ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
הווה אומר, הציונות הדתית גבולותיה ממימד ועד כהנא, מהר המור ועד הישיבה בראשותו של הרב שרלו.
כל המחנה הזה מאמין בד' ובתורתו.
כל המחנה הזה רואה בתקומת מדינת ישראל מהלך אלוקי, שלב גדול בתהליך הגאולה.
כל המחנה הזה שואף לחיזוקה והצלחתה של המדינה בכל המובנים.
כל המחנה הזה שואף להיותה של ישראל מדינה יהודית של כל העם היהודי בכל הארץ, הקוראת בשם ד' אלוקי ישראל ומונהגת על פי התורה בשלמותה.
יש חילוקי דעות לגבי הדרך אל המטרה, אך המטרה הכללית משותפת. יש דגשים שונים במטרה עצמה, אך המטרה הכללית מוסכמת על כל המחנה הציוני הדתי.
כולם שולחים את ילדיהם למוסדות החינוך של הציונות הדתית: תלמודי תורה ציוניים, בתי ספר תורניים ודתיים, ישיבות, אולפנות ותיכונים דתיים.
בדרך מרן הרב קוק
אולי אפשר להגדיר את המשותף של כל הזרמים הללו - כל ההולכים בדרכו של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. דרכו של מרן הרב היתה גדולה ורחבה מאוד. יש המדגישים חלק אחד מדרכו ויש המדגישים חלק אחר. הרב היה גם דתי מאוד, גם לאומי מאוד, גם אומני מאוד, גם שמרן וגם חדשן.
הרוחב הגדול של דרכו של הרב נבע מעוצמת האמונה שמילאה את כל ישותו. בגודל אמונתו, לא דאג הרב פן ההתעסקות בחיי המעשה, בבניין האומה, תחליש את הרוח, כי הרוח חזקה ואיתנה, והיא אף תחיה את חיי המעשה. מתוך אמונה גדולה איפשר לפתוח פתחים למדע, ליצירה החופשית, לאומנות, לכל הופעות הרוח, מבלי חשש שמא כל אלו יפגמו בטהרת האמונה. אדרבא, להופעת האמונה בכל תפארתה דרושים כלים גדולים שבהם היא תופיע. אך אם האמונה אינה איתנה, אזי יש להישמר מהתפשטות לתחומים רבים שיכולים לפגום בה.
הווי אומר, הפתיחות והרחבות של הרב הם פועל יוצא מגודל אמונתו.
הדרך של הרב היא מקשה אחת. אי אפשר ליטול ממנה חלק אחד בלבד. חלק אחד מדרכו זו כבר דרך אחרת, זה כבר אינו חלק מדרכו.
אם נוציא את כל הסיגים שבכל זרם מהזרמים השונים בציונות הדתית, וכל זרם יזוכך, נמצא שכל הזרמים ביחד משקפים את דרכו הגדולה של מרן הרב. יש להדגיש שוב: לאחר הוצאת כל הסיגים. ואולם כאמור, דרכו של הרב היא מקשה אחת שהשורש שלה אמונה גדולה בה' ית"ש.
אחדות ללא טשטוש הגוונים
אחדות יכולה לבוא מתוך רדידות של ערכים, מתוך ויתור על עקרונות וטשטוש המיוחד בכל זרם, מתוך פשרה. אחדות כזו היא שטחית, וערכה מוגבל.
לעומת זאת יכולה להיות אחדות מתוך עמקות גדולה, החושפת את השורש העמוק המשותף אך אינה מטשטשת את השוני בין הענפים. כל גוון שומר על ייחודו וחותר לחיזוקו, ויחד עם זה מכיר במכנה המשותף היסודי השורשי.
מציאת מכנה משותף מותנית בהגדרת הייחוד של כל זרם, ובבירור יסודי במה המחלוקת בין הזרמים ומה גבולות השוני. וכאשר מוגדר הגבול - מעבר לו ומעליו נמצא המשותף. כאשר אין ברור במה פליגי - המחלוקת מתפשטת ללא גבול ואין ניתן למצוא מכנה משותף. הווי אומר, דווקא החידוד וההגדרה הברורה מה המיוחד בכל זרם, היא שתאפשר את מציאת המשותף בין הזרמים.
הבירור הזה מותנה בשחרור מכל שיקולים זרים - לא פולמוס אישי אלא דיון ענייני, לגופו של נושא ולא לגופם של האנשים.
במישור הפוליטי נוצרה הכרה שצריך ללכת יחד במחנה אחד שיקיף את כל הציונות הדתית, אך אירעה תקלה בדרך. המועצה הציבורית הנבחרת לא הצליחה לבנות רשימה בה כל הגוונים יחושו שהם מיוצגים. אך התקלה אותרה. הוברר שצריך לתת לכל זרם לבחור בעצמו את נציגיו, ולא גוף אחד יבחר את נציגי כל הציבור. כל חלקי הציבור צריכים להיווכח שהם מיוצגים ברשימה המשותפת.
במישור הפוליטי הפרגמטי יותר קל להתחבר לרשימה אחת, אולם במישור הרוחני העקרוני האידיאלי - הקושי גדול. אך גם במישור הפוליטי יש לחתור לבניית מסגרת אחת שכוללת את הגוונים השונים, ללא כל טשטוש של המיוחד והייחוד של כל זרם וזרם.
אסור לנו לשקוע במאבק הפנימי בין הזרמים בציונות הדתית. עלינו בו זמנית להיאבק כולנו ביחד על דמותה של המדינה כנגד המבקשים לבטל את יהדותה.
חסרה לנו האישיות הכוללת את כל הגוונים, איש אשכולות שסביבו יתאחדו כל הזרמים . חסר לנו "הרב".
אבל אנו לא פטורים מלחפש את הדרך למציאת מכנה משותף ממשי, שיעצים את היסוד השורשי העמוק שהכול שותפים ומסכימים לו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
