ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר
שאלה:
בת דודתי שעדיין אינה שו"מ ביקשה לשאול ממני מערכת סטריאו עבור מסיבת יום ההולדת של בתה כמובן שמיד נעניתי לה בחיוב, לאחר זמן שמתי לב שהמסיבה אמורה להתקיים היום עש"ק בשעה חמש בערב שזה מעט אחר שקיעת החמה דהיינו לאחר כניסת השבת רח"ל ונפשי בשאלתי האם עלי להודיע לה שמכיון שהמסיבה בשבת איני יכולה להשאיל לה את המערכת - זה עלול לפגוע בה ומדובר בבת דודה ששומרת כשרות ומאוד תומכת ומעודדת אותי בחזרתי בתשובה או שמא מותר לי להשאיל לה, מה לעשות???
תשובה:
תנן בשביעית פרק ה משנה ו אלו כלים שאין האומן רשאי למכרם בשביעית [למי שהוא חשוד לעבוד את האדמה בשביעית] מחרשה וכל כליה העול והמזרה והדקר, אבל מוכר הוא מגל יד ומגל קציר ועגלה וכל כליה, זה הכלל כל שמלאכתו מיוחדת לעבירה אסור, לאיסור ולהיתר מותר.
בחזון איש שביעית סימן יב אות ט כתב על משנה זו, ונראה דהא דהקילו חכמים בספק אע"ג דספק מכשול ודאי אסור ליתן לפני עור והיה ראוי להחמיר בספיקות, משום דאם באנו להחמיר בספיקות נמי נעשה מכשול שנמנע חסד ודרכי חיים ושלום מעצמנו ומהם והן רק ע"ה וחייבין אנחנו להחיותם ולהיטיב עמם, וכש"כ שלא להרבות שנאה ותחרות בינינו וביניהם, ועוברין אל לא תשנא ועוד כמה לאוין שאין איסורן קל מאיסור זה שאנו באין להציל אותם ממנו... והלכך שקלו חז"ל בפלס עד כמה שיש להתנהג לקונסם ולמשוך ידינו מהם ושלא נגרום מכשולים יותר גדולים להם ולנו, והכריעו לאסור למכרם בזמן שהוא ודאי לעבירה ולהתיר בספק וזו דרך הממוצעת והישרה.
הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בשו"ת מנחת שלמה חלק א סימן לה כתב בענין כיבוד באכילה ושתיה למי שיודע שלא יברך. בהא דצריך כל אדם לשום דרכיו ולכוין מעשיו לשם שמים, חושבני, במי שבא אליו אורח חשוב, אשר איננו שומר תורה ומצוה, אבל עדיין יש לו אהבה לבני תורה, וגם תומך במוסדות תורה וכדומה, ואם הבעה"ב לא יתנהג אתו בנימוס המקובל לכבד אותו במידי דמיכל ומשתי, בגלל זה שמצד הדין אסור ליתן לאכול אלא למי שיודע שנוטל ידיו ומברך (כמבואר בשו"ע או"ח סי' קס"ט סעי' ב'), וכמו כן אם אפילו בצורה מכובדת יבקש ממנו ליטול ידים ולברך, יראה הדבר כפגיעה ועלבון בכבודו, וזה גם ירגיז אותו מאוד, ויתכן שבגלל הדבר הזה יתרחק חו"ש יותר מהתורה, וגם יבוא לידי כעס ושנאה על כל ההולכים בדרך התורה, דבכה"ג חושבני, שנכון באמת לכבד אותו באכילה ושתי', ולא לחשוש כלל לאיסור של לפני עור לא תתן מכשול, משום דאף שאין אומרים לו לאדם לעשות איסורא זוטא כדי להציל אחרים מאיסורא רבה, ואסור ודאי להפריש תרו"מ בשבת כדי להציל בכך אחרים מאיסור חמור של טבל, מ"מ בנידון זה, הואיל וכל האיסור של הנותן לו לאכול הוא רק עבירה של נתינת מכשול, וכיון שאם לא יתן לו לאכול הרי יכשל האורח באיסור יותר גדול, נמצא דליכא כלל שום עבירה, כיון דליכא הכא שום נתינת מכשול, אלא אדרבה יש כאן הצלה ממכשול גדול מאוד ע"י זה שהחליף אותו בקום ועשה במכשול יותר קטן... ה"ז דומה למי שקוטע אצבע מרגלו של חברו בכדי להציל אותו בכך מקטיעת כל היד שלו, דפשוט הוא דאינו קרוי מזיק אלא מתקן, ומצוה הוא דקעביד ולא עבירה, כך גם כאן אינו חשוב כמכשיל אלא אדרבה במעשהו זה הוא מציל אותו מעון חמור של שנאת תורה ולומדי', ולכן נראה דלפי הצורך שפיר רשאי לכבד אותו במאכל ומשתה, וצריך לעשות כן אע"פ שזה בקום ועשה, וכעי"ז פירשו קרא דאל תוכח לץ פן ישנאך, דכיון שזה ללא הועיל הרי אתה מכשילו בלאו של לא תשנא את אחיך, ואעפ"כ הדבר צריך הכרע.
