ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
אנחנו מגישים לבורא רשימה ארוכה ומרשימה של בקשות. האתוס של היהדות מתיר בקשות כאלה ואפילו מעודד אותנו לפנות להקב"ה ולבקש ממנו. זאת דוגמה לתלות שלנו בקב"ה ולכך שאיננו יכולים לקוות, לתכנן ולמצוא את דרכנו בחיים בלי הסיוע והחסד של הבורא.
שערי השמים, שערי התפילה, נפתחים לרווחה לפנינו בראש השנה, בעשרת ימי התשובה וביום הכיפורים, ואנחנו מצווים לנצל את ההזדמנות הזאת ולהתפלל ולבקש, ובמקביל גם לשפר את התנהגותנו החברתית והדתית. יהיה זה מטופש עד מאוד להתעלם מהאפשרות הזאת ולא לנצל את ההזדמנות ולבקש מה שאנחנו צריכים כאנשים יחידים וכאומה.
על אף שתוצאות המשפט בראש השנה אינן מתבררות לנו מיד, אנחנו מקווים לטוב, והיום הזה הוא חג, יום של שמחה וסעודה עם חברים ומשפחה. ראש השנה מאפשר לנו לקיים קשר עם הנצח ועם היושב במרומים, וזה מה שהופך את היום הזהה, שהיה אמור להיות יום של מתח ומורא, ליום של סיפוק ושלווה קדושה.
אך מה שקורה בראש השנה הוא דו-סטרי. לא רק אנחנו מבקשים מהבורא מה שאנחנו צריכים אלא גם הקב"ה מודיע לנו, כביכול, מה הוא מבקש ודורש מאתנו. היהדות היא אמונה שמבוססת על ברית מחייבת והדדית בין הקב"ה לעם היהודי, כאומה וכיחידים. חז"ל לימדו אותנו שהקב"ה רוצה, בראש ובראשונה, את הלב. הוא רוצה כנות ואמונה ומשמעת, אופי חזק ורצון טוב. הוא מתעב שקר וצביעות, כזב והונאה.
מהנביאים למדנו שהקב"ה רוצה שנעשה צדק, נאהב חסד, ננהג בחמלה כלפי הזולת ותמיד נתהלך בדרכיו בענווה. הוא תובע מאתנו לקיים את חלקנו בבית, לשמור את מצוותיו ולקדש את הימים הנוראים ואת השבת בהתנהגות נאותה. הוא רוצה שנכיר את עברנו ונעריך אותו, אך גם נבנה חזון לעתיד. הוא רוצה שנהיה שותפים להשקפתו, כביכול, על העם היהודי כממלכת כהנים וגוי קדוש, כאור לעמי העולם.
הוא גם מבקש שכל אחד מאתנו יבין שהוא אדם יחיד ומיוחד ולא רק מספר בעולם שמונה מיליארדי בני אדם. אנשים שמרגישים מיוחדים הם מיוחדים. השיפוט העצמי שלנו משפיע על הדרך שבה שופטים אותנו משמים בראש השנה. אפשר לומר שהקב"ה מזמין אותנו, כביכול, לשפוט את עצמנו יחד עם בית דין של מעלה. אנחנו שותפים שווים במשפט שלנו ובפסק הדין שנקבע בסופו.
ראש השנה הוא גם ביטוי לתקווה לאומית של העם היהודי. כל יהודי הוא שותף לגורלו של העם היהודי כולו. המאה שעברה, על האסונות והמאורעות העצובים שהתרחשו בה, היתה סימן ברור לכך שאין טעם לחשוב שיחידים יכולים איכשהו להתחמק מן הברית הזאת אם רצונם בכך. סולידריות עם האמונה היהודית ועם העם היהודי, עם מדינת ישראל ועם תורת הנצח שלנו היא הערובה לקיום בעל משמעות גם של היהודי כפרט.
כשיהושע נתקל במלאך באוהלו , הוא שואל רק שאלה אחת "הלנו אתה אם לצרנו?", האם אתה לצדנו או נגדנו, לצד אויבינו? לדאבון הלב, יהודים רבים שנופלים טרף לאשליות של סיסמאות ההומניזם, ביודעין או שלא ביודעין, לא יכולים להשיב נכון לשאלה של יהושע. ראש השנה מאפשר לנו להביט לתוך נשמותינו ולהכריז בפני אלקי ישראל שאנחנו באמת ובתמים לו ולעמנו.
אנחנו רוצים להיכתב בספר החיים והתהילה של העם היהודי ולא, חלילה, בדפי הבושה והבגידה בעם ישראל. בראש השנה הבחירות לפנינו רבות, ועלינו לקבל החלטות שיש להן השלכות נצחיות. מי יתן ונבחר תמיד נכונה ובתבונה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
