ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- שמחת החג
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל
אנחנו יוצאים מיום הכיפורים. כמו שראינו בסדר עבודתו של כהן גדול, גם כשהכהן עובר מעבודת פנים לעבודת חוץ, שלכאורה היא פחות בדרגה, הוא מקדש ידיו ורגליו וגם טובל. הרב מדבר על זה באורות התשובה ואומר שכשנמצאים בגובה גבוה, צריך לרדת בהדרגה. זה גם עניינם של ארבעת הימים שבין יום הכיפורים לסוכות. היינו במרומים, במעין עולם הבא, וקשה לרדת אל המציאות, אז יש ארבעה ימים, צריך שלב בינים, כדי להתאזן. חז"ל אומרים שבימים האלה אין חשבון לעבירות, 'אך ביום הראשון' שנאמר ביום הראשון, אומרים חז"ל, ראשון לחשבון עוונות. החשבון מתחיל בראשון של סוכות. בדרך כלל לא נוהגים לנצל את המצב הזה..... אבל אכן הגענו לגבהים גדולים וצריך סייעתא דשמיא להמשיך את הגובה הזה לתוך המציאות. לא צריכים להישאר בו אלא לדעת לקחת מהימים שעברנו, ששיאם היה ביום הכיפורים, ולהמשיך אותם הלאה.
בעצם השיא של הימים האלה, של חודש אלול, ראש השנה, יום כיפור וסוכות זה שמחת תורה. אנחנו עוד עולים במדרגות, במובן אחר. שאלו אותי מה מיוחד בחג הסוכות שזה זמן שמחתנו. ראשית כל, כך התורה אומרת, שיש מצווה לשמוח בחגים ובסוכות 'והיית אך שמח', כלומר כתוב פעמיים להיות בשמחה. וכאשר זה בא לאחר יום הכיפורים, שנטהרנו והתעלינו, ואחר כך אנחנו נכנסים לסוכה, ונוטלים הלולב, אנחנו נמצאים בצילא דמהימנותא, אז אם נמצאים באווירה כזו של מצוות זה זמן שמחתנו. ענייננו בשמחה הוא לשמוח בעבודת ה'. לשמוח שיש לנו את ריבונו של עולם ושאנחנו זכינו להיות בניו בחיריו, יחידי סגולה, ושהוא נתן לנו ימים טובים. בימים האלה יש לנו קשר מיוחד עם ריבונו של עולם. בזמן שבית המקדש היה קיים היינו אורחים כביכול של ריבונו של עולם. "יֵראה כל זכורך את פני ה' אלוקיך", מצווה להראות בבית המקדש. ואם אין את זה בפועל, יש את זה בכוח, שאלו ימים של התרוממות, ימים של הופעת שכינה באופן גדול יותר מבשאר הימים. אני מאחל לכולם שיהיה גמר טוב ושנדע לנצל את הימים האלה בצורה הטובה ביותר, של התרוממות והתקדמות.
בסך הכול עברו עלינו ארבעים יום נפלאים, מעין הימים שבהם משה רבינו עלה ושהה בהר סיני. הוא לא ירד באמצע אף פעם... אנחנו לא זכינו ללמוד מכלי ראשון כמו שמשה רבינו זכה ללמוד מריבונו של עולם. אנחנו לומדים את תורת ה' ממשה רבינו דרך כל הדורות. באמת אלו היו ימים גדולים.
אנחנו בכלל צריכים לדעת להעריך את הגודל של מה שאנחנו עושים, אף על פי שזה נראה רגיל. הזכות ללמוד את דבר ה', הזכות לקיים מצוות. לחיות באווירה כזו שאנחנו כל הזמן זוכים להיות קרובים לריבונו של עולם, עומדים לשירותו, שמחים לקיים מצוותיו וחוקותיו, להפוך את זה למציאות חיה.
סדר יום בבין הזמנים
שאלו אותי איך בחור צריך לסדר את הלו"ז שלו לבין הזמנים. בבין הזמנים של סוכות, שיש בו חג כמובן לעסוק בענייני החג. אני לא חושב שמתאים לטייל במדבריות בחג הסוכות במקום שאין סוכה, ובכלל, לעשות את המטרה של ההליכה לעיקר, גם לא מתאים בחול המועד. הולכי דרכים שהם פטורים מהסוכה הם אלו שבין כה וכה היו צריכים ללכת, ועכשיו נזדמן החג והם צריכים ללכת לדרכם, והם פטורים מהסוכה. אבל מי שמנצל את החג להיות הולכי דרכים, כלומר לטיול, זה לא נקרא הולכי דרכים. כך פסקו כמה מגדולי הדור בדורנו, שהולכי דרכים זה מי שהיה צריך ללכת לעסקיו וכדומה, ועכשיו זה חול המועד אבל הוא חייב ללכת, רק הוא פטור מסוכה. אבל אני לא חושב שבטיולים יזומים המטיילים פטורים מהסוכה. רק אם אדם הולך לקבל פני רבו, הוא פטור מסוכה, כי זה עוסק במצווה שפטור מהמצווה.
