ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר
שאלה:
בת דודתי שעדיין אינה שו"מ ביקשה לשאול ממני מערכת סטריאו עבור מסיבת יום ההולדת של בתה כמובן שמיד נעניתי לה בחיוב, לאחר זמן שמתי לב שהמסיבה אמורה להתקיים היום עש"ק בשעה חמש בערב שזה מעט אחר שקיעת החמה דהיינו לאחר כניסת השבת רח"ל ונפשי בשאלתי האם עלי להודיע לה שמכיון שהמסיבה בשבת איני יכולה להשאיל לה את המערכת - זה עלול לפגוע בה ומדובר בבת דודה ששומרת כשרות ומאוד תומכת ומעודדת אותי בחזרתי בתשובה או שמא מותר לי להשאיל לה, מה לעשות???
תשובה:
תנן בשביעית פרק ה משנה ו אלו כלים שאין האומן רשאי למכרם בשביעית [למי שהוא חשוד לעבוד את האדמה בשביעית] מחרשה וכל כליה העול והמזרה והדקר, אבל מוכר הוא מגל יד ומגל קציר ועגלה וכל כליה, זה הכלל כל שמלאכתו מיוחדת לעבירה אסור, לאיסור ולהיתר מותר.
בחזון איש שביעית סימן יב אות ט כתב על משנה זו, ונראה דהא דהקילו חכמים בספק אע"ג דספק מכשול ודאי אסור ליתן לפני עור והיה ראוי להחמיר בספיקות, משום דאם באנו להחמיר בספיקות נמי נעשה מכשול שנמנע חסד ודרכי חיים ושלום מעצמנו ומהם והן רק ע"ה וחייבין אנחנו להחיותם ולהיטיב עמם, וכש"כ שלא להרבות שנאה ותחרות בינינו וביניהם, ועוברין אל לא תשנא ועוד כמה לאוין שאין איסורן קל מאיסור זה שאנו באין להציל אותם ממנו... והלכך שקלו חז"ל בפלס עד כמה שיש להתנהג לקונסם ולמשוך ידינו מהם ושלא נגרום מכשולים יותר גדולים להם ולנו, והכריעו לאסור למכרם בזמן שהוא ודאי לעבירה ולהתיר בספק וזו דרך הממוצעת והישרה.
הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בשו"ת מנחת שלמה חלק א סימן לה כתב בענין כיבוד באכילה ושתיה למי שיודע שלא יברך. בהא דצריך כל אדם לשום דרכיו ולכוין מעשיו לשם שמים, חושבני, במי שבא אליו אורח חשוב, אשר איננו שומר תורה ומצוה, אבל עדיין יש לו אהבה לבני תורה, וגם תומך במוסדות תורה וכדומה, ואם הבעה"ב לא יתנהג אתו בנימוס המקובל לכבד אותו במידי דמיכל ומשתי, בגלל זה שמצד הדין אסור ליתן לאכול אלא למי שיודע שנוטל ידיו ומברך (כמבואר בשו"ע או"ח סי' קס"ט סעי' ב'), וכמו כן אם אפילו בצורה מכובדת יבקש ממנו ליטול ידים ולברך, יראה הדבר כפגיעה ועלבון בכבודו, וזה גם ירגיז אותו מאוד, ויתכן שבגלל הדבר הזה יתרחק חו"ש יותר מהתורה, וגם יבוא לידי כעס ושנאה על כל ההולכים בדרך התורה, דבכה"ג חושבני, שנכון באמת לכבד אותו באכילה ושתי', ולא לחשוש כלל לאיסור של לפני עור לא תתן מכשול, משום דאף שאין אומרים לו לאדם לעשות איסורא זוטא כדי להציל אחרים מאיסורא רבה, ואסור ודאי להפריש תרו"מ בשבת כדי להציל בכך אחרים מאיסור חמור של טבל, מ"מ בנידון זה, הואיל וכל האיסור של הנותן לו לאכול הוא רק עבירה של נתינת מכשול, וכיון שאם לא יתן לו לאכול הרי יכשל האורח באיסור יותר גדול, נמצא דליכא כלל שום עבירה, כיון דליכא הכא שום נתינת מכשול, אלא אדרבה יש כאן הצלה ממכשול גדול מאוד ע"י זה שהחליף אותו בקום ועשה במכשול יותר קטן... ה"ז דומה למי שקוטע אצבע מרגלו של חברו בכדי להציל אותו בכך מקטיעת כל היד שלו, דפשוט הוא דאינו קרוי מזיק אלא מתקן, ומצוה הוא דקעביד ולא עבירה, כך גם כאן אינו חשוב כמכשיל אלא אדרבה במעשהו זה הוא מציל אותו מעון חמור של שנאת תורה ולומדי', ולכן נראה דלפי הצורך שפיר רשאי לכבד אותו במאכל ומשתה, וצריך לעשות כן אע"פ שזה בקום ועשה, וכעי"ז פירשו קרא דאל תוכח לץ פן ישנאך, דכיון שזה ללא הועיל הרי אתה מכשילו בלאו של לא תשנא את אחיך, ואעפ"כ הדבר צריך הכרע.
