ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בפיסקה שפורסמה לאחרונה (בידי הרב פרופ' נריה גוטל, טללי אורות, יג, תשס"ז) עומד מרן הראי"ה קוק על חלופי הזמנים, בין זמן המרובה בעיסוקים רוחניים הממלאים את הנשמה ומרווים את צימאונה לקרבת אלוקים, לבין זמן בו נדרש האדם להקדיש את מירב זמנו לעסקי החולין הגשמיים, בהם קשה לאדם להרוות את צימאון נשמתו לאור ה'. וכך כותב מרן הרב (מתוך העתק רבנו הרצי"ה זצ"ל):
"כל נקודה רוחנית שמתווספת בנשמה על ידי לימוד או על ידי קבלת מלכות שמים באמת ועל ידי כל דבר מצוה, מוסיפה היא כוח בנשמה בעת אשר היא פנויה מכל עסק רוחני והיא מוטרדת בעסקי חול גשמיים, שתוכל להרגיש בקירבה קישור פנימי לקדושה באמת.
ולהיפוך, כל רישול וכל עזיבה היא מביאה את השתוממותה להגלות באותו הזמן שהנשמה צמאה לאור ה', ואין בידה למלאות צימאונה מפני שהיא טרודה וקשורה בחבלי עסקים שהם למטה מערכה".
אף על פי שהפיסקה אינה עוסקת במפורש ביחס שבין חגי תשרי לימי החולין הבאים לאחריהם, ניתן לראות שהפער שבין המלאות הרוחנית של ימי התשובה לבין הזמן שבו "היא פנויה מכל עסק רוחני והיא מוטרדת בעסקי חול גשמיים", כלומר בימי החולין של החורף, נדון משני צדדיו.
חלקה הראשון של הפיסקה מלמד אותנו כי הנקודות הרוחניות הרבות אותן צברנו בעבודתנו הרוחנית בתקופת ימי התשובה מוספים כוח בנשמה ומרווים את צימאונה. יש בהם, בחגי תשרי, צבירת נקודות זכות רוחניות הממלאות את הנשמה ומוסיפות לה כוח להישאר דבוקה בתחושת הקירבה ליוצרה גם בימים הבאים, שיש בהם מנה גדושה של עסקי חולין. ואולי יש בזה גם הסבר לאינטנסיביות של החגים בפתיחת החורף, העמוס כל כך בעיסוקים של חול ושל דברים גשמיים. רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם חגים ומצוות בחודש תשרי כדי שיצברו נקודות זכות רוחניות לימי המעשה שבאים אחריהם.
בחלקה השני של הפיסקה מסביר מרן הרב כי מי שבזמנו הפנוי לא עוסק במילוי מאגריו הנפשיים בנקודות זכות רוחניות, כשיבקש להתרפק על ה' לא יהיה בידו למלאות את צימאונו, באותם הזמנים שהוא טרוד בהם בעסקים שהם למטה מערכה של הנשמה. ומכלל דבריו אנו למדים כי המזון הרוחני אינו עומד לעד וכי יש צורך לחדשו מעת לעת. וזו עיקר מלאכת האדם בימי החורף - לשוב אל המצוות שנפשו של אדם רגילה בהם, ולמצות מהן את הנקודות הרוחניות שיהיו משקל נגד לעיסוקיו הרבים בעסקי החול שהם למטה מערכה של הנשמה.
סוף דבר, שמירת הרוממות של חודש תשרי תלויה בהכרה שאין להסתמך רק על חגי תשרי, אלא מצרפים אליהם את אסיפת ה"נקודות הרוחניות" גם בימי החורף, בלימוד תורה ותפילה ובכל דבר מצוה, שמהם תרוה הנשמה את צימאונה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
