ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- פרה
- ספריה
- מועדים
- שיחות לחודש אדר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
בזמן שהיה המקדש על מכונו וכהנים בעבודתם, היינו מחוייבים בימים אלו לעסוק בהכנת כל בני ביתנו לקראת העליה לירושלים, אל הר הקודש, ולהשתתפות במעמד הנפלא והיחיד במינו של הקרבת קרבן הפסח במקדש ואכילתו בחוצות ירושלים בקול הלל וזמרה. הכנה זו כרוכה בעיקר במעשי הטהרה של האדם וכליו, העשויים להכנת קרבן הפסח, עם המצות והמרור.
בדורנו, שאנו מגורשים מבית חיינו, משוש לבנו, ואין לנו יכולת מעשית לעלות ולהקריב את קרבן הפסח ולהיראות לפני אבינו מלכנו מלך העולמים, שבחר בנו להיות לו לעם נחלה, וגם הוא שרוי בצער על שולחנו שבניו אינם מסובים לידו, אי אפשר לעסוק בהכנות המעשיות של הטהרה לקראת אותם רגעי קודש אפופי אורה ושמחה עם המלך במסיבו. אף על פי כן, הכנה רוחנית יש בידינו, ואנו יכולים ומצווים בה- ללמוד ולעסוק בדיני הטהרה הראויים לקראת הכניסה למקום המקדש וקדשיו. זוהי הסיבה שתיקנו לנו חז"ל לקרוא בשבת הפותחת את שלושים הימים שלפני חג הפסח בפרשת פרה העוסקת בטהרה מטומאת מת.
קריאת פרשה זו יש בה כדי לעזור להכנה הרוחנית הקודמת להכנה המעשית שעתידה לבוא. שכן, חורבן הבית המעשי היה לאחר החורבן הרוחני שקדם לו על ידי חטאי מלכינו, שרינו, כהנינו וכל המונינו. על פי זה כאשר נזכה כולנו לבנין הרוחני, בחדרי לבנו ורוחנו, של מקדש בית אלוהינו, לא יאחר לבוא גם הבנין המעשי שיתן מסגרת חומות וכתלים סביב בית חיינו.
בשולחן ערוך 1 ישנה דעה הקובעת, על פי דעת חכמי התוספות, כי קריאת פרשת פרה הינה מצות התורה המחייבת בכל דור לקיים ההכנות המעשיות שבמצות פרה אדומה, וזאת על ידי קריאת פרשת פרה כפי שנאמרה מפי נותן התורה. דעה זו מחייבת יותר מהדעה שקריאת הפרשה הינה תקנת חכמים בעקבות החורבן ולקראת הבנין. ממילא חיוב זה קובע את הזהירות בקריאה ובשמיעה בספר כשר ומהודר מפי קורא מדקדק בקריאת המלים, בביטוי אותיותיהם ובתנועת נקודותיהם וטעמיהם, עם הכונה לקיים את המצוה, לצאת ולהוציא ידי חובה.
לדעה שקריאת הפרשה בימים אלו היא תקנת חז"ל, ברור למה תיקנו חז"ל את קריאת פרשת פרה כאשר אין לנו מקדש ואין אנו יכולים לעסוק בפועל במעשי המצוה המתחייבת, שכן הרי אנו מקיימים בזה זכר למקדש בבחינת: "הציבי לך ציונים" 2 . אולם, מה טעם הקריאה, לפי השיטה הסוברת שפרשת פרה היא מצות התורה, גם בזמן שהיא נעשית כדת וכראוי? מהו הייחוד של מצות פרה שקבעו לקרותה, מלבד עשייתה, דבר שאין לו דוגמא במצוות אחרות מן התורה. שכן, אין מצוה לקרוא בתורה פרשת קרבן פסח ואכילת מצה עם קיום מצוותיהם, וכן אין דין קריאה בתורה עבור מצוות מקרא ביכורים ותקיעת שופר ועינוי יום הכיפורים והישיבה בסוכה ועוד.
היות והמצוות הינן צינור קשר בין מקור התורה, הקב"ה, לבניו ישראל בני האדם, שאמנם חיים במסגרת חומר, אבל מוארים הם בצלם אלוהים אשר נופח בתוכם. ועל כן, בכל מצוה אנו מתקשרים בגופנו על ידי מעשה המצוה ובמחשבותינו והרהורי לבבנו בטעם המצוה ונשמתה. ניתן לומר על פי דברי חז"ל 3 שביארו כי ענין מצות פרה אדומה הוא דבר מנסתרות התורה שאפילו החכם שבאדם, שלמה המלך, אמר עליה: "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" 4 . וכן יש אומרים שאפילו משה רבינו לא זכה לקבל טעם למעשיה. אם כן, במצות פרה אנו עצורים מבלתי יכולת התקשרות רוחנית כלשהי אל המצוה כי נעלמה מעינינו ונסתרה מבינתנו עניינה.
אשר על כן באה מצות ה', המאששת את עמידתנו, וקבעה לנו את הקריאה בפרשתה של המצוה, שבה בודאי גנז הבורא אוצרות מדע ותעלומות חכמה שאפילו אמירתם פועלת פעולות רבות עד אין חקר בעמקי הלבבות והנפשות ובגבהי עולמות הקודש שנשמותינו מקושרות אליהם וחצובות מהם. כך זוכה האדם בחסד ה' להשתלם גם בעניינים שאין בכוחו להשלים את עצמו.