ונלענ"ד דהחזו"א והגרש"ז אויערבאך זצ"ל נחלקו בפירוש המשנה בשביעית שם דלדעת הגרש"ז הא דאסרה המשנה למכור כלי שמלאכתו מיוחדת לעבירה לחשוד על השביעית איירי בכהאי גוונא שלא יכשל בשנאה ואיסורים גדולים אבל אה"נ אם זה עלול לגרום לשנאה וכו' יהיה מותר למכור לו כלי שמלאכתו מיוחדת לעבירה בשביעית כדי להצילו מאיסורים חמורים יותר, משא"כ לדעת החזו"א המשנה אוסרת למכור כלי שמלאכתו לעבירה לחשוד על השביעית אף אם יכשל החשוד באיסורים חמורים יותר כמו לא תשנא משום דחז"ל שקלו בפלס האיך להתנהג עמהם והכריעו לאסור למכרם בזמן שהוא ודאי לעבירה.
והנה בנוגע לשאלה ששאלת, איסור דאורייתא של "לפני עור לא תיתן מכשול" אין כאן דהא לא איירי בתרי עברי דנהרא [עבודה זרה ו: מנין שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח ת"ל ולפני עור לא תתן מכשול... הב"ע דקאי בתרי עברי נהרא] כיון שתמיד תוכל לשאול מערכת ממקום אחר אולם לכאורה עדיין יש כאן איסור דרבנן של מסייע בידי עוברי עבירה [תוס' בשבת ג. ד"ה בבא דרישא - דאף היכא דלא קאי בתרי עברי דנהרא מ"מ איסור דרבנן מיהא איכא שחייב להפרישו מאיסור] ומנגד יש כאן חשש גדול שאם תסרבי להשאיל לה את המערכת לאחר שכבר הבעת את הסכמתך זה עלול לפגוע בה ולהרחיקה מרצון להתקרב לחיי תורה ומצוות, וגם תבוא לידי שנאת התורה ושומריה.
ולכן עצתי היא שתבקשי ממנה שתפעיל את המערכת מספר דקות לפני השעה חמש שזה קודם כניסת השבת כיון שאסור לך לגרום חילול שבת במכשיר שלך והרי בסיום השמעת הדיסק הוא מפסיק את פעולתו באופן אוטומטי ואם כן אין צורך שתחלל שבת בשימושה במערכת ע"י הדלקה או כיבוי, ואז גם אם היא תחלל שבת אין זה נזקף לחובתך משום שנתת לה אפשרות להשתמש בהיתר, וזה יהיה מותר אף לדעת החזו"א כיון שכאן לא איירי בלפני עור אלא במסייע ועוד דזה ספק אם תעבור איסור משום שיש לה אפשרות להשתמש בהיתר והרי זה ככלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר דמותר למכרו לחשוד על השביעית.