אז מה עושים בימים האלה? שמחים בעבודת ה', לומדים, הולכים למעין עליה לרגל, לכותל, לשיעורי תורה. אילו זכינו היינו עושים ימי לימוד בירושלים, ובלילה שמחים בשמחת בית השואבה, כך היה בזמן שבית המקדש היה קיים.
דווקא בחג הסוכות כמעט לא למדו, עשרים וארבע שעות הייתה תוכנית שלמה 'לא ראינו שינה בעינינו' כל חג הסוכות, עד כדי כך שהגמרא מקשה איך יכול להיות, הרי אי אפשר להיות ער יותר משלושה ימים. אדם שנודר שלא יישן שלושה ימים מלקים אותו וישן לאלתר כי זה בלתי אפשרי שלא לישון שלושה ימים. הגמרא עונה שהם היו מנמנמים אחד על כתפי חברו בזמן הריקוד. אם כך היה ריקוד מאוד מעניין... היו רוקדים ורוקדים ולפני עלות השחר היו רוקדים תוך כדי נמנום אחד על כתפי חברו, אולי בתורנות... בכל אופן זו הייתה שמחה גדולה מאוד. אדם מקיים מצוות בשמחה הוא זוכה למדרגה גבוהה. כך אומר האר"י ז"ל שכל ההשגות הגדולות שזכה להן היו בגלל שקיים מצוות בשמחה.
זה עניינם של הימים המיוחדים האלה. משה תיקן לישראל שבחג יהיו עוסקים בהלכות החג, אז אפשר ללמוד מסכתות סוכה, מועד קטן, חגיגה וביצה. חלק מהמסכתות אפשר ללמוד עוד פעם בכל חג, חגיגה וביצה אפשר ללמוד גם בשבועות, ומועד קטן גם בפסח, אבל לא בשבועות כי אין לנו חול המועד. זה באמת העניין, שבחורי ישיבה צריכים להיות מצויים לא רק במסכת שלומדים אלא גם בענייני החג. ללמוד לפחות משניות. לאח של סבי הייתה תוכנית לימוד, הוא היה תלמיד חכם מאוד גדול, כל ערב שבת הוא היה לומד מסכתות שבת ועירובין. כך הוא התכונן לשבת. לפני כל חג היה לומד את המסכת של החג. אם לא הספיק הכול, למד לפחות עשרות דפים. כך כתוב בתוכנית הלימוד שלו. היה לו דף שבו כתב תכנית איך ללמוד. זו מדרגה. אני לא אומר שכל בין הזמנים צריך ללמוד כל הזמן. כל אחד לפי הכוחות שלו ולפי היכולות שלו, אבל ודאי שאי אפשר שיעבור יום בלי ללמוד, לא רק לימוד של כמה רגעים, אלא לעשות קביעות שאי אפשר לעבור עליה, כמו שאי אפשר לעבור יום בלי שלוש תפילות שחייבים, כך גם מצוות תלמוד תורה הוא חלק מסדר היום שאי אפשר בלעדיו. בבין הזמנים לא לומדים כל היום, אבל צריך איזו קביעות מסוימת. אני לא רוצה להגיד כמה כי זה משתנה מאדם לאדם.
הידור בארבעת המינים
שאלו אותי מה עדיף, האם לקנות ארבע מינים בקופסא יחסית בזול, או לבחור בעצמו את היותר יפים ומהודרים. אם יש אפשרות לבחור ודאי מצווה לקנות מהודרים. אם יש בקופסא מהודרים מה טוב, לא חייבים להוציא כסף אם יש מהודרים בהוצאה קטנה. אני לא יודע גם מה האפשרות של הבחורים להוציא הוצאות. אבל אם השאלה עקרונית, ודאי שיש מקום לחפש את המהודרים בכשרות וביופי אם אפשר, כל אחד לפי האפשרות שלו. אנחנו היינו בעבר מחפשים הרבה שעות, אבל המצב השתנה. פעם לא היו הרבה אתרוגים מהודרים. היום יש כל כך הרבה אתרוגים שאין בהם כלל בעיה, שהם לכתחילה כשרים. לעומת זאת בלולבים יש יותר בעיות, קשה מאוד למצוא לולבים סגורים, לפעמים אפשר לראות ולבדוק עשרות לולבים עד שמוצאים סגור עד הסוף. אמנם זה לכתחילה ויש הרבה דעות שלא צריך שהלולבים יהיו סגורים לגמרי אלא מספיק רוב או שיהיו סגורים עד פחות מטפח. הלולבים היום פחות מהודרים. גם הדסים משולשים אפשר להשיג היום במחירים סבירים. ברוך ה' יש היום שפע בשוק, אך בעיקרון, כמובן שצריך להדר במצוות. אין זה ביטול תורה ללכת לחפש.
ברכותי לכולם, שיהיה חג מרומם, חג שמח, זו המצווה של החג, השמחה, שתהיה שנה טובה, גמר טוב, לכולם.
֎ ֎ ֎
לקבלת השיחה כל שבוע במייל או בווצאפ,
שלחו הודעה לכתובת [email protected] , או למספר 0547881227
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
