ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
י"ח בסיון ה'תשנ"ג
קבלנו מכתב וזו לשונו:
"כשאנו רואים את הנאמנות הגדולה לארץ-ישראל שמפגינים אנשי הציונות הדתית, אנו מבקשים לדעת את הגורם לזה. האם מפני שזו מצוה ממצוות הדת, או שזו לאומנות, דוגמת שטף הלאומנות השוטף את העולם, שדת רק מהווה מסווה לה. שמעתי את דבריכם בפינה "יש שואלים" בתשובה למאזין, אודות הצום שארגנתם. ותמהתי, אם ציונותכם היא מצוה ממצוות הדת, כהנחה הראשונה, מדוע אם כן לא ארגנתם יום צום על כריתת איברי הרוח מעמינו, חלקם, איברים ששקולים גם הם, כנגד כל התורה כולה. האם כל הדת מתמצת ביישוב ארץ-ישראל?!"
תשובה:
אם הממשלה תרצה חלילה לגזור על הציבור לבטל מצוה ממצוות התורה, לבטל חס ושלום את השבת, או את המילה, או מצוה אחרת, בודאי שכולנו חייבים להלחם נגד הגזירה, לצום, ולהתפלל לביטולה. וזה אמנם מה שנעשה בענין ארץ-ישראל. הממשלה רוצה לבטל את מצות יישוב-ארץ-ישראל מעם ישראל בחלקים יקרים מארץ-ישראל. יש בזה ביטול כללי של מצוה ושל קדושת ארץ-ישראל. אין לזה דוגמא בשאר עניני תורה. אמנם לא כולם שומרי תורה ומצוות, אבל הממשלה אינה כופה לבטל מצוות. כאן, הממשלה מדברת על ויתורים על חלקי ארץ-ישראל, שיש בזה גזירה של לעבור על הדת, ויש בזה גם סיכון חמור של נפשות. לסיכום, המאבק על ארץ-ישראל הוא מאבק תורני, ופלא הוא שיש אנשים דתיים בני תורה שאינם מצטרפים למאבק זה.
עוד הוסיף הכותב ושאל:
"האם נאמנותכם לארץ-ישראל השלמה נובעת מכח הדת? כיצד הסתייעת בדברי הרמב"ן אודות מצות יישוב הארץ, כאשר רק חצי אמת מוצגת בדבריך, החצי השני הוא שהרמב"ן לא דיבר על יישות מדינית; לדעתו, גם התיישבות טרם קום המדינה הינה מצוה, וגם התיישבות תחת שלטון ערבי!?"
כדי לברר את כוונת הרמב"ן (הוספות לספר המצוות לרמב"ם, מצות-עשה ד), נתבונן בלשונו: "שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה. והוא אָמרו להם: 'והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אֹתה. והתנחלתם את הארץ אשר נשבעתי לאבותיכם' (במדבר לג ; נג-נד)". וממשיך הרמב"ן ואומר: "וזו היא שחכמים קורין אותה מלחמת מצוה". משמעותם של דברי הרמב"ן הללו, היא שישנה מצוה לכבוש את הארץ, ושהארץ תהיה בידינו, ולא ביד אומה אחרת. ובלשונו - "אבל הארץ לא נניח אותה בידם". "בידם" - הכוונה ביד שבעת העממין, "ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות". בודאי הרמב"ן מדבר על שלטון של עם. הוא הרי חוזר כמה פעמים ואומר: "ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות". כלומר, המצוה היא לכבוש, ולשלוט על הארץ. ומוסיף הרמב"ן ואומר: "המצוה שחכמים מפליגים בה, והוא דירת ארץ-ישראל, - עד שאמרו (כתובות ק:): 'כל היוצא ממנה ודר בחוצה-לארץ יהא בעיניך כעובד עבודה-זרה וכו'' - הכל הוא ממצות-עשה, הוא שנצטוינו לרשת הארץ לשבת בה". מדברי הרמב"ן האלו ברור, שהמצוה היא לכבוש ולשבת בארץ; המצוה היא לשלוט בארץ, ולא לתת לאחרים לשלוט בה. אמנם, גם הישיבה בארץ היא מצוה, אפילו בלא שלטון. אבל שלמות המצוה ועיקרה - דוקא בשלטון מלא על ארץ-ישראל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
