ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
"וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב" (דברים כ"ו ה).
מי הוא ה"אֲרַמִּי אֹבֵד"? נחלקו בענין גדולי עולם!
רש"י בעקבות חז"ל (כך גם משמע מנוסח ההגדה של פסח) ורבנו בחיי בעקבותיו, מסבירים את הפסוק כולו על חסדי ד' שעשה ליעקב אבינו. ה"אֲרַמִּי" הוא לבן הארמי שביקש להאביד את יעקב אבינו, אח"כ הציל הקב"ה את יעקב גם מן המצרים. עם ישראל נעשה לגוי עצום אע"פ שירדו למצרים רק שבעים נפש - "מְתֵי מְעָט". גם "אבן עזרא" ובעקבותיו החזקוני, מסכימים עם רש"י ש"אָבִי" הוא יעקב אבל הם טוענים שגם ה"אֹבֵד" הוא יעקב. "אֹבֵד" במשמעות של עני, רש או חסר נכסים כמו שמשמע מהפסוקים הבאים:
"תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ: יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ וַעֲמָלוֹ לֹא יִזְכָּר עוֹד" (משלי ל"א ו-ז).
אנחנו נצעד השבוע בעקבות הרשב"ם, נכדו של רש"י. הרשב"ם מסביר:
"אבי אברהם ארמי היה, אובד וגולה מארץ ארם. כדכת' לך לך מארצך,.... לשון אובד ותועה אחד הם באדם הגולה כדכתיב "תעיתי כשה אובד בקש עבדך, צאן אובדות היו עמי רועיהם התעום. כלומר מארץ נכריה באו אבותינו לארץ הזאת ונתנה הקב"ה לנו".
ראשית נחזק בראיות נוספות את שיטתו. "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי", שניים מבין שלשת הביטויים הללו בוודאי קשורים לאברהם. אברהם הוא חלק ממשפחה מלכותית ארמית שכל בניה ובנותיה נסיכים ונסיכות ארמיים (עיינו בסוף פרקים י"א וכ"ב בבראשית: מלכה / שרי הם שמות של נסיכות ואבי ארם הוא ודאי כינוי מנהיגותי. פילגש על פי פשט הכתובים ולהלכה לשיטת הרמב"ם "ה"פוסק בעניני מלכים, שייכת רק להלכות מלוכה ואכמ"ל). אבי הוא גם חלק משמו של אברהם וגם כינויו כ"ְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם:... כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ" ש"ּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ" (בראשית י"ז ד-ו).
הביטוי אב משמעותו גם שלטון ומלכות כמו בפסוק
"וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (בראשית מ"ה ח).
גם הביטויים הבאים בפסוק "וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם" מפנים אותנו לירידתו של אברהם למצרים, שנאמר בה "וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם" (בראשית י"ב י). הכתוב בדברים חוזר כמעט מילה במילה על הכתוב בבראשית.
אם כך, הפסוק מתפרש גם על פי הרשב"ם - נכדו של רש"י - כשבח לקב"ה על הולדתו של עם ישראל - בניו של אברהם אבי האומה, שהחזיק באמונתו, אף על פי שבשלב ראשון נאלץ לעזוב את ארם ארץ מולדתו וארץ מגורי אביו, עקב רדיפותיו של נמרוד שזרק אותו באור כשדים לכבשן האש. גם אחרי שאברהם הגיע לארץ המובטחת נאלץ לעוזבה ולרדת מצרים. צאצאיו שזכו לקיום ההבטחה "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" במצרים לא איבדו את האמונה לשוב לארצם, הארץ שאברהם הלך אליה.
לכן, בכל פעם שהחקלאים זוכים ליבול חדש, הם מביאים את הביכורים ומספרים את סיפור הולדת האומה, מימי אברהם האֹבֵד.
ממילא זכינו שוב לתובנה, כי מקורה של האומה הישראלית בארם ולא בארץ כשדים. אור כשדים שוכנת בשכנות לחרן ונחור, רחוק מאוד מאוּר המפורסמת השוכנת במסופוטמיה. ממילא עזיבתו של אברהם את חרן היא עזיבה של ארצו ומולדתו.
הבה נתפלל כי בקרוב נזכה לזכות של ההודאה בקול רם על התחדשות היבול החקלאי
בארץ ישראל תוך כדי סיפור חוזק אמונתו של אבי האומה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
