ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- חסידות ועבודת ה'
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
א. כוונה טובה - שכל כוונתו תהיה לעושת נחת רוח לבורא יתברך.
ב. לבחון את מעשיו היטב ולראות שגם התוצאות מהם יהיו טובות.
ג. לבטוח בה' ולקוות לעזרתו.
לפעמים אדם צריך להימנע ממעשים טובים לכאורה, מפני שהתוצאות שלהם רעות. לפעמים מידת החסידות היא להתאפק ולשתוק. הנה התורה ציוותה: "הוכח תוכיח את עמיתך". אך אם אדם יוכיח חוטאים שאינם רוצים לקבל תוכחות, דבריו לא רק שלא יועילו, אלא יכולים לגרום להם להחריף את התנהגותם ולהרשיע יותר ולהוסיף חטא על פשע. במצב כזה אין זו מידת חסידות להוכיח אלא לשתוק. וכבר אמרו חכמים: "כשם שמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע". דוגמא נוספת לצורך בשיקול דעת בדרך החסידות: זה פשוט שראוי לכל אדם להיות מקדים לדבר מצווה: "הווי רץ לדבר מצווה". אך לפעמים יכולה להיוולד מזה מריבה. כאשר מתפתחת תחרות וכל אחד רוצה לזכות בעשיית המצווה, ואחד דוחף את השני, וכל אחד נדחף ולבסוף המצווה מתבזה ושם שמים מתחלל מהמריבה ומההתנהגות הלא מכובדת. במצב כזה ודאי שחייב החסיד להניח המצווה ולא לרדוף אחריה. וכך אמרו חכמים במדרש בעניין הלווים נושאי המשכן, בני קהת: מתוך שהיו יודעים שכל מי שנושא את הארון שכרו מרובה היו כולם רצים לשאת את הארון, ומניחים את השולחן והמנורה והמזבחות. ומתוך כך היו באים לידי מריבה, ומתוך שהיו נוהגים קלות ראש, הייתה שכינה פוגעת בהם. אלא פעמים שהפרישה היא החסידות. זאת צריך לשקול בשום-שכל ובכוונה נכונה.
הנה חייב אדם לשמור את כל המצוות בכל דקדוקיהן, לפני מי שיהיה ולא לירא ולא ליבוש. וכן אמר דוד: "אדברה עדותיך נגד מלכים ולא אבוש" וכן אמרו חכמים: הווי עז כנמר לעשות רצון אביך שבשמים". אך גם בזה צריך להבחין, כי כל זה נאמר על גופי מצוות שאנחנו חייבים בהם חובה גמורה, ובהם ישים פניו כחלמיש. אך בדברים שהם תוספת של חסידות, ואם יעשה אותם לפני המון העם הם יצחקו ויתלוצצו על מעשיו, ונמצאו חוטאים על ידו. והוא היה יכול להימנע מלעשות את הדברים להללו כי אינם חובה מוחלטת, בזה ודאי שיותר הגון לחסיד שימנע מלעשות. כך אומר הרמח"ל. והוא מה שאמר הנביא: "והצנע לכת עם אלוקיך". כללו של דבר: כל מה שהוא עיקר ומצווה גמורה, יש לעשות בלי להתחשב במלעיגים. אבל מה שאינו עיקר המצווה, אלא מידת החסידות, וזה גורם שחוק והיתול - מזה יש לפרוש ולא לעשות בפני אחרים שאינם מבינים זאת. במקרה כזה דווקא הפרישה תוליד יותר קידוש השם ונחת רוח לפניו מאשר המעשה. כל זה צריך לבחון בלב מבין ושכל נכון וכוונה טהורה ואז יזכה לעזרת ה' לכוון מעשיו באופן נכון. "רגלי חסידיו ישמור".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
