ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
ד' אומר למשה, לך תאמר לבני ישראל שהגיע עת הגאולה, ומשה אומר, איך אלך, ישראל לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי, כי יאמרו לא נראה אליך ד'. מדברי המדרש אפשר להבין כי משה היה סבור שישראל לא יאמינו לו משתי סיבות:
האחת, כי אין זה הגיוני שאפשר לצאת משעבוד מצרים לחרות, שהרי פרעה מלך גדול וחזק הוא וישראל חלשים. איך יוכל ישראל לגבור על פרעה המשול לתנין.
והסיבה השניה, ישראל בכלל אינם ראויים להיגאל. הם ערומים מן המצות, כמו שנאמר, ואת ערום ועריה. ישראל נמצאים במ"ט שערי טומאה, מדוע שהקב"ה ירצה לגאול אותם. הנה אפילו מלאכי השרת כשראו שהקב"ה מטביע את המצרים בים ומציל את ישראל, שאלו: הללו עובדי-עבודה-זרה והללו עובדי-עבודה-זרה, מדוע הקב"ה מטביע את המצרים ומציל את ישראל. ואם מלאכי השרת שיש להם יכולת הבחנה רוחנית אינם רואים מה ההבדל בין ישראל למצרים, אם כן בודאי ישראל לא רואים את מעלת עצמם, ומדוע הם יגאלו.
על כן הקב"ה נתן למשה אותות שיש בהם תשובה על השאלות הללו.
אתם שואלים כיצד אפשר להתגבר על פרעה הנמשל לתנין, לנחש, ובכן השלך את מטך והוא הופך לנחש, שלח ידך ואחוז בזנבו והנה הוא הופך בחזרה למטה שאינו נושך.
אמר הקב"ה, ראית את פרעה שהוא כנחש ובידי להפוך אותו למטה שאין בו כח לנשוך. לא אתם בני ישראל צריכים לנצח את פרעה, אלא רבש"ע. זו משמעות האות הראשון, לסלק את השאלה הראשונה.
והאות השני בא לסלק את השאלה השניה. ישראל חושבים שהם אינם ראויים לגאולה כי הם במ"ט שערי טומאה, ערומים מכל זכויות, הם משולים למצורע שכל גופו מכוסה בצרעת, אך הקב"ה עתיד לטהר אותם מהטומאה שמצרים טמאו אותם. זו משמעות האות - הבא ידך לחקך, ויוציאה והנה ידו מצורעת כשלג. השב ידך אל חיקך ויוציאה, והנה שבה כבשרו.
זה האות שהקב"ה מטהר אתכם. מה המקוה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל, כי החטאים בישראל הם חיצוניים, הם כמו צרעת שהינה מחלת עור חיצונית. אבל ישראל במהותם הפנימית טהורים וקדושים וראויים הם לגאולה. כך הדברים מתפרשים על-פי המדרש.
כן לימינו אלה. אין מקום לשאלות האם ישראל ראויים לגאולה, כי ישראל טהורים בשורשם וכל החטאים הם חיצוניים. אף-על-פי שהם מכסים את הגוף ונראים קשים, הם רק מבחוץ. אין מקום לשאלה איך נעמוד בהתמודדות מול כל השונאים, כי ד' אתנו ואין ממי לירא.
במהרה יתקיים בנו הכתוב, "הן גאלתי אתכם אחרית כראשית להיות לכם לאלקים אני ד' אלקיכם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