ונלענ"ד דהחזו"א והגרש"ז אויערבאך זצ"ל נחלקו בפירוש המשנה בשביעית שם דלדעת הגרש"ז הא דאסרה המשנה למכור כלי שמלאכתו מיוחדת לעבירה לחשוד על השביעית איירי בכהאי גוונא שלא יכשל בשנאה ואיסורים גדולים אבל אה"נ אם זה עלול לגרום לשנאה וכו' יהיה מותר למכור לו כלי שמלאכתו מיוחדת לעבירה בשביעית כדי להצילו מאיסורים חמורים יותר, משא"כ לדעת החזו"א המשנה אוסרת למכור כלי שמלאכתו לעבירה לחשוד על השביעית אף אם יכשל החשוד באיסורים חמורים יותר כמו לא תשנא משום דחז"ל שקלו בפלס האיך להתנהג עמהם והכריעו לאסור למכרם בזמן שהוא ודאי לעבירה.
והנה בנוגע לשאלה ששאלת, איסור דאורייתא של "לפני עור לא תיתן מכשול" אין כאן דהא לא איירי בתרי עברי דנהרא [עבודה זרה ו: מנין שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח ת"ל ולפני עור לא תתן מכשול... הב"ע דקאי בתרי עברי נהרא] כיון שתמיד תוכל לשאול מערכת ממקום אחר אולם לכאורה עדיין יש כאן איסור דרבנן של מסייע בידי עוברי עבירה [תוס' בשבת ג. ד"ה בבא דרישא - דאף היכא דלא קאי בתרי עברי דנהרא מ"מ איסור דרבנן מיהא איכא שחייב להפרישו מאיסור] ומנגד יש כאן חשש גדול שאם תסרבי להשאיל לה את המערכת לאחר שכבר הבעת את הסכמתך זה עלול לפגוע בה ולהרחיקה מרצון להתקרב לחיי תורה ומצוות, וגם תבוא לידי שנאת התורה ושומריה.
ולכן עצתי היא שתבקשי ממנה שתפעיל את המערכת מספר דקות לפני השעה חמש שזה קודם כניסת השבת כיון שאסור לך לגרום חילול שבת במכשיר שלך והרי בסיום השמעת הדיסק הוא מפסיק את פעולתו באופן אוטומטי ואם כן אין צורך שתחלל שבת בשימושה במערכת ע"י הדלקה או כיבוי, ואז גם אם היא תחלל שבת אין זה נזקף לחובתך משום שנתת לה אפשרות להשתמש בהיתר, וזה יהיה מותר אף לדעת החזו"א כיון שכאן לא איירי בלפני עור אלא במסייע ועוד דזה ספק אם תעבור איסור משום שיש לה אפשרות להשתמש בהיתר והרי זה ככלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר דמותר למכרו לחשוד על השביעית.
