ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- המאבק על הארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
איטה ואפרים צור
בשאלה זו, מתלבטים באופן מיוחד, תלמידי בית-מדרשו של מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, שהם נאמנים לדרכו של אביו הראי"ה קוק זצ"ל, שחינך להכרת ערכה האלקי של מדינת-ישראל, ולהכיר בכך שהקמת מדינת-ישראל היא קידוש השם. כבוד ישראל הוא כבוד שמים, ומכאן נובע היחס המכובד לכל מי שמייצג את מדינת-ישראל; הממשלה וראש הממשלה. כבוד הממשלה, הוא כבוד העם והארץ. על-כן, איך אפשר לפגוע בכבוד הממשלה? אכן, כל ערכה של מדינת-ישראל, ערכה האלקי, הוא שעל-ידה מתקיימת המצווה הגדולה השקולה כנגד כל המצוות - מצות יישוב ארץ-ישראל. לכן, תפקידה העיקרי של המדינה הוא לשמור על שלמות ארץ-ישראל, וחס-ושלום לא להפקיר אף שעל מארץ-ישראל. על שלמות הארץ לחם הרב צבי יהודה בכל כוחות נפשו, רוחו ונשמתו. הוא לחם למען שלמות הארץ, וחינך; חינך ולחם.
וכעת, כאשר הממשלה הנוכחית חותרת להסכם שבו יהיו ויתורים חס-ושלום על שלמות אחיזתנו בארץ, נשאלת השאלה כיצד עלינו להאבק במהלכי הממשלה. האם המעשים החמורים שלה מחייבים להאבק בה בכל תוקף, גם אם יש בזה פגיעה בכבודה, משום שכבוד ארץ-ישראל עדיף, או שעל כל פנים עלינו לשים גבול למאבק, ואם-כן, יש לשאול היכן לשים אותו?
האמת ניתנת להאמר, שהתלבטות מסוג זה היא נחלתם של יחידי סגולה מעטים. חלקים אחרים בציבור, בשמאל ובימין, מתירים לעצמם לתקוף את הממשלה בחריפות, בלי כל נקיפת מצפון. ואדרבה, הם בטוחים שזו חובתם, ללחום בדרכה של הממשלה, כשדרכה מנוגדת לדעתם, בכל הדרכים, בלי לברור את הסגנון, ובלי להזהר יתר על המידה בכבוד הממשלה.
אמנם, מהי התשובה לאותם המתלבטים? נתבונן בדברי הרב צבי יהודה בעצמם, כיצד הוא התבטא כלפי הממשלה בענין ארץ-ישראל: בכ"ט בתמוז ה'תשל"ד, לאחר ניסיון ההתנחלות הראשון בשומרון, - בו השתתף הוא עצמו ובעת הפינוי אחז בגדר התיל וסרב להתפנות, - כאשר ממשלת המערך של אז, מנעה את הקמתן של התנחלויות, - יצא הרב בכרוז, אשר כותרתו: "דברים ברורים ומבוררים", וזו לשונו (ארץ-הצבי כרוז י):
"קודם כל: הממשלה הזאת היא בשביל העם, ולא העם בשביל הממשלה. וכאשר הממשלה בוגדת בעם ובארץ מולדתו וחייו, אז על אחת כמה וכמה שהעם החי והמרגיש אין לו שום שייכות לממשלה הזאת. מכאן לידע ולהודיע ולהוודע אלף פעמים ואחת: כל דברי ההבל הטפשיים והמרושעים על סדור לנו בארץ מולדתנו וחיינו, מעין "תחום מושב", כמו שהיה לנו במדינת רוסיה, המגביל את אפשרויות התנחלותנו פה, הם דברים בטלים ומבוטלים למפרע מכאן ולהבא ולעולם ועד. ואנחנו מצווים להתנחל, ונתנחל, לכל מלוא רוחב ארץ מולדתנו וחיינו זאת, בברכת ד' גואלנו וקורא דורותינו הנמשכת ומופיעה בחוסן תָקפה על כל שלמות ישועתנו. צבי יהודה הכהן קוק".
רבנו התבטא באופן מפורש: "הממשלה בוגדת בעם". זאת הוא אמר על כך שהממשלה אינה מאפשרת להתנחל. לא קשה לשער מה היה אומר על ממשלה שמתכוונת לוותר על חלקי ארץ-ישראל. בכרוז נוסף, מיום י"ד באב ה'תשל"ד, לאחר נסיון ההתנחלות השני, בסבסטיה, אומר הרב (ארץ-הצבי כרוז יא):
"אנחנו מצווים להתנחל ונתנחל בע"ה בכל מלוא רוחב ארצנו, ובשום אופן לא תצליח הממשלה האומללה הזאת, הנסחבת וגם לא על קביים אלא על חצי קב של "חכמות" בעל-הגוֹיָה, לנשל אותנו מאחיזתו בארץ חיינו ומולדתנו. אנחנו מצווים על-פי התורה, ולא על-פי הממשלה. התורה קודמת לממשלה, התורה היא נצחית, והממשלה הבוגדת הזאת היא עוברת ובטלה. גם אחינו יקירינו שאינם מדברים בשם התורה, הם מלאים תודעה פנימית של הכרת דבקותנו החיונית, בכל שטחיה של ארצנו הקדושה והנחמדה. וכו'".
נראה כי יש בדברים אלו מקצת מהתשובה על השאלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
