ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- מסכת החיים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל ההתבגרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הג"ר גדליה אייזמן שליט"א, בשיחה שנשא לרגל פתיחת זמן החורף בישיבה, תמה לפשר הביטוי "ימי חורפי" (איוב כט), שביאורו ימי נעורי. הרי תואר כזה הולם, לכאורה, יותר איש זקן, ממה שהוא מתאים לנער צעיר ותוסס - כך שאל המשגיח.
בדברי תשובתו אמר: בואו ונחשוב איזו עונה מתאימה יותר לעבודה ולהתעלות רוחנית, הקיץ או החורף? ומיד השיב: בקיץ החיים שמחוץ לבית ערים ותוססים, ומטבע הדברים אדם נמשך לצאת מד' אמותיו. לעומת זאת בחורף, כאשר הכל בחוץ קודר וקר, בזמן כזה מעדיפים בני האדם להיות מכונסים בתוך ביתם וממילא גם בתוך עצמם. לפיכך אין ספק שהחורף הוא זמן יאה יותר לעלייה ולהתעלות.
בדומה לחורף כך גם ימי הנעורים, הם השנים הטובות והמתאימות ביותר לעלייה רוחנית בלימוד ובעבודת ה'. לכן נקראו הימים האלה "ימי חורפי", כי זהו החורף שבו האדם צומח ומתעלה.
"טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו"
מסכת החיים (41)
הרב יהודה חיון
24 - חברה רעה
25 - ניצול ימי הנעורים
26 - הציות להורים ומורים
טען עוד
היותם נערים. קבלת התורה שלהם חייבת לבוא דווקא מפני שהם נערים. על כך אומר הכתוב: "טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו".
את דבריו הוא מנמק בכך שבתקופת הנעורים מוצא האדם כל העת חידוש בגופו.
קומתו הולכת וגדלה, ומה נעים לו לנער לשמוע מידי פעם: ראו, אתמול עוד היה ילד והנה הוא כבר בחור. ההתחדשות הגופנית המתמדת, יכולה להוות אמצעי להתחדשות בנשמה. השינויים החלים בגוף בתקופת הנערות, מהוים תזכורת מצויינת לצורך להתחדש בעבודת ה' ובכל מאויי הנשמה. לכן דוקא תקופת הנערות, היא תקופה נפלאה להתעלות.
החיים משולים לגלוית דואר
סח ה"חפץ חיים": "החיים משולים לגלוית דואר. בנוגע שבעולם, כשאדם מתחיל לכתוב גלוית דואר לחבירו, הריהו כותבה בכתב איטי וגדול, המתפרס על פני שורות אחדות. אולם כשהוא חש שיש ברצונו לכתוב עוד ועוד, ואילו בגלויה נותר רק מקום מצומצם, אזי כותב הוא בצפיפות כמנסה להרויח עוד שורה, ולדחוק עוד משפט... הרי עדיין יש לי כל כך הרבה לכתוב!...
"כך חוזרת התמונה על עצמה בחיי האדם עלי אדמות - שנות הנעורים עוברות בשלוה ובמנוחת הנפש כשהזמן היקר מתבזבז לריק, ולא נותנים את הדעת לחשיבות הזמן עד שזה מאוחר מידי!"
"רצונך להיות תלמיד חכם? שמע לעצתי"...
לשואל צעיר, אמר מרן בעל ה"קהילות יעקב": בצעירות צריכים לחטוף וללמוד עוד ועוד, כי השנים עוברות מהר, וכל הזמן חושב האדם שעוד יהיה לו זמן, ולבסוף מוצא את עצמו זקן.
לנערים שהיו באים לבקש את ברכתו בעת הגיעם למצוות, רגיל היה לומר: רצונך להיות תלמיד חכם? שמע לעצתי. ביממה יש עשרים וארבע שעות, בוא וראה כיצד יש לנצלן. שמונה שעות יש להקדיש לשינה (שמונה שעות שינה רצופות בלילה, או שבע בלילה ואחת ביום). שעתיים נוספות יש להקציב לאכילה ולשאר סידורים. נותרו לך ארבע עשרה שעות. מהם שעתיים יש להקדיש לג' תפילות ביום, ונשארו לך שתים עשרה שעות ללימוד תורה. אם תלמד מיום הבר מצוה ועד החתונה י"ב שעות בכל יום, מובטח שתהיה תלמיד חכם. תוכל להספיק ללמוד בפרק זמן זה את כל סדרי נשים ונזיקין, ולדעת אותם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
