ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
"וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב" (דברים כ"ו ה).
מי הוא ה"אֲרַמִּי אֹבֵד"? נחלקו בענין גדולי עולם!
רש"י בעקבות חז"ל (כך גם משמע מנוסח ההגדה של פסח) ורבנו בחיי בעקבותיו, מסבירים את הפסוק כולו על חסדי ד' שעשה ליעקב אבינו. ה"אֲרַמִּי" הוא לבן הארמי שביקש להאביד את יעקב אבינו, אח"כ הציל הקב"ה את יעקב גם מן המצרים. עם ישראל נעשה לגוי עצום אע"פ שירדו למצרים רק שבעים נפש - "מְתֵי מְעָט". גם "אבן עזרא" ובעקבותיו החזקוני, מסכימים עם רש"י ש"אָבִי" הוא יעקב אבל הם טוענים שגם ה"אֹבֵד" הוא יעקב. "אֹבֵד" במשמעות של עני, רש או חסר נכסים כמו שמשמע מהפסוקים הבאים:
"תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ: יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ וַעֲמָלוֹ לֹא יִזְכָּר עוֹד" (משלי ל"א ו-ז).
אנחנו נצעד השבוע בעקבות הרשב"ם, נכדו של רש"י. הרשב"ם מסביר:
"אבי אברהם ארמי היה, אובד וגולה מארץ ארם. כדכת' לך לך מארצך,.... לשון אובד ותועה אחד הם באדם הגולה כדכתיב "תעיתי כשה אובד בקש עבדך, צאן אובדות היו עמי רועיהם התעום. כלומר מארץ נכריה באו אבותינו לארץ הזאת ונתנה הקב"ה לנו".
ראשית נחזק בראיות נוספות את שיטתו. "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי", שניים מבין שלשת הביטויים הללו בוודאי קשורים לאברהם. אברהם הוא חלק ממשפחה מלכותית ארמית שכל בניה ובנותיה נסיכים ונסיכות ארמיים (עיינו בסוף פרקים י"א וכ"ב בבראשית: מלכה / שרי הם שמות של נסיכות ואבי ארם הוא ודאי כינוי מנהיגותי. פילגש על פי פשט הכתובים ולהלכה לשיטת הרמב"ם "ה"פוסק בעניני מלכים, שייכת רק להלכות מלוכה ואכמ"ל). אבי הוא גם חלק משמו של אברהם וגם כינויו כ"ְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם:... כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ" ש"ּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ" (בראשית י"ז ד-ו).
הביטוי אב משמעותו גם שלטון ומלכות כמו בפסוק
"וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (בראשית מ"ה ח).
גם הביטויים הבאים בפסוק "וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם" מפנים אותנו לירידתו של אברהם למצרים, שנאמר בה "וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם" (בראשית י"ב י). הכתוב בדברים חוזר כמעט מילה במילה על הכתוב בבראשית.
אם כך, הפסוק מתפרש גם על פי הרשב"ם - נכדו של רש"י - כשבח לקב"ה על הולדתו של עם ישראל - בניו של אברהם אבי האומה, שהחזיק באמונתו, אף על פי שבשלב ראשון נאלץ לעזוב את ארם ארץ מולדתו וארץ מגורי אביו, עקב רדיפותיו של נמרוד שזרק אותו באור כשדים לכבשן האש. גם אחרי שאברהם הגיע לארץ המובטחת נאלץ לעוזבה ולרדת מצרים. צאצאיו שזכו לקיום ההבטחה "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל" במצרים לא איבדו את האמונה לשוב לארצם, הארץ שאברהם הלך אליה.
לכן, בכל פעם שהחקלאים זוכים ליבול חדש, הם מביאים את הביכורים ומספרים את סיפור הולדת האומה, מימי אברהם האֹבֵד.
ממילא זכינו שוב לתובנה, כי מקורה של האומה הישראלית בארם ולא בארץ כשדים. אור כשדים שוכנת בשכנות לחרן ונחור, רחוק מאוד מאוּר המפורסמת השוכנת במסופוטמיה. ממילא עזיבתו של אברהם את חרן היא עזיבה של ארצו ומולדתו.
הבה נתפלל כי בקרוב נזכה לזכות של ההודאה בקול רם על התחדשות היבול החקלאי
בארץ ישראל תוך כדי סיפור חוזק אמונתו של אבי האומה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
