ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- השבת אבידה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מה הדין אם מצא קודם ייאוש ובעוד האבידה בידו התייאשו בעליה?
על מנת לברר דין זה, נבאר את המושג האמור בגמ' (ב"מ כא.) "באיסורא אתא לידיה" - דהיינו שאם הגיעה אבידה, שיש בה מצות השבה, לידי המוצא קודם שנתייאש בעליה, הוא חייב להשיבה אפילו אם אחר כך נתייאשו בעליה. אבל אם היה מוצאה לאחר ייאוש לא היה זוכה במציאה.
בטעם הדבר נחלקו הראשונים:
התוספות (כן משמע בדבריהם בדף כו:) סוברים, שמכיוון שהמוצא התחייב במצוות השבת אבידה בשעה שמצא את האבידה, שהרי אז הבעלים עדיין לא התייאשו, שוב אין חיובה פוקע ממנו אפילו אחר הייאוש.
לעומתם, הרמב"ן (יד: בדפי הרי"ף) הביא גאון שביאר הטעם משום שהמוצא הינו כשומר של הבעלים. בביאור דברי הרמב"ן נחלקו הראשונים: קצות החושן (סימן רנט סק"א) הסביר, שכיוון שהמוצא הוא כשומר, הרי שלאחר שנתייאשו הבעלים, הם חוזרים וזוכרים בחפץ כיוון שהוא עדיין אצל השומר. לעומתו, נתיבות המשפט (שם) הבין, שיאוש אינו מועיל בחפץ הנמצא ברשותו של האדם, ורשות שומר כרשותו הבעלים.
על כל פנים, ראינו שהמוצא מציאה קודם יאוש התחייב בהשבתה לעולם, אפילו אחר שהתייאשו הבעלים. וזה פירוש המושג באיסורא אתא לידיה, דהיינו שבזמן שהמוצא מצא את האבידה, היה קיים האיסור ליטול את החפץ לעצמו.
ועל פי זה נחלקו הראשונים מה דין מציאה שנפלה לחצירו של המוצא קודם יאוש, והוא מצאה שם אחר שהתייאשו בעליה. הרא"ש סובר שגם בחצירו שייך דין באיסורא אתא לידיה, ומיד שהגיעה המציאה לחצירו התחייב בהשבתה ושוב לא יפקע חיובו. וכן כתב הנמוקי יוסף (יד. בדפי הרי"ף) וכן פסק הש"ך (סי' רס"ח סק"ב).
לעומתם כתב המהרש"ל (הובא בש"ך שם) שבחצר לא שייך המושג של 'באיסורא אתא לידיה', ולא התחייב בהשבה, ולכן כשמתייאשים הבעלים, זוכה בעל החצר במציאה לעצמו מכח קניין חצר.
דעה נוספת היא דעת ר' ברוך המובא במרדכי (ב"מ סי' רמ"ח) שכל חצר אינה קונה אלא הפקר אבל לא מציאה אחר ייאוש, ולכן בעל החצר לא קנה כלל, ואדם אחר, שמצאה אחר ייאוש יכול לנוטלה.
הנפקא מינה בין שיטות אלו היא במקרה שאדם אחר מצא את המציאה המונחת בחצר חברו לאחר שנתייאשו הבעלים. לדעת ר' ברוך, זוכה המוצא, כיוון שהחצר לא קונה לבעל החצר. גם לדעת הרא"ש יכול המוצא לזכות במציאה, כיוון שבעל החצר לא יכול לזכות לעצמו, משום ש'באיסורא אתא לידיה', והבעלים התייאשו. אבל לדעת המהרש"ל, בעל החצר זכה, ואסור למוצא לקחת את המציאה לעצמו.
דעה מעניינת נוספת היא דעת נתיבות המשפט (סי' רס"ח), הסובר שיש לבדוק מה טוען בעל החצר:
אם בעל החצר טוען שהוא קודם בזכייתו באבידה למוצא האחר מכח קניין חצירו, א"כ רצונו היה שתזכה חצירו ואם כן התחייב בהשבתה ושוב לא יוכל לזכות אפילו אחר ייאוש, דבאיסורא אתא לידיה.
אבל אם בעל החצר טוען שהוא רוצה לזכות במציאה כעת, על ידי הגבהתה, נמצא שלא ניחא ליה בקניין חצירו, ויכול לזכות בה עתה אחר הייאוש.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








