ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
אדם וחווה אינם נשמעים למצות האלקים, ומתבלבלים בין החיפוש אחר ידע, חכמה ודעה אנושיים לבין רצון האלקים. הנטייה של בני האדם, אפילו של אנשים שרואים את עצמם כצדיקים ומאמינים, היא להאמין שהם חכמים יותר - יותר מהמסורת, יותר מהניסיון, יותר מהקב"ה עצמו. בדרך זו, כל אידיאל, מדיניות או ניתוח מצב של בני האדם באופן אוטומטי נחשב נכון, מתקדם ומועיל לאנושות. אפילו רוצחי המונים ופסיכופטים כמו היטלר, סטלין, מאו ודומיהם תמיד שכנעו את עצמם והצליחו לשכנע גם אחרים שמה שהם עושים - רצח של מיליונים חפים מפשע - נעשה, בסופו של דבר, למען טובת האנושות. הם היו חכמים יותר ממצוות האלקים שאוסרת להרוג אנשים סתם, ולכן היא לא חלה עליהם. הם ניחנו בחוכמה נעלה יותר שבזכותה הם עמדו מעל החוק והמוסר, לתפיסתם.
אדם צריך תמיד להיזהר מאלה שחושבים שהם חכמים מכולם ומבקשים לכפות את חוכמתם ואת תובנותיהם על אחרים. אלה האנשים שתמיד מובילים את האנושות לגירוש ממעט גן העדן שעוד נותר לה. למדנו את הלקח הזה מאדם וחווה בדרך הקשה. ראוי שצאצאיהם לא יצטרכו ללמוד את הלקח הזה שוב ושוב בכל דור.
נקודה חריפה שנייה בסיפור גירוש אדם וחווה מגן עדן מלמדת אותנו שבני אדם אינם יכולים להסתתר מההשלכות של מעשיהם. בסופו של דבר, צריך לשלם את המחיר. כשתוכניות של בני אדם משתבשות, כשהאידיאלים שלהם הופכים לאלילי שווא, כשהם מבינים את ההשלכות ההרסניות של תקוות ומעשים מהעבר, כשהם עומדים עירום ועריה בפני דין ההיסטוריה ונושאים את ההשלכות הבלתי צפויות של מעשיהם והחלטותיהם, רוב בני האדם מתנהגים לפי הדוגמה שנתן אדם הראשון ומנסים להסתתר מפני שגיאותיהם. אדם מסתתר בצמחייה של גן עדן ובתמימותו חושב שיוכל להתחמק מהעימות הבלתי נמנע עם האלקים. נדמה לו גם שהוא לא יצטרך להתעמת עם עצמו.
ואז קולו של האלקים שואל את שאלת כל השאלות "אייכה?" איפה אתה? השאלה הזאת לא מתייחסת למיקומו עלי אדמות. זאת שאלה נוקבת של בחינה עצמית שמושלת בכל מעשינו בתהפוכות החיים. השאלה "אייכה?" מופנית אלינו בכל רגע של ערות. הסתתרות בשיחים לא עוזרת, שכן, בסופו של דבר, השאלה הזאת נובעת מעמקי קיומנו ואי אפשר להעלים אותה או להתעלם ממנה עד אין סוף.
אחרי מאות שנים של חילוניות - אייכה? אחרי עשרות שנים של עשיית שלום וויתורים חד צדדיים - אייכה? אחרי רדיפה אחר דברים חומרים עד התעלמות מכל דבר אחר - אייכה? אין מסתור מפני השאלה. זה מה שמנחה ומדריך אותנו בחיים הפרטיים והלאומיים.
תובנה אחרונה שבוודאי אפשר למצוא בסיפור אדם וחווה וגירושם מגן עדן נוגעת לבגדים שהאלקים עשה להם, כביכול, כדי לכסות את מערומיהם. בתורה מתוארים הבגדים אשר נעשו עבורם מחומר שנקרא " עור ", בעין. התלמוד מספר לנו שבתורתו של רבי מאיר, התלמיד החכם הגדול שחי במאה השנייה לספירה, המילה נכתבת עם אלף, " אור ". לבני אדם יש בחירה במה לכסות את התנהגותם השפלה והעקשנית. הם יכולים לכסות אותה בעורות, בפרוות ובבדים מפוארים. אך בסופו של דבר, החומרים האלה מתבלים, נקרעים ומתפוררים או יוצאים מהאופנה. האפשרות של רבי מאיר היא לכסות אותם באור, בתורה ובאמונה, במחויבות ובהתמדה, בחרטה ובמעשים טובים.
האור הראשון של הבריאה עדיין קיים ביקום ובעולם. אם בני האדם יהיו חכמים מספיק כדי להתעטף בו, נוכל לכסות את העירום המביש שלנו ולא ניאלץ לחזור על שגיאות העבר בשיקול דעת ובמעשים. ראוי שנשתדל לשמור על גן העדן המוחשי והרוחני ככל הניתן בשנה החדשה הבאה על כולנו לטובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
