ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- המאבק על הארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
איטה ואפרים צור
בשאלה זו, מתלבטים באופן מיוחד, תלמידי בית-מדרשו של מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, שהם נאמנים לדרכו של אביו הראי"ה קוק זצ"ל, שחינך להכרת ערכה האלקי של מדינת-ישראל, ולהכיר בכך שהקמת מדינת-ישראל היא קידוש השם. כבוד ישראל הוא כבוד שמים, ומכאן נובע היחס המכובד לכל מי שמייצג את מדינת-ישראל; הממשלה וראש הממשלה. כבוד הממשלה, הוא כבוד העם והארץ. על-כן, איך אפשר לפגוע בכבוד הממשלה? אכן, כל ערכה של מדינת-ישראל, ערכה האלקי, הוא שעל-ידה מתקיימת המצווה הגדולה השקולה כנגד כל המצוות - מצות יישוב ארץ-ישראל. לכן, תפקידה העיקרי של המדינה הוא לשמור על שלמות ארץ-ישראל, וחס-ושלום לא להפקיר אף שעל מארץ-ישראל. על שלמות הארץ לחם הרב צבי יהודה בכל כוחות נפשו, רוחו ונשמתו. הוא לחם למען שלמות הארץ, וחינך; חינך ולחם.
וכעת, כאשר הממשלה הנוכחית חותרת להסכם שבו יהיו ויתורים חס-ושלום על שלמות אחיזתנו בארץ, נשאלת השאלה כיצד עלינו להאבק במהלכי הממשלה. האם המעשים החמורים שלה מחייבים להאבק בה בכל תוקף, גם אם יש בזה פגיעה בכבודה, משום שכבוד ארץ-ישראל עדיף, או שעל כל פנים עלינו לשים גבול למאבק, ואם-כן, יש לשאול היכן לשים אותו?
האמת ניתנת להאמר, שהתלבטות מסוג זה היא נחלתם של יחידי סגולה מעטים. חלקים אחרים בציבור, בשמאל ובימין, מתירים לעצמם לתקוף את הממשלה בחריפות, בלי כל נקיפת מצפון. ואדרבה, הם בטוחים שזו חובתם, ללחום בדרכה של הממשלה, כשדרכה מנוגדת לדעתם, בכל הדרכים, בלי לברור את הסגנון, ובלי להזהר יתר על המידה בכבוד הממשלה.
אמנם, מהי התשובה לאותם המתלבטים? נתבונן בדברי הרב צבי יהודה בעצמם, כיצד הוא התבטא כלפי הממשלה בענין ארץ-ישראל: בכ"ט בתמוז ה'תשל"ד, לאחר ניסיון ההתנחלות הראשון בשומרון, - בו השתתף הוא עצמו ובעת הפינוי אחז בגדר התיל וסרב להתפנות, - כאשר ממשלת המערך של אז, מנעה את הקמתן של התנחלויות, - יצא הרב בכרוז, אשר כותרתו: "דברים ברורים ומבוררים", וזו לשונו (ארץ-הצבי כרוז י):
"קודם כל: הממשלה הזאת היא בשביל העם, ולא העם בשביל הממשלה. וכאשר הממשלה בוגדת בעם ובארץ מולדתו וחייו, אז על אחת כמה וכמה שהעם החי והמרגיש אין לו שום שייכות לממשלה הזאת. מכאן לידע ולהודיע ולהוודע אלף פעמים ואחת: כל דברי ההבל הטפשיים והמרושעים על סדור לנו בארץ מולדתנו וחיינו, מעין "תחום מושב", כמו שהיה לנו במדינת רוסיה, המגביל את אפשרויות התנחלותנו פה, הם דברים בטלים ומבוטלים למפרע מכאן ולהבא ולעולם ועד. ואנחנו מצווים להתנחל, ונתנחל, לכל מלוא רוחב ארץ מולדתנו וחיינו זאת, בברכת ד' גואלנו וקורא דורותינו הנמשכת ומופיעה בחוסן תָקפה על כל שלמות ישועתנו. צבי יהודה הכהן קוק".
רבנו התבטא באופן מפורש: "הממשלה בוגדת בעם". זאת הוא אמר על כך שהממשלה אינה מאפשרת להתנחל. לא קשה לשער מה היה אומר על ממשלה שמתכוונת לוותר על חלקי ארץ-ישראל. בכרוז נוסף, מיום י"ד באב ה'תשל"ד, לאחר נסיון ההתנחלות השני, בסבסטיה, אומר הרב (ארץ-הצבי כרוז יא):
"אנחנו מצווים להתנחל ונתנחל בע"ה בכל מלוא רוחב ארצנו, ובשום אופן לא תצליח הממשלה האומללה הזאת, הנסחבת וגם לא על קביים אלא על חצי קב של "חכמות" בעל-הגוֹיָה, לנשל אותנו מאחיזתו בארץ חיינו ומולדתנו. אנחנו מצווים על-פי התורה, ולא על-פי הממשלה. התורה קודמת לממשלה, התורה היא נצחית, והממשלה הבוגדת הזאת היא עוברת ובטלה. גם אחינו יקירינו שאינם מדברים בשם התורה, הם מלאים תודעה פנימית של הכרת דבקותנו החיונית, בכל שטחיה של ארצנו הקדושה והנחמדה. וכו'".
נראה כי יש בדברים אלו מקצת מהתשובה על השאלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
