ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- שמחת החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בארץ-ישראל מזג האוויר בסוכות לא מציב לנו אתגרים מיוחדים. אך אני זוכר את חג הסוכות של נעוריי בשיקגו הקרה שבה, כילד, קבלתי בפני אבי על הצינה בזמן הישיבה בסוכה. הוא השיב לי בעדינות שכאשר אתבגר אבין כמה חם ונעים לשבת בסוכה בלי שום קשר לטמפרטורה בחוץ. עכשיו אני בוודאי מבוגר מספיק, תודה לאל, כדי להבין למה הוא התכוון וכדי לחוות את החום והזוהר הפנימי שישיבה בסוכה מביאה עמה. ואם אדם זוכה שצאצאיו יושבים עמו בסוכה, אזי השמחה והסיפוק שלמים. הרעיעות של הסוכה תורמת לתחושת היציבות והנצחיות שנוכחות המשפחה וקיום מצוות האלקים מעוררים בנו בסוכות.
התלמוד אומר לנו שאמו של התנא הגדול, חכם המשנה, שמאי, בן דורו של הילל, הביאה אותו לסוכה כשעוד היה תינוק. חוץ מהמשמעות הברורה מאליה, קרי, שחז"ל מלמדים אותנו שצריך להתחיל לחנך יהודים לקיים מצוות מגיל צעיר, יש בסיפור הרגיל לכאורה הזה לקח עמוק יותר. אמו של שמאי רצתה שישאף את ניחוח הנצח שהסוכה מביאה עמה. בסוכה נמצאים אורחים בלתי נראים אך נוכחים בכל, אבות העם - האושפיזין. מעל הסוכה מרחפים ענני הכבוד שליוו אותנו במדבר סיני וגם זיכרונות של דורות רבים של סוכות שנבנו בכל העולם בעבר שלנו וגם בהווה.
אך תינוקות רואים את הבלתי נראה. הם עדיין קרובים למקור הנצח במקום שממנו באו לעולם לא מכבר. שמאי התינוק מרגיש בבית בסוכה, כי כל מה שבלתי נראה לאנשים המבוגרים עדיין אמיתי וקיים בשביל התינוק. מחקרים מראים שתינוקות חולמים בשנתם. מה הם חולמים? זיכרון של הנשמה מן המקום ממנו באה והגיעה לעולם הזה, לא? שמאי התינוק חש בבית בסוכה מפני שהיא גם מקום של נצח ושל יופי, תזכורת לעולם הנצח עצמו.
תחום אחד שבו חלה תחייה גדולה בעולם היהודי בעשורים האחרונים הוא הזמינות הרבה מאוד של אתרוגים, לולבים, הדסים וערבות לכבוד חג הסוכות. שוב, אני נזכר שבילדותי, בבית הכנסת שבו אבי שימש רב, היו בבית הכנסת רק שלושה סטים של ארבעת המינים ל-750 האנשים שבאו לתפילות! בין ההישגים הרבים של מדינת ישראל בתחום התחדשות הרוחנית של המנהגים היהודיים ולימוד התורה, הפופולריזציה של מצוות ארבעת המינים תופסת מקום חשוב. ארבעת המינים בסוכות הפכו לתעשייה חשובה בפני עצמה. אדם חש ריגוש מסוים כאשר הוא אוחז בידו את פירות ארץ-ישראל המתחדשת, שנותנת בשפע את תנובתה לילדיה ששבו אליה מקרוב ומרחוק.
בשו"ת הרבניים יש אינספור אזכורים לקשיים שהיו ליהודים בגולה להשיג את ארבעת המינים וכמה יגיעה וכסף הם השקיעו כדי להשיג אותם לחג הסוכות. והנה היום, עם קיומה של מדינת ישראל בארץ הקודש, כמה קל ופשוט לקיים את המצווה המשמחת הזאת. די בזה כדי שחג הסוכות יהיה באמת זמן שמחתנו.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים
מצוות שמחה בחג הסוכות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
