ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
אנחנו מגישים לבורא רשימה ארוכה ומרשימה של בקשות. האתוס של היהדות מתיר בקשות כאלה ואפילו מעודד אותנו לפנות להקב"ה ולבקש ממנו. זאת דוגמה לתלות שלנו בקב"ה ולכך שאיננו יכולים לקוות, לתכנן ולמצוא את דרכנו בחיים בלי הסיוע והחסד של הבורא.
שערי השמים, שערי התפילה, נפתחים לרווחה לפנינו בראש השנה, בעשרת ימי התשובה וביום הכיפורים, ואנחנו מצווים לנצל את ההזדמנות הזאת ולהתפלל ולבקש, ובמקביל גם לשפר את התנהגותנו החברתית והדתית. יהיה זה מטופש עד מאוד להתעלם מהאפשרות הזאת ולא לנצל את ההזדמנות ולבקש מה שאנחנו צריכים כאנשים יחידים וכאומה.
על אף שתוצאות המשפט בראש השנה אינן מתבררות לנו מיד, אנחנו מקווים לטוב, והיום הזה הוא חג, יום של שמחה וסעודה עם חברים ומשפחה. ראש השנה מאפשר לנו לקיים קשר עם הנצח ועם היושב במרומים, וזה מה שהופך את היום הזהה, שהיה אמור להיות יום של מתח ומורא, ליום של סיפוק ושלווה קדושה.
אך מה שקורה בראש השנה הוא דו-סטרי. לא רק אנחנו מבקשים מהבורא מה שאנחנו צריכים אלא גם הקב"ה מודיע לנו, כביכול, מה הוא מבקש ודורש מאתנו. היהדות היא אמונה שמבוססת על ברית מחייבת והדדית בין הקב"ה לעם היהודי, כאומה וכיחידים. חז"ל לימדו אותנו שהקב"ה רוצה, בראש ובראשונה, את הלב. הוא רוצה כנות ואמונה ומשמעת, אופי חזק ורצון טוב. הוא מתעב שקר וצביעות, כזב והונאה.
מהנביאים למדנו שהקב"ה רוצה שנעשה צדק, נאהב חסד, ננהג בחמלה כלפי הזולת ותמיד נתהלך בדרכיו בענווה. הוא תובע מאתנו לקיים את חלקנו בבית, לשמור את מצוותיו ולקדש את הימים הנוראים ואת השבת בהתנהגות נאותה. הוא רוצה שנכיר את עברנו ונעריך אותו, אך גם נבנה חזון לעתיד. הוא רוצה שנהיה שותפים להשקפתו, כביכול, על העם היהודי כממלכת כהנים וגוי קדוש, כאור לעמי העולם.
הוא גם מבקש שכל אחד מאתנו יבין שהוא אדם יחיד ומיוחד ולא רק מספר בעולם שמונה מיליארדי בני אדם. אנשים שמרגישים מיוחדים הם מיוחדים. השיפוט העצמי שלנו משפיע על הדרך שבה שופטים אותנו משמים בראש השנה. אפשר לומר שהקב"ה מזמין אותנו, כביכול, לשפוט את עצמנו יחד עם בית דין של מעלה. אנחנו שותפים שווים במשפט שלנו ובפסק הדין שנקבע בסופו.
ראש השנה הוא גם ביטוי לתקווה לאומית של העם היהודי. כל יהודי הוא שותף לגורלו של העם היהודי כולו. המאה שעברה, על האסונות והמאורעות העצובים שהתרחשו בה, היתה סימן ברור לכך שאין טעם לחשוב שיחידים יכולים איכשהו להתחמק מן הברית הזאת אם רצונם בכך. סולידריות עם האמונה היהודית ועם העם היהודי, עם מדינת ישראל ועם תורת הנצח שלנו היא הערובה לקיום בעל משמעות גם של היהודי כפרט.
כשיהושע נתקל במלאך באוהלו , הוא שואל רק שאלה אחת "הלנו אתה אם לצרנו?", האם אתה לצדנו או נגדנו, לצד אויבינו? לדאבון הלב, יהודים רבים שנופלים טרף לאשליות של סיסמאות ההומניזם, ביודעין או שלא ביודעין, לא יכולים להשיב נכון לשאלה של יהושע. ראש השנה מאפשר לנו להביט לתוך נשמותינו ולהכריז בפני אלקי ישראל שאנחנו באמת ובתמים לו ולעמנו.
אנחנו רוצים להיכתב בספר החיים והתהילה של העם היהודי ולא, חלילה, בדפי הבושה והבגידה בעם ישראל. בראש השנה הבחירות לפנינו רבות, ועלינו לקבל החלטות שיש להן השלכות נצחיות. מי יתן ונבחר תמיד נכונה ובתבונה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
