ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אם זו הפגנה שקטה שאינה מפריעה למעבר אנשים, מובן שהיא מותרת, ובלבד שלא ייאמרו בה דברי לשון הרע ואונאת דברים (וגם זה מותר לתועלת, בתנאים שמופיעים בספר חפץ חיים). אם זו מחאה על עבירה כלשהי, זו אף חובה.
השאלה מתעוררת בהפגנה המפריעה לאנשים, כגון חסימת כביש. נראה שגם זה מותר, אפילו לדברים אישיים כמו דרישות שכר, אם אין דרך אחרת. זאת על סמך מנהג "ביטול התפילה" שבקהילות ישראל: אדם שנפגע מאדם אחר או מהנהגת הציבור, היה קם בבית הכנסת, ומונע מהחזן להמשיך להתפלל, או מונע את פתיחת ארון הקודש לקריאת התורה, עד בירור תלונתו.
רבנו תם (בתשובות מהר"ם מרוטנבורג, דפוס פראג, סי' קנ"ג) תיקן זכות זו למי שטוען שחייבו אותו במס גבוה מדי. בתשובות הגאונים (אסף, תש"ב, עמ' 105), נזכר שאשתו של ר' שמואל הסרדי "עיכבה תפילה בבית הכנסת ימים רבים" עד שגבתה את כתובתה.
אף שאנשים תמימים נפגעים מעיכוב התפילה, יש להניח שהם מוכנים לכך, כדי שיוכלו לנצל זאת אם יצטרכו.
כמובן, אסור להפריז בזה, כאמור בתשובות הגאונים (שם, עמ' 108), שרבינו תם אסר לבטל תפלה בשבת ויום טוב: "אם לא ביטל כבר ג' תפילות קודם". בתקופות מסוימות הפריזו בשימוש בזה, ולכן ספר חסידים (סי' ק"ז), ועמודי שש (עמוד העבודה), כתבו נגד זה. אבל בפועל מנהג זה התקיים עד הדורות האחרונים, כנזכר ברמ"א (או"ח סי' נ"ד סעיף ג'), ובשו"ת חתם סופר (או"ח, סי' פ"א). אף בדורנו התיר ר' יעקב ישראל קניבסקי, הסטייפלר (קריינא דאגרתא, חלק א', אגרת קע"ח) לעכב את הקריאה לצורך ענייני הפרט או הכלל.
בגלות, לא יכולנו "לעצור את מהלך החיים" ברחוב, מפחד הגוים. לכן נאלצנו לעשות זאת בבית הכנסת. משזכינו לעצמאות, מחאה זו עוברת למקומה הטבעי: לרחוב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
