ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
"וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב" (דברים כ"ו ה).
מי הוא ה"אֲרַמִּי אֹבֵד"? נחלקו בענין גדולי עולם!
רש"י בעקבות חז"ל (כך גם משמע מנוסח ההגדה של פסח) ורבנו בחיי בעקבותיו, מסבירים את הפסוק כולו על חסדי ד' שעשה ליעקב אבינו. ה"אֲרַמִּי" הוא לבן הארמי שביקש להאביד את יעקב אבינו, אח"כ הציל הקב"ה את יעקב גם מן המצרים. עם ישראל נעשה לגוי עצום אע"פ שירדו למצרים רק שבעים נפש - "מְתֵי מְעָט". גם "אבן עזרא" ובעקבותיו החזקוני, מסכימים עם רש"י ש"אָבִי" הוא יעקב אבל הם טוענים שגם ה"אֹבֵד" הוא יעקב. "אֹבֵד" במשמעות של עני, רש או חסר נכסים כמו שמשמע מהפסוקים הבאים:
"תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ: יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ וַעֲמָלוֹ לֹא יִזְכָּר עוֹד" (משלי ל"א ו-ז).
אנחנו נצעד השבוע בעקבות הרשב"ם, נכדו של רש"י. הרשב"ם מסביר:
"אבי אברהם ארמי היה, אובד וגולה מארץ ארם. כדכת' לך לך מארצך,.... לשון אובד ותועה אחד הם באדם הגולה כדכתיב "תעיתי כשה אובד בקש עבדך, צאן אובדות היו עמי רועיהם התעום. כלומר מארץ נכריה באו אבותינו לארץ הזאת ונתנה הקב"ה לנו".
ראשית נחזק בראיות נוספות את שיטתו. "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי", שניים מבין שלשת הביטויים הללו בוודאי קשורים לאברהם. אברהם הוא חלק ממשפחה מלכותית ארמית שכל בניה ובנותיה נסיכים ונסיכות ארמיים (עיינו בסוף פרקים י"א וכ"ב בבראשית: מלכה / שרי הם שמות של נסיכות ואבי ארם הוא ודאי כינוי מנהיגותי. פילגש על פי פשט הכתובים ולהלכה לשיטת הרמב"ם "ה"פוסק בעניני מלכים, שייכת רק להלכות מלוכה ואכמ"ל). אבי הוא גם חלק משמו של אברהם וגם כינויו כ"ְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם:... כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ" ש"ּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ" (בראשית י"ז ד-ו).
הביטוי אב משמעותו גם שלטון ומלכות כמו בפסוק
"וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (בראשית מ"ה ח).
גם הביטויים הבאים בפסוק "וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם" מפנים אותנו לירידתו של אברהם למצרים, שנאמר בה "וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם" (בראשית י"ב י). הכתוב בדברים חוזר כמעט מילה במילה על הכתוב בבראשית.
אם כך, הפסוק מתפרש גם על פי הרשב"ם - נכדו של רש"י - כשבח לקב"ה על הולדתו של עם ישראל - בניו של אברהם אבי האומה, שהחזיק באמונתו, אף על פי שבשלב ראשון נאלץ לעזוב את ארם ארץ מולדתו וארץ מגורי אביו, עקב רדיפותיו של נמרוד שזרק אותו באור כשדים לכבשן האש. גם אחרי שאברהם הגיע לארץ המובטחת נאלץ לעוזבה ולרדת מצרים. צאצאיו שזכו לקיום ההבטחה "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" במצרים לא איבדו את האמונה לשוב לארצם, הארץ שאברהם הלך אליה.
לכן, בכל פעם שהחקלאים זוכים ליבול חדש, הם מביאים את הביכורים ומספרים את סיפור הולדת האומה, מימי אברהם האֹבֵד.
ממילא זכינו שוב לתובנה, כי מקורה של האומה הישראלית בארם ולא בארץ כשדים. אור כשדים שוכנת בשכנות לחרן ונחור, רחוק מאוד מאוּר המפורסמת השוכנת במסופוטמיה. ממילא עזיבתו של אברהם את חרן היא עזיבה של ארצו ומולדתו.
הבה נתפלל כי בקרוב נזכה לזכות של ההודאה בקול רם על התחדשות היבול החקלאי
בארץ ישראל תוך כדי סיפור חוזק אמונתו של אבי האומה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
