ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- השבת אבידה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מה הדין אם מצא קודם ייאוש ובעוד האבידה בידו התייאשו בעליה?
על מנת לברר דין זה, נבאר את המושג האמור בגמ' (ב"מ כא.) "באיסורא אתא לידיה" - דהיינו שאם הגיעה אבידה, שיש בה מצות השבה, לידי המוצא קודם שנתייאש בעליה, הוא חייב להשיבה אפילו אם אחר כך נתייאשו בעליה. אבל אם היה מוצאה לאחר ייאוש לא היה זוכה במציאה.
בטעם הדבר נחלקו הראשונים:
התוספות (כן משמע בדבריהם בדף כו:) סוברים, שמכיוון שהמוצא התחייב במצוות השבת אבידה בשעה שמצא את האבידה, שהרי אז הבעלים עדיין לא התייאשו, שוב אין חיובה פוקע ממנו אפילו אחר הייאוש.
לעומתם, הרמב"ן (יד: בדפי הרי"ף) הביא גאון שביאר הטעם משום שהמוצא הינו כשומר של הבעלים. בביאור דברי הרמב"ן נחלקו הראשונים: קצות החושן (סימן רנט סק"א) הסביר, שכיוון שהמוצא הוא כשומר, הרי שלאחר שנתייאשו הבעלים, הם חוזרים וזוכרים בחפץ כיוון שהוא עדיין אצל השומר. לעומתו, נתיבות המשפט (שם) הבין, שיאוש אינו מועיל בחפץ הנמצא ברשותו של האדם, ורשות שומר כרשותו הבעלים.
על כל פנים, ראינו שהמוצא מציאה קודם יאוש התחייב בהשבתה לעולם, אפילו אחר שהתייאשו הבעלים. וזה פירוש המושג באיסורא אתא לידיה, דהיינו שבזמן שהמוצא מצא את האבידה, היה קיים האיסור ליטול את החפץ לעצמו.
ועל פי זה נחלקו הראשונים מה דין מציאה שנפלה לחצירו של המוצא קודם יאוש, והוא מצאה שם אחר שהתייאשו בעליה. הרא"ש סובר שגם בחצירו שייך דין באיסורא אתא לידיה, ומיד שהגיעה המציאה לחצירו התחייב בהשבתה ושוב לא יפקע חיובו. וכן כתב הנמוקי יוסף (יד. בדפי הרי"ף) וכן פסק הש"ך (סי' רס"ח סק"ב).
לעומתם כתב המהרש"ל (הובא בש"ך שם) שבחצר לא שייך המושג של 'באיסורא אתא לידיה', ולא התחייב בהשבה, ולכן כשמתייאשים הבעלים, זוכה בעל החצר במציאה לעצמו מכח קניין חצר.
דעה נוספת היא דעת ר' ברוך המובא במרדכי (ב"מ סי' רמ"ח) שכל חצר אינה קונה אלא הפקר אבל לא מציאה אחר ייאוש, ולכן בעל החצר לא קנה כלל, ואדם אחר, שמצאה אחר ייאוש יכול לנוטלה.
הנפקא מינה בין שיטות אלו היא במקרה שאדם אחר מצא את המציאה המונחת בחצר חברו לאחר שנתייאשו הבעלים. לדעת ר' ברוך, זוכה המוצא, כיוון שהחצר לא קונה לבעל החצר. גם לדעת הרא"ש יכול המוצא לזכות במציאה, כיוון שבעל החצר לא יכול לזכות לעצמו, משום ש'באיסורא אתא לידיה', והבעלים התייאשו. אבל לדעת המהרש"ל, בעל החצר זכה, ואסור למוצא לקחת את המציאה לעצמו.
דעה מעניינת נוספת היא דעת נתיבות המשפט (סי' רס"ח), הסובר שיש לבדוק מה טוען בעל החצר:
אם בעל החצר טוען שהוא קודם בזכייתו באבידה למוצא האחר מכח קניין חצירו, א"כ רצונו היה שתזכה חצירו ואם כן התחייב בהשבתה ושוב לא יוכל לזכות אפילו אחר ייאוש, דבאיסורא אתא לידיה.
אבל אם בעל החצר טוען שהוא רוצה לזכות במציאה כעת, על ידי הגבהתה, נמצא שלא ניחא ליה בקניין חצירו, ויכול לזכות בה עתה אחר הייאוש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