הגר"מ פיינשטיין זצ"ל באגרות משה או"ח חלק א סימן צט מבאר את האיסור שיש בהזמנת אנשים שיבואו להתפלל בביהכ"נ בשבת כשיודעים שיבואו במכוניות וז"ל, נשאלתי מהרב ר' נפתלי קארלבאך מדעטראיט אם יש איסור לפני עור להזמין אנשים שיבואו להתפלל בשבת לביהכ"נ כשיודע שיחללו השבת בנסיעה במאשינעס, והשבתי דלהזמין את הרחוקים באופן שאי אפשר שיבואו בלא חלול שבת ודאי אסור, והוא עוד גרוע מאיסור לפנ"ע שהרי הוא עוד באיסור מסית, ואף שאיסור מסית לחיוב סקילה הוא רק מסית לעבוד עכו"ם, מ"מ לענין האיסור ועונש כלפי שמיא בכל החומר שאין טוענין למסית יש בכל האיסורים כמפורש בסנהדרין דף כ"ט שיליף ר"ש בר נחמן א"ר יונתן מנין שאין טוענין למסית מנחש הקדמוני אף שלא היה חטא ע"ז אלא האיסור אכילה מעץ הדעת, חזינן שאיסור מסית יש לכל עבירה, אך שאין עונשין בידי אדם רק על מסית לע"ז, אבל בדיני שמים יענש, ולא ילמדו עליו סנגוריא.
ואיסור לפנ"ע יש אף באינם רחוקים כ"כ כשידוע שיתעצלו לילך ברגלים ויסעו במאשינעס אבל איסור מסית ליכא באינם רחוקים, ואם אינה בלשון הזמנה אלא סתם הודעה שעושים מנין ונותנים פרסים להבאים להתפלל שהכוונה בעצם הוא רק לקרובים אבל ידוע שיבואו גם רחוקים במאשינעס מסתבר שאין בזה דין מסית ובדין לפנ"ע יש להסתפק, וצריכים לפרש שלא יתנו פרסים אלא לאלו שיבואו ברגליהם בהיתר. עכ"ל.
ונלענ"ד דבנד"ד גם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל יודה דמותר להשאיל את המערכת, משום שהשאלת המערכת לא היתה מיוזמתך אלא שאת נענית לבקשתה, ואת מבקשת ממנה להפעיל את המערכת קודם כניסת השבת כדי שלא לחלל את השבת והרי זה דומה למה שכתב בסוף דבריו שצריכים לפרש שלא יתנו פרסים אלא לאלו שיבואו ברגליהם בהיתר, ע"כ, שאז מותר להזמין אנשים לבוא לביהכ"נ בשבת וגם אם יבואו אנשים ע"י חילול שבת אין המזמינים עוברים כל איסור.
אולם יש לעיין אם יש איסור בהאזנה למוסיקה בשבת כשהמערכת הופעלה מע"ש מטעם השמעת קול, דהערוך השלחן או"ח סימן שלח סעיף ה מביא את פסק השו"ע סימן שלח סעיף ג דמותר להעמיד מע"ש כלי המקשקש לשעות שקורין זייגע"ר [שעון] שמערכים ומכינים אותו מבעוד יום ע"י משקולת שיקשקש בכל שעה כל יום השבת דאין זה קול כלי שיר דאין הכוונה משום הנעימות אלא כדי לידע ולשמוע איזה שעה כעת וכו' וכתב דמשמע מזה דלהעמיד כלי שיר מע"ש שישיר מעצמו בשבת ג"כ אסור והכי מסתברא דכיון דהאיסור הוא שמא יתקן כלי שיר א"כ מה לי אם מנגן על ידו או מעצמו סוף סוף יש חשש כשיראה שאינו מנגן יפה יתקננו, ע"כ.
ולפי"ז לכאורה היה מקום לאסור את השאלת המערכת דהרי את מכשילה אותה באיסור דרבנן של השמעת קול בשבת גזירה שמא יתקן כלי שיר [שו"ע סימן שלט סעיף ג].