הגר"מ פיינשטיין זצ"ל באגרות משה או"ח חלק א סימן צט מבאר את האיסור שיש בהזמנת אנשים שיבואו להתפלל בביהכ"נ בשבת כשיודעים שיבואו במכוניות וז"ל, נשאלתי מהרב ר' נפתלי קארלבאך מדעטראיט אם יש איסור לפני עור להזמין אנשים שיבואו להתפלל בשבת לביהכ"נ כשיודע שיחללו השבת בנסיעה במאשינעס, והשבתי דלהזמין את הרחוקים באופן שאי אפשר שיבואו בלא חלול שבת ודאי אסור, והוא עוד גרוע מאיסור לפנ"ע שהרי הוא עוד באיסור מסית, ואף שאיסור מסית לחיוב סקילה הוא רק מסית לעבוד עכו"ם, מ"מ לענין האיסור ועונש כלפי שמיא בכל החומר שאין טוענין למסית יש בכל האיסורים כמפורש בסנהדרין דף כ"ט שיליף ר"ש בר נחמן א"ר יונתן מנין שאין טוענין למסית מנחש הקדמוני אף שלא היה חטא ע"ז אלא האיסור אכילה מעץ הדעת, חזינן שאיסור מסית יש לכל עבירה, אך שאין עונשין בידי אדם רק על מסית לע"ז, אבל בדיני שמים יענש, ולא ילמדו עליו סנגוריא.
ואיסור לפנ"ע יש אף באינם רחוקים כ"כ כשידוע שיתעצלו לילך ברגלים ויסעו במאשינעס אבל איסור מסית ליכא באינם רחוקים, ואם אינה בלשון הזמנה אלא סתם הודעה שעושים מנין ונותנים פרסים להבאים להתפלל שהכוונה בעצם הוא רק לקרובים אבל ידוע שיבואו גם רחוקים במאשינעס מסתבר שאין בזה דין מסית ובדין לפנ"ע יש להסתפק, וצריכים לפרש שלא יתנו פרסים אלא לאלו שיבואו ברגליהם בהיתר. עכ"ל.
ונלענ"ד דבנד"ד גם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל יודה דמותר להשאיל את המערכת, משום שהשאלת המערכת לא היתה מיוזמתך אלא שאת נענית לבקשתה, ואת מבקשת ממנה להפעיל את המערכת קודם כניסת השבת כדי שלא לחלל את השבת והרי זה דומה למה שכתב בסוף דבריו שצריכים לפרש שלא יתנו פרסים אלא לאלו שיבואו ברגליהם בהיתר, ע"כ, שאז מותר להזמין אנשים לבוא לביהכ"נ בשבת וגם אם יבואו אנשים ע"י חילול שבת אין המזמינים עוברים כל איסור.
אולם יש לעיין אם יש איסור בהאזנה למוסיקה בשבת כשהמערכת הופעלה מע"ש מטעם השמעת קול, דהערוך השלחן או"ח סימן שלח סעיף ה מביא את פסק השו"ע סימן שלח סעיף ג דמותר להעמיד מע"ש כלי המקשקש לשעות שקורין זייגע"ר [שעון] שמערכים ומכינים אותו מבעוד יום ע"י משקולת שיקשקש בכל שעה כל יום השבת דאין זה קול כלי שיר דאין הכוונה משום הנעימות אלא כדי לידע ולשמוע איזה שעה כעת וכו' וכתב דמשמע מזה דלהעמיד כלי שיר מע"ש שישיר מעצמו בשבת ג"כ אסור והכי מסתברא דכיון דהאיסור הוא שמא יתקן כלי שיר א"כ מה לי אם מנגן על ידו או מעצמו סוף סוף יש חשש כשיראה שאינו מנגן יפה יתקננו, ע"כ.
ולפי"ז לכאורה היה מקום לאסור את השאלת המערכת דהרי את מכשילה אותה באיסור דרבנן של השמעת קול בשבת גזירה שמא יתקן כלי שיר [שו"ע סימן שלט סעיף ג].
