץ ישראל היינו בורחים מהבעיות האמיתיות, ומשאירים את העולם בניוולו. רק בזכות ארץ ישראל אנו נתבעים להתמודד עם מכלול הבעיות האמיתיות, הרוחניות והמעשיות, ובפתרונן תבוא הגאולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