אלא שבשו"ת ציץ אליעזר ח"ג סימן טז פרק ג אות ה כתב שידי"נ הרב הגאון המצוין מוהר"ר שלמה זלמן אויערבאך (שליט"א) [זצ"ל] בעהמ"ח מאורי אש ומעדני ארץ העיר לו על כמה מגדולי האחרונים שיש מקום לדייק מדבריהם דלא סברי כהערוך השלחן הנ"ל, ובעיקר לדברי שו"ת מהרש"ם ח"ג בהשמטות לח"א סימן מ"ד שכותב שנשאל ע"ד כלי הפאניגרף [פטיפון] שסוגרים שלא ינגן ואם מגביהים מקום המונע מתחיל לנגן מעצמו, אם מותר להסיר המונע בשבת ודן שם בתשובתו אי מיקרי הוי' מה שמסיר רק המונע, עיי"ש, אבל אינו עולה על דעת המהרש"ם כלל לאסור עצם השמעת הנגינה ע"י הפאניגרף בשבת [כהערוך השלחן] משום שמא יתקן כלי שיר, ומשמע שפשיטא להמהרש"ם שבכה"ג שמנגן מאליו לא היה בכלל הגזירה, ועיין עוד בספר מחזה אברהם להגאב"ד מבראדי ז"ל סימן מ"ב ד"ה והנה נ"ד עיי"ש.
ואפילו לדעת הערוך השלחן שיש כאן איסור השמעת קול בשבת יש להקל אליבא דהגרש"ז אויערבאך זצ"ל דאין זה נחשב שמכשילין אותה באיסור דרבנן זה אלא אדרבה מצילין אותה מאיסורים חמורים יותר של שנאת שומרי תורה וכו'.
ובאמת בעצם הדין של השמעת מוסיקה בשבת ע"י הפעלת המכשיר מערב שבת, ודאי שאין ראוי לעשות כן משום זילותא דשבת ועובדא דחול כמו שכתב הציץ אליעזר שם פרק יא, אולם אין זה נחשב לאיסור גמור שיהא עובר הגורם לזה בלפני עור או מסייע בידי עוברי עבירה דבציץ אליעזר שם כתב דבמקום הכרח או צורך גדול או במקום פסידא מקילין בזה, ובלאו הכי אפילו באיסור גמור לדעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל אין זה מכשיל אלא מציל כמו שכתבנו לעיל.
לסיכום מותר לך להשאיל את המערכת אם תבקשי ממנה להפעיל אותה קודם כניסת השבת, וה' יערה עליה רוח טהרה ממרום ותזכה לשוב בתשובה שלימה במהרה ותחזה בזיו נועם השבת.
נתינת תבלינים לשכנה שעדיין אינה שו"מ בליל שבת
שאלה:
שכנתי שעדיין אינה שו"מ מבקשת ממני תבלינים בליל שבת קודש ואני חוששת שמא היא משתמשת בהם לצורך בישול האם עלי להמנע מלהיענות לבקשתה ???
תשובה:
נראה שיש לחלק בין סוגי התבלינים, תבלינים שמיועדים לבישול בלבד כדוגמת אבקת מרק וכדומה יש להימנע מלתת לה דהרי זה כמו שראינו לעיל במשנה שביעית פרק ה משנה ו כלי שמלאכתו מיוחדת לעבירה דאסור לאומן למכרו לחשוד על השביעית וראוי להתחמק בדרכי שלום, אבל תבלינים שמשמשים גם לתיבול מאכלים ולא רק לבישול כגון מלח, פלפל שחור וכדומה ניתן לתת לשכנה ואין לחשוש שמא היא תשתמש בזה לצורך בישול דהרי זה דומה לכלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר דמותר למכרו לחשוד על השביעית וכדביאר החזו"א שביעית סימן יב אות ט על המשנה הנ"ל דחז"ל שקלו בפלס עד כמה שיש להתנהג לקונסם ולמשוך ידינו מהם ושלא נגרום מכשולים יותר גדולים להם ולנו, והכריעו לאסור למכרם בזמן שהוא ודאי לעבירה ולהתיר בספק וזו דרך הממוצעת והישרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
