ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר שופטים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
בשבוע שעבר עסקנו בענינו של יפתח הגלעדי המופיע בהפטרת פרשת פנחס. מתי חי ופעל שופט זה? לשאלה זו הרבה מאוד "נפקא מינות" (לא נוכל לעסוק בהם השבוע).
לכאורה יפתח הוא השופט הכמעט יחיד שתקופתו מתוארת בפסוקים (נוסף לו רק עתניאל שהיה אחי כלב, כמפורש בכתוב ואם כך מסתבר מאוד, שהוא חי ופעל בתחילת תקופת השופטים).
יפתח פונה אל מלך עמון וקובע:
"בְּשֶׁבֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבּוֹן וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְעַרְעוֹר וּבִבְנוֹתֶיהָ וּבְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר עַל יְדֵי אַרְנוֹן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וּמַדּוּעַ לֹא הִצַּלְתֶּם בָּעֵת הַהִיא" (שופטים י"א כו).
לפי זה יפתח הנהיג את ישראל לקראת סוף תקופת השופטים, שלש מאות שנה לאחר יציאת מצרים. קביעה שכזו גם מתאימה מאוד למיקומו בספר שופטים כאחד מהשופטים האחרונים.
מקובל שספר שופטים מסודר כרונולוגית לפי סדר הופעת השופטים. עיון בספר יכול להציע לנו, הסברים אחרים לסדר השופטים המופיעים בו. נציע שניים נוספים:
א. הספר מסודר לפי סדר גאוגרפי (נתייחס רק לשופטים שיש פירוט של פעילותם).
השופט הראשון הוא עתניאל בן קנז משבט יהודה, שהתנחל מירושלים דרומה. אחריו אהוד בן גרא משבט בנימין, ששכן צפונה לשבט יהודה. אחריו מופיעה בספר דבורה, שיושבת בהר אפרים ומסייע לה ברק בן אבינועם הצפוני. השופט הבא הוא גדעון משבט מנשה ששוכן צפונית לשבט אפרים. (אבימלך בנו פועל גם הוא באזור צפון השומרון). אחריהם מופיע יפתח מעבר הירדן ואחריו שמשון משבט דן ששוכן גם בצפון הארץ וגם בשכנות, צפונה ומערבה לשבט יהודה שפתח את הרשימה.
ב. הספר מסודר לפי רמת השופטים וחשיבותם.
פותח את הרשימה עתניאל בן קנז שהשתתף גם בהליך קבלת התורה. הוא שייך, על פי פשט הפסוקים, לדור שקיבל תורה מסיני וחז"ל הוסיפו בשבחו:
"במתניתין תנא: אלף ושבע מאות קלין וחמורין, וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. אמר רבי אבהו: אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו" (תמורה דף טז ע"א).
אחריו אהוד בן גרא שזכה להביא שמונים שנות שקט (ג' ל): "שהיה עוסק בתורה שנקראת חרב פיפיות" (מדרש תנחומא, פרשת ויחי סימן יד) ואפילו מלך מואב כבדו. אחריו, דבורה הנביאה, שהייתה מלמדת דייני ישראל או אפילו דנה בבית הדין בגלל דרגתה הרוחנית (רא"ש שבועות פ"ד סי' ב). אחריה בא גדעון, הוא אומנם איננו גדול בתורה, אבל מסנגר על עם ישראל, יושב עם אביו בליל הסדר ודורש בסיפור יציאת מצרים כמבואר במדרש:
"אמר ר' יהודה בר שלום ליל פסח היה אותו הלילה שאמר לו ואיה כל נפלאותיו, היכן הם הפלאים שעשה האלהים לאבותינו בלילה הזה, והכה בכוריהם של מצרים והוציא משם ישראל שמחים, וכיון שלמד סנגוריא על ישראל, אמר הקב"ה דין הוא שאגלה אני בכבודי עליו, שנאמר ויפן אליו ויאמר לו לך בכחך זה" (ילקוט שמעוני שופטים רמז סב).
בנו אבימלך מופיע כמובן אחריו. אחר כך מגיע תורו של יפתח, שחז"ל הגדירוהו: "שהיה רש בתורה כגרופו של שקמה" (תנחומא בחוקותי סימן ה). אחרון בתור הוא שמשון, שחז"ל דרשו בגנותו: "שמשון הלך אחר עיניו" (סוטה דף ט ע"ב), ובעצם רק הושיע את ישראל אבל לא הנהיג אותם. אם כך הסדר הוא ברור מלמעלה למטה.
אם אכן נבחר באחד משני ההסברים שהצענו, תפתח הדלת לטענה שיפתח הגלעדי הושיע את ישראל ונלחם בנחש העמוני בתחילת תקופת השופטים. ממילא פעל בסמוך לפרשית "פלגש בגבעה" שם מפורש בכתוב, כי פנחס בן אלעזר הנהיג את העם מבחינה רוחנית. מאורע עצוב זה התרחש, על פי סדר עולם רבה, בתחילת תקופת השופטים. מכך אנו מבינים מדוע חז"ל קשרו בין פנחס הכהן הגדול לבין יפתח וטענו כי פנחס נענש היות ולא מחל על כבודו כדי להציל את בת יפתח, זאת אף על פי שאין רמז לכך בכתובים.
אם כך נשאלת השאלה, מדוע מציין יפתח כי יהודים גרים בגלעד זה שלש מאות שנה. נתרץ ונאמר כי הוא מתחיל למנות את תקופת ההתיישבות מהרגע שבניו של מנשה עוד בהיותם במצרים, כבשו שטחים בגלעד וקראו להם שמות.
אם כך מצאנו שוב כי אחד הכללים החשובים במקרא הוא "אין מוקדם ומאוחר". גם זה בא ללמדנו כי הזמן הוא חלק בלתי נפרד מהבריאה ולא מסגרת על יקומית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
