ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
"מִשֶּׁחָרַב בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ לֹא נִרְאית רָקִיעַ בְּטָהֳרָתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם"(ישעיהו נ' יג). אִם כֵּן הֶאָרַת הַתּוֹרָה-מִן-הַשָּׁמַיִם שֶׁל זְמַן הַגָּלוּת מְעֻלֶּפֶת הִיא הַקַּדְרוּת וְהַשַּׂק הַמְכַסֶּה. בְּעֵת קִרְבַת הַקֵּץ יָבוֹא רוּחַ הַמְטַהֵר אֶת הַשָּׁמַיִם מִקַּדְרוּתָם, הַמֵּסִיר אֶת הַשַּׂק הַמְכַסֶּה עֲלֵיהֶם. (אורות התחיה עמ' מח)
חורבן בית המקדש השפיע על המציאות הכללית בעולם, הטבע לא נראה בטהרתו, גם התורה בתקופת הגלות נראית קודרת. התורה אינה מתגלה בשלימותה, בזמן הגלות לימוד התורה עסוק בחיי האדם הפרטי ואין עסוקו בחיי האומה הנמצאת בגלות. עם ישראל אינו נמצא בארצו והוא תלוי בחסדיהם של אומות העולם. נושאים מרכזיים כמו ארץ ישראל ומלכות ישראל אינם עומדים על הפרק, והתורה נראית כזו שאין לה מה לומר כביכול בתחומים אלו. ומעבר לכך - תורת ישראל אמורה להנחות את עם ישראל ולהאיר את העולם כולו, אך בזמן הגלות עם ישראל מתאמץ להחזיק מעמד מול הסערות המתרגשות עליו, וברור שאין הוא יכול להאיר את העולם כולו. העיסוק בנושאים מוסריים, ערכיים אוניברסליים - כמעט אינו קיים.
כָּל מַה שֶּׁהוּא שָׁגוּר בְּיַחַשׂ שֶׁל תּוֹרַת חוּץ לָאָרֶץ בְּמוּבָן הפְּרָטִי, עוֹלֶה הוּא בְּעֵרֶךְ תּוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְמוּבָן כְּלָלִי. תּוֹרַת חוּץ לָאָרֶץ עוֹסֶקֶת בְּתִקּוּן הַנֶּפֶשׁ הַפְּרָטִית, בְּדַאֲגָתָהּ לְחָמְרִיּוּתָהּ וְרוּחָנִיּוּתָהּ, לְזִכּוּכָהּ וְהִתְעַלּוּתָהּ בְּחַיֵּי שָׁעָה וְחַיֵּי עוֹלָם, אֲבָל רַק בְּתוֹר נֶפֶשׁ פְּרָטִית. לֹא כֵן תּוֹרַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הִיא דּוֹאֶגֶת תָּמִיד בְּעַד הַכְּלָל, בְּעַד כְּלָלוּת נִשְׁמַת הָאֻמָּה כֻּלָּהּ. הַפְּרָטִים הִנָּם מִתְכַּנְּסִים בְּקִרְבָּהּ בִּכְלָלָהּ, הֵם מִתְעַלִּים בְּעִלּוּיָהּ, מִתְעַטְּרִים בַּעֲטַרְתָּהּ. (אורות התורה יג, ג)
מציאות זו הובילה רבים לחשוב כי לתורה אין מה לומר בנושאים לאומיים וכלל עולמיים אבל כמובן שזו טעות. בהתקרב הגאולה יתחיל תהליך של טהרה, ובתוך תהליך זה תתגלה גדלותה של התורה ככזו שכל הערכים והנושאים - מצויים בה.
תורה התלויה ביסוד קדושתה העליונה גם היא מצויה רק בארץ ישראל. "מלכה ושריה בגוים - אין תורה" (איכה ב, ט) "וכיון שגלו ישראל ממקומם אין לך ביטול-תורה גדול מזה" (חגיגה ה, א). כי ארץ-ישראל דומה בזה לתלמוד-תורה" (שבת הארץ , מבוא עמ' טו) חז"ל מלמדים אותנו שהגלות גורמת לביטול תורה. ניתן להסביר כי אין הכוונה לכמות לומדי התורה ואיכותם (למרות שגם בתחום זה ברור שהגלות גרמה למיעוט לומדי התורה בגלל הצרות והרדיפות) אלא שהדברים מכוונים לכך שבתחומים רבים בתורה פסקו תלמידי חכמים מלעסוק עקב הגלות.
"וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִיא טוֹב, אֵין תּוֹרָה כְּתוֹרַת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְאֵין חָכְמָה כְּחָכְמַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל" (בראשית רבה, טז) המקום הטבעי של לימוד התורה הוא בארץ ישראל.
"במחשכים הושיבני כמתי עולם"(איכה ג, ו) - זה תלמודה של בבל. (סנהדרין כד, א). המשנה במסכת ברכות (לב, ב) מספרת על חסידים ראשונים שהיו שוהים שעה לפני התפילה ושעה אחרי התפילה, לשאלה ומה יהיה על תורתם? שהרי אם התפללו שעה ושהו שעה לפני התפילה ושעה אחריה, כל תפילה ארכה שלוש שעות, ואם מדובר על שלוש תפילות ביום, הרי אנו מגיעים לתשע שעות, ומתי נותר זמן ללימוד תורה? עונה הגמרא: כי מתוך שחסידים הם, תורתם משתמרת! התלמוד הירושלמי עונה על אותה שאלה: " על ידי שהיו חסידים הייתה ברכה ניתנת בתורתן ! " (ברכות ה, א).
בבבל השאיפה היא לשמר את התורה שלא תשתכח ואילו בארץ ישראל התורה מתברכת. רוחניותה של ארץ ישראל משפיעה לא רק על החלק המחשבתי של התורה אלא גם על החלק ההלכתי, בשעה שבגלות קיימת הפרדה בין החלק הרוחני של התורה לחלק המעשי:
"וּבָזֶה יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּכוֹלָה רוּחַ הַקּדֶשׁ לְהַשְׁפִּיעַ גַּם עַל תּכֶן הַהֲלָכוֹת, וּבְחוּץ לָאָרֶץ רוּחַ הַקּדֶשׁ מִתְפַּשֶּׁטֶת בְּגָלוּי רַק עַל הָאַגָּדוֹת, וְהַהֲלָכוֹת נִדּוֹנוֹת עַל פִּי הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי" (אורות התורה יג, א).
בכלל הציפיה לבנין המקדש המתגלית בימי האבילות על החורבן, נמצאת גם הציפיה להתגלות הכללית של התורה, לחיבור בין העיסוק במחשבה לעיסוק בהלכה. בית המקדש יועד להקרבת קרבנות, "מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות" (רמב"ם בית הבחירה א, א) ובנוסף לכך, מבית המקדש התורה יוצאת לכל העולם: "בית דין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה, והם עמודי ההוראה ומהם חק ומשפט יוצא לכל ישראל" (רמב"ם ממרים א , א) בית הדין הגדול ישב בלשכת הגזית הצמודה לעזרה. מלשכת הגזית ניתן היה לראות את הכהנים עובדים על גבי המזבח.
הציפייה לגאולה כוללת פעולות מעשיות לקידום הרעיון של בנין המקדש ובמקביל שומה עלינו להעמיק ולהרחיב את לימוד התורה, ובדרך זו נזכה בעזר ה' שימי האבילות ייהפכו במהרה לששון ולשמחה, "והאמת והשלום אהבו" (זכריה ח, יט).
מתוך מגד אב תשסט
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
