ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נדרים ושבועות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
הכלל הזה, שאסור לאחר, קיים לא רק במצוות המוטלות על היחיד אלא גם במצוות המוטלות על הציבור. יש שעות כושר, שבהן יש אפשרות של התקדמות במהלכי הגאולה, ואם לא מנצלים את השעה היא עוברת ואז צריך להמתין לשעה הבאה. אסור להחמיץ את השעה. יש שעות היסטוריות שבהן דופק הקב"ה על פתחי הלב של האומה וקורא לה לשוב אליו. "קול דודי דופק, פִתחי לי אחֹתי רעיתי יונתי תמתי", ואם הרעיה מתעצלת, משתהה, היא עלולה לאחר, וכאשר היא תפתח את הדלת, היא לא תמצא את הדוד, שכבר פנה והלך לו.
אחת משעות הכושר היתה מלחמת ששת-הימים, אבל כיון שלא התעוררנו מספיק, כעת צריך להמתין לשעת הכושר הבאה שבוא תבוא. אילו בזמן מלחמת ששת-הימים קבענו עובדות משמעותיות יותר בירושלים, אילו יישבנו את עיר דוד בשכונה יהודית גדולה והקפנו את כל הר-הבית בשכונות יהודיות גדולות ואילו קבענו אז את שביתתנו בהר-הבית, אילו הקימונו בחברון, מיד בהגיענו אליה, שכונה יהודית של אלפי משפחות במקום השכונה היהודית שהוחרבה במאורעות-תרפ"ט, מי היה מונע זאת מאיתנו? אילו התעורר העם היהודי בהמוניו והיה עולה לארץ-ישראל מרחבי העולם, - כל המציאות היתה שונה. היתה זו אם כן שעת כושר, אבל אנחנו לא התעוררנו מספיק. אמנם עשינו והצלחנו, שכן היתה התעוררות יהודית ברוסיה ובשאר ארצות. היתה עלייה של מאות אלפי יהודים מרוסיה והיתה עלייה מארצות המערב, אבל לא ניצלנו את הרוח הגדולה, את שעת הכושר במלואה, וכל זאת מפני שלא היינו מוכנים, היינו מופתעים, לא האמנו בגודל השעה.
מה שמוטל על שכמנו כעת, הוא להכין את עצמנו לשעת הכושר הבאה, אשר תבוא, ולא מן הנמנע שהיא תבוא בקרוב. חז"ל כבר גילו לנו: "קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות. דומה דודי לצבי או לעֹפר האיָלים" (שיר השירים ב ; ח-ט) והוא נגלה ונכסה, נגלה ונכסה. כך הגואל, נגלה ונכסה, נגלה ונכסה (במדבר-רבה יא ; ב). ואם כאשר הוא נגלה יודעים לקבל אותו, אפשר שלא יתכסה שוב. אף-על-פי שיתמהמה, אחכה לו בכל יום שיבוא, וכשיבוא נהיה מוכנים מתוך הכרת זכותנו על הארץ ולא נאחר שוב את השעה. זו עבודת הקודש המוטלת עלינו כעת, - להתכונן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.