אלא שבשו"ת ציץ אליעזר ח"ג סימן טז פרק ג אות ה כתב שידי"נ הרב הגאון המצוין מוהר"ר שלמה זלמן אויערבאך (שליט"א) [זצ"ל] בעהמ"ח מאורי אש ומעדני ארץ העיר לו על כמה מגדולי האחרונים שיש מקום לדייק מדבריהם דלא סברי כהערוך השלחן הנ"ל, ובעיקר לדברי שו"ת מהרש"ם ח"ג בהשמטות לח"א סימן מ"ד שכותב שנשאל ע"ד כלי הפאניגרף [פטיפון] שסוגרים שלא ינגן ואם מגביהים מקום המונע מתחיל לנגן מעצמו, אם מותר להסיר המונע בשבת ודן שם בתשובתו אי מיקרי הוי' מה שמסיר רק המונע, עיי"ש, אבל אינו עולה על דעת המהרש"ם כלל לאסור עצם השמעת הנגינה ע"י הפאניגרף בשבת [כהערוך השלחן] משום שמא יתקן כלי שיר, ומשמע שפשיטא להמהרש"ם שבכה"ג שמנגן מאליו לא היה בכלל הגזירה, ועיין עוד בספר מחזה אברהם להגאב"ד מבראדי ז"ל סימן מ"ב ד"ה והנה נ"ד עיי"ש.
ואפילו לדעת הערוך השלחן שיש כאן איסור השמעת קול בשבת יש להקל אליבא דהגרש"ז אויערבאך זצ"ל דאין זה נחשב שמכשילין אותה באיסור דרבנן זה אלא אדרבה מצילין אותה מאיסורים חמורים יותר של שנאת שומרי תורה וכו'.
ובאמת בעצם הדין של השמעת מוסיקה בשבת ע"י הפעלת המכשיר מערב שבת, ודאי שאין ראוי לעשות כן משום זילותא דשבת ועובדא דחול כמו שכתב הציץ אליעזר שם פרק יא, אולם אין זה נחשב לאיסור גמור שיהא עובר הגורם לזה בלפני עור או מסייע בידי עוברי עבירה דבציץ אליעזר שם כתב דבמקום הכרח או צורך גדול או במקום פסידא מקילין בזה, ובלאו הכי אפילו באיסור גמור לדעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל אין זה מכשיל אלא מציל כמו שכתבנו לעיל.
לסיכום מותר לך להשאיל את המערכת אם תבקשי ממנה להפעיל אותה קודם כניסת השבת, וה' יערה עליה רוח טהרה ממרום ותזכה לשוב בתשובה שלימה במהרה ותחזה בזיו נועם השבת.
נתינת תבלינים לשכנה שעדיין אינה שו"מ בליל שבת
שאלה:
שכנתי שעדיין אינה שו"מ מבקשת ממני תבלינים בליל שבת קודש ואני חוששת שמא היא משתמשת בהם לצורך בישול האם עלי להמנע מלהיענות לבקשתה ???
תשובה:
נראה שיש לחלק בין סוגי התבלינים, תבלינים שמיועדים לבישול בלבד כדוגמת אבקת מרק וכדומה יש להימנע מלתת לה דהרי זה כמו שראינו לעיל במשנה שביעית פרק ה משנה ו כלי שמלאכתו מיוחדת לעבירה דאסור לאומן למכרו לחשוד על השביעית וראוי להתחמק בדרכי שלום, אבל תבלינים שמשמשים גם לתיבול מאכלים ולא רק לבישול כגון מלח, פלפל שחור וכדומה ניתן לתת לשכנה ואין לחשוש שמא היא תשתמש בזה לצורך בישול דהרי זה דומה לכלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר דמותר למכרו לחשוד על השביעית וכדביאר החזו"א שביעית סימן יב אות ט על המשנה הנ"ל דחז"ל שקלו בפלס עד כמה שיש להתנהג לקונסם ולמשוך ידינו מהם ושלא נגרום מכשולים יותר גדולים להם ולנו, והכריעו לאסור למכרם בזמן שהוא ודאי לעבירה ולהתיר בספק וזו דרך הממוצעת והישרה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











