ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר שופטים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
בשבוע שעבר עסקנו בענינו של יפתח הגלעדי המופיע בהפטרת פרשת פנחס. מתי חי ופעל שופט זה? לשאלה זו הרבה מאוד "נפקא מינות" (לא נוכל לעסוק בהם השבוע).
לכאורה יפתח הוא השופט הכמעט יחיד שתקופתו מתוארת בפסוקים (נוסף לו רק עתניאל שהיה אחי כלב, כמפורש בכתוב ואם כך מסתבר מאוד, שהוא חי ופעל בתחילת תקופת השופטים).
יפתח פונה אל מלך עמון וקובע:
"בְּשֶׁבֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבּוֹן וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְעַרְעוֹר וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר עַל יְדֵי אַרְנוֹן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וּמַדּוּעַ לֹא הִצַּלְתֶּם בָּעֵת הַהִיא" (שופטים י"א כו).
לפי זה יפתח הנהיג את ישראל לקראת סוף תקופת השופטים, שלש מאות שנה לאחר יציאת מצרים. קביעה שכזו גם מתאימה מאוד למיקומו בספר שופטים כאחד מהשופטים האחרונים.
מקובל שספר שופטים מסודר כרונולוגית לפי סדר הופעת השופטים. עיון בספר יכול להציע לנו, הסברים אחרים לסדר השופטים המופיעים בו. נציע שניים נוספים:
א. הספר מסודר לפי סדר גאוגרפי (נתייחס רק לשופטים שיש פירוט של פעילותם).
השופט הראשון הוא עתניאל בן קנז משבט יהודה, שהתנחל מירושלים דרומה. אחריו אהוד בן גרא משבט בנימין, ששכן צפונה לשבט יהודה. אחריו מופיעה בספר דבורה, שיושבת בהר אפרים ומסייע לה ברק בן אבינועם הצפוני. השופט הבא הוא גדעון משבט מנשה ששוכן צפונית לשבט אפרים. (אבימלך בנו פועל גם הוא באזור צפון השומרון). אחריהם מופיע יפתח מעבר הירדן ואחריו שמשון משבט דן ששוכן גם בצפון הארץ וגם בשכנות, צפונה ומערבה לשבט יהודה שפתח את הרשימה.
ב. הספר מסודר לפי רמת השופטים וחשיבותם.
פותח את הרשימה עתניאל בן קנז שהשתתף גם בהליך קבלת התורה. הוא שייך, על פי פשט הפסוקים, לדור שקיבל תורה מסיני וחז"ל הוסיפו בשבחו:
"במתניתין תנא: אלף ושבע מאות קלין וחמורין, וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. אמר רבי אבהו: אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו" (תמורה דף טז ע"א).
אחריו אהוד בן גרא שזכה להביא שמונים שנות שקט (ג' ל): "שהיה עוסק בתורה שנקראת חרב פיפיות" (מדרש תנחומא, פרשת ויחי סימן יד) ואפילו מלך מואב כבדו. אחריו, דבורה הנביאה, שהייתה מלמדת דייני ישראל או אפילו דנה בבית הדין בגלל דרגתה הרוחנית (רא"ש שבועות פ"ד סי' ב). אחריה בא גדעון, הוא אומנם איננו גדול בתורה, אבל מסנגר על עם ישראל, יושב עם אביו בליל הסדר ודורש בסיפור יציאת מצרים כמבואר במדרש:
"אמר ר' יהודה בר שלום ליל פסח היה אותו הלילה שאמר לו ואיה כל נפלאותיו, היכן הם הפלאים שעשה האלהים לאבותינו בלילה הזה, והכה בכוריהם של מצרים והוציא משם ישראל שמחים, וכיון שלמד סנגוריא על ישראל, אמר הקב"ה דין הוא שאגלה אני בכבודי עליו, שנאמר ויפן אליו ויאמר לו לך בכחך זה" (ילקוט שמעוני שופטים רמז סב).
בנו אבימלך מופיע כמובן אחריו. אחר כך מגיע תורו של יפתח, שחז"ל הגדירוהו: "שהיה רש בתורה כגרופו של שקמה" (תנחומא בחוקותי סימן ה). אחרון בתור הוא שמשון, שחז"ל דרשו בגנותו: "שמשון הלך אחר עיניו" (סוטה דף ט ע"ב), ובעצם רק הושיע את ישראל אבל לא הנהיג אותם. אם כך הסדר הוא ברור מלמעלה למטה.
אם אכן נבחר באחד משני ההסברים שהצענו, תפתח הדלת לטענה שיפתח הגלעדי הושיע את ישראל ונלחם בנחש העמוני בתחילת תקופת השופטים. ממילא פעל בסמוך לפרשית "פלגש בגבעה" שם מפורש בכתוב, כי פנחס בן אלעזר הנהיג את העם מבחינה רוחנית. מאורע עצוב זה התרחש, על פי סדר עולם רבה, בתחילת תקופת השופטים. מכך אנו מבינים מדוע חז"ל קשרו בין פנחס הכהן הגדול לבין יפתח וטענו כי פנחס נענש היות ולא מחל על כבודו כדי להציל את בת יפתח, זאת אף על פי שאין רמז לכך בכתובים.
אם כך נשאלת השאלה, מדוע מציין יפתח כי יהודים גרים בגלעד זה שלש מאות שנה. נתרץ ונאמר כי הוא מתחיל למנות את תקופת ההתיישבות מהרגע שבניו של מנשה עוד בהיותם במצרים, כבשו שטחים בגלעד וקראו להם שמות.
אם כך מצאנו שוב כי אחד הכללים החשובים במקרא הוא "אין מוקדם ומאוחר". גם זה בא ללמדנו כי הזמן הוא חלק בלתי נפרד מהבריאה ולא מסגרת על יקומית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
