ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
פרשית אירוח הנביא אלישע בבית השונמית ושכרה בהולדת בנה, היא חלק ממגילת פרקי אליהו ואלישע המופיעה במרכז ספר מלכים. (נעיר כי יש רק ספר מלכים אחד, החלוקה למלכים א וב אין לה כל מקור יהודי).
מגילה זו, העוסקת באליהו הנביא, תלמידו אלישע והנסים שעשו, מפסיקה את רצף העיסוק במלכי יהודה. לא זו אף זו, היא מעבירה את מרכז הכובד של הדיון הנבואי למלכי ישראל. זו הסיבה שספר דברי הימים העוסק במלכי יהודה בלבד, מזכיר פעם אחת את אליהו בהקשר למכתב ששלח אל יהורם מלך יהודה (ושאיננו נזכר בספר מלכים), את אלישע איננו מזכיר כלל.
ננסה להבין את פשר הענין ומשמעותו הרוחנית.
ספר מלכים פותח במעבר בין מלכות דוד למלכות שלמה ובמלכות שלמה. אחד עשר פרקים מוקדשים לענין זה.
פרקים יג-יד עוסקים בפילוג הממלכה המאוחדת, במלכות רחבעם מלך יהודה ובירבעם מלך ישראל.
פרקים טו-טז עוסקים במלכות אסא הצדיק מלך יהודה ובמקביל בבתי המלוכה שקמו ונפלו בישראל.
מפרק יז ואילך ועד מלכים ב פרק ח פסוק טו (גם החלוקה לפרקים איננה יהודית) הנבואות עוסקות בפעילות בממלכת ישראל באופן בלעדי. גם אם מלכות יהודה ויהושפט נזכרים, זה רק בגלל פעילות משותפת עם ממלכת ישראל. זוהי בעצם מגילת אליהו ואלישע.
הפרקים הבאים בספר מלכים, פותחים בתאור קצר של קורות צאצאיו של יהושפט ותיאור מפורט של חילופי השושלות בממלכת ישראל, משושלת עמרי לשושלת יהוא.
מכאן ואילך חוזר ספר מלכים לסדרו הרגיל, טיפול במקביל בשתי הממלכות (עד לירידתה של ממלכת ישראל מעל במת ההיסטוריה עם גלות שומרון).
ניתן להסביר את השתיקה הרועמת וההתעלמות ממלכת יהודה כביקורת נוקבת על מה שהתרחש בממלכה זו, בעיקר אחרי מות יהושפט. עם מותו של יהושפט ועלית בנו יהורם לשלטון, ירדה ממלכת יהודה לשפל המדרגה, הן במצוות שבין אדם לחברו והן במצוות שבין אדם למקום. ההשחתה הנוראה מתוארת בספר דברי הימים. יהורם רצח את כל אחיו בחרב (דבהי"ב כ"א ד) והחטיא את בני ממלכתו, עד כדי כך שהכתוב מגדיר זאת בלשון חריפה ביותר:
"וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בֵּית אַחְאָב ... גַּם הוּא עָשָׂה בָמוֹת בְּהָרֵי יְהוּדָה וַיֶּזֶן אֶת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וַיַּדַּח אֶת יְהוּדָה"
(שם ו, יא).
(שם ו, יא).
העונשים שקיבל היו גם הם מהקשים ביותר הידועים לנו:
"וַיָּעַר יְקֹוָק עַל יְהוֹרָם אֵת רוּחַ הַפְּלִשְׁתִּים וְהָעַרְבִים אֲשֶׁר עַל יַד כּוּשִׁים: וַיַּעֲלוּ בִיהוּדָה וַיִּבְקָעוּהָ וַיִּשְׁבּוּ אֵת כָּל הָרְכוּשׁ הַנִּמְצָא לְבֵית הַמֶּלֶךְ וְגַם בָּנָיו וְנָשָׁיו וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ בֵּן כִּי אִם יְהוֹאָחָז קְטֹן בָּנָיו: וְאַחֲרֵי כָּל זֹאת נְגָפוֹ יְקֹוָק בְּמֵעָיו לָחֳלִי לְאֵין מַרְפֵּא: וַיְהִי לְיָמִים מִיָּמִים וּכְעֵת צֵאת הַקֵּץ לְיָמִים שְׁנַיִם יָצְאוּ מֵעָיו עִם חָלְיוֹ וַיָּמָת בְּתַחֲלֻאִים רָעִים: (שם טז-יט)
בנו היחיד אחזיה היה "ממלא מקום אבותיו" והמשיך את דרכו של אביו עד כדי כך שהתלמוד דורש: "אחזיה... אמר רבי לוי: שהיה קודר אזכרות (חותך את שמותיו של הקב"ה מתוך ספרי תורה), וכותב עבודה זרה תחתיהן" (סנהדרין דף קב ע"ב).
אמו של אחזיה המשיכה את דרך קודמיה:
"וַתָּקָם וַתְּדַבֵּר אֶת כָּל זֶרַע הַמַּמְלָכָה לְבֵית יְהוּדָה" (שם כ"ב י) "כִּי עֲתַלְיָהוּ הַמִּרְשַׁעַת בָּנֶיהָ פָרְצוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים וְגַם כָּל קָדְשֵׁי בֵית יְקֹוָק עָשׂוּ לַבְּעָלִים" (דברי הימים ב כ"ד ז).
עזרא הסופר - המחבר של ספר דברי הימים , ברוח הקודש, החליט לבקר את מלכי יהודה באופן ישיר.
ירמיה - מחברו של ספר מלכים, החליט על פי הנבואה לבקר את מלכי בית דוד של תקופה זו בהתעלמות ושתיקה רועמת.
קשה להחליט מי מביניהם ביקורתו נוקבת יותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
