ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- שידוכים ובחירת בן זוג
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- לקראת הנישואין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אני נפגש עם בחורה כבר כמה חודשים, הקשר בינינו מאוד חזק, וכנראה שנחליט להתחתן. לפעמים אני מרגיש צורך לומר לה שאני אוהב אותה. האם זה מותר?
תשובה:
הפוסקים מזכירים מספר נושאים, אשר "נפשו של אדם מחמדתן". בהלכות ריבית (יו"ד סימן ק"ס) נאמר שצריך להתרחק מריבית "מאד מאד". בענין לקיחת שוחד (חו"מ סימן ט') נאמר שהדיין צריך להזהר "מאד מאד" מנטילת שוחד. וכן בהרחקה מנשים נאמר (אהע"ז סימן כ"א) שצריך להתרחק "מאד מאד" מנשים. הכלל שבידינו הוא, שכל העולם מלא כוחות טובים. אלא שאם משתמשים בהם שלא במקום או שלא בזמן, הם הופכים להיות שליליים. אהבת הממון היא הגורמת ללקיחת שוחד וריבית. "צדיקים, ממונם חביב עליהם" (סוטה י"ב). אם כן, עצם הכוח לאהוב כסף הוא חיובי, והוא נחשב כהשלמה לאדם. אולם, השימוש בכוח זה לניצול של הזולת ע"י ריבית או שוחד, הוא שלילי "מאד מאד". כך הדבר גם ביחסים שבינו לבינה. חסד עשה עימנו הקב"ה בכך שנטע בנו את הכוח לאהוב, ובמיוחד את המשיכה בין המינים השונים. ללא משיכה זו לא היינו טורחים להקים בית, לשאת אשה ולהביא ילדים לעולם. חכמים מספרים (יומא ס"ט) שבימי עזרא הסופר, בראשית הבית השני, נמסר יצר הרע של עריות בידי חכמים, והם ביקשו לבטלו. אבל הוא, היצר הרע, הזהיר אותם שהעולם יגיע לכליון ללא יצר הרע הזה. ואכן, כעבור מספר ימים, אפילו התרנגולים הזכרים לא נמשכו לתרנגולות. לכן רק החלישו את היצר הרע, אך לא ביטלוהו לגמרי.
ומכאן, לשאלתך. תורת ישראל, ובעקבותיה חכמי ישראל, ידעו לכוון את כוחות האדם, וקבעו, שבגיל הצעיר לא נכון כלל להפעיל את כוח המשיכה שבינו לבינה. אחר כך, כאשר בחור ובחורה מגיעים לפרקם, מצווה לשדך ביניהם, כדי שיתכוננו להקים בית משותף. אולם, ההגבלות נמשכות באופן חד משמעי וללא סדקים, ממש עד עת החופה והקידושין. עד אז - כל האיסורים בתוקפם. מכאן ואילך, ההלכות משתנות לבלי הכר. פעולות שהיו אסורות עלינו באיסור חמור, ברגע אחד הופכות לא רק להיות מותרות, אלא הופכות למצוה. אך כל זאת, אחרי פעולת הקניין של "הרי את מקודשת", עם ההשלמה ב"חופה" שהיא תוספת על מעשה הקידושין.
אם כן, לפני החתונה, עד מעשה הקידושין, אסורה הקירבה לכלתך, כמו ביום הראשון בו הכרתם איש את רעהו. אסור להקל ראש עמה, וצריך "להתרחק מאד מאד".
מיד אחרי החופה(כשתהיו לבדכם, ולא בפני כל האורחים), תהא עליך מצוה גדולה לומר לה שהנך אוהב אותה.
הצעה לבינתיים : אתה יכול לומר לה, שאם היה מותר, היית אומר לה שאתה אוהב אותה. אבל מאחר ואסור, אינך אומר זאת...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