לאור זאת, יש לעיין מדוע מצוה זו עמוקה מבינת האדם יותר ממצוות אחרות, והרי כולם דבר ה' הם אשר נאמר עליהם 5 : "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם". ועוד נאמר עליהם בדברי הנביא ישעיה 6 : "כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם". אם כן, מה מיוחד במצוה זו שאין במצוות אחרות, שלמרות גובה מקור מחצבתם משתלשל מהם חלק כלשהו ומגיע אלינו? מדוע מצות פרה אדומה בחזקת נשמעת בלבד, ואין אחיזה בקצה ממנה שיירד גם אל עולמנו ההגיוני?
נראה שביאור התשובות יתן פתח בהתבוננות אל עניינה של המצוה. תוכן פרטיה וענינה של המצוה, על כל חלקיה, הוא שיקח כהן לבוש בבגדי כהונה פרה תמימה באדמימותה, שאין בה אפילו שערה אחת שחורה, וישחטנה מול פתח המקדש המכוון אל קודש הקודשים. לאחר שחיטתה עליו לשרוף את כולה על מוקד מערכת עצים מיוחדים לשריפה זו, ולהכין ממנה אפר שיגנז בכלים שאין בהם קבלת טומאה, ככלי אבן ודומיהם. אפר זה היה מונח על מים חיים, שנשאבו ממעין בכלים טהורים על ידי ילדים שלא הגיעו לגיל שיכולה לצאת טומאה מגופם, והם גודלו בחצרות שנבנו על סלעי בראשית, שאי אפשר שיתקרבו לטומאת מת גלויה או נסתרת מרגע הוולדם ועד עת שאיבתם את המים.
במים טהורים אלו היו משתמשים לטהר אדם או כלים שנטמאו בטומאת מת, וממתינים שבעה ימים עד לטהרתם. על ידי הזאה באגודת אזוב ממי החטאת ביום השלישי וביום השביעי, וטבילה במקוה, נטהרים הטמאים ויכולים מחדש להיכנס למקדש ולעסוק בקדשים. טהרה זו מועילה דוקא למי שנטמא בטומאת מת החמורה שהיא אבי אבות הטומאה. אמנם, ישנם טומאות רבות שהתורה מזהירה עליהם ומפניהם, וביניהם אבות טומאה חמורים כשרץ ונבילה, זב וזבה ועוד, אבל אין בכולם חמורה כטומאת המת שהיא פוגמת ומעכבת את קדושת האדם על ידי מגע קרוב עם המת, או הגבהתו אפילו בלי נגיעה. אפילו שהייה בבית שהמת שרוי בו, מטמאת את האדם על ידי אוירו המטמא. קבר המת מטמא את כל אוירו בכל גובה עד השמים. זוהי טומאה הנקראת טומאת אהל, המטמאה גם את האויר, שאין דומה לה בשאר טומאות.
מהו הטעם לחומרה גדולה זו של טומאת המת, הרי לכאורה המיתה היא תופעה טבעית וכיצד יתכן לומר שהטבע פסול ומזיק?! יתכן ואפשר לבאר על פי דברי מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל: היות ונשמת האדם, בהיותה שרויה בגוף, מאירה אותו בעוצמה רבה וארוגה עימו בכל נימא ונימא שבו, עד שהעדרה ממנו יוצר חלל בלתי נסבל ופועל השפלה וירידה על כל סביבותיו. אין לומר שהמות הוא טבעי, שכן האמת הברורה והצרופה היא שהחיים הם טבעיים והמות הוא מנוגד להם והוא אנטי- טבע בעצם יסודו. עד כאן דברי הרב.
יסוד הבריאה ועצם קיום העולם, המתבטא בצורה מרוכזת ביצירת האדם, הוא בפלא הגדול שיצר הבורא כאשר חיבר את השמים עם הארץ, ובאדם צירף את הנשמה בגוף. זהו הפלא הגדול ביותר שקיים במציאות: כיצד רוח אלוהים מונחת בתוך עפר וגויה ומחיה אותם, כדוגמת הבורא המחיה את העולמות כולם. פרידת הנשמה מהגוף היא שואה איומה, בלתי נסבלת, לעצם הבריאה. על כן, היא מחוללת את הטומאה הקשה- טומאת מת- אבי אבות הטומאה. טהרה מטומאה זו היא החזרת כח הבראשית של פלא הבריאה, המחבר מחדש נשמה וגוף, שמים וארץ, אור הבורא בנבראים.
על פי זה ברור מדוע אי אפשר לנו להבין את סוד אפר הפרה, שכן אין בכוחנו להשיג את יסוד יצירתנו וקיומנו. כל השגתנו מצומצמת בתחום החיים שאנו בתוכם ולא במקור חיינו, שהוא קודם לקיומנו. היות וענין טהרת המת נוגע בשורש החיים המתחדשים לא נוכל להבין תעלומה זו בהיותה גבוהה מעל גבוה מבינתנו.
מכאן יש לתת מבט גם לזמננו זה. אולם, לא מבט לפרק זמן בתוך השנה אלא לפרק זמן בתוך ההיסטוריה- תחיית עם ישראל ושיבתו לארץ חייו. על פי ההלכה יהודי היוצא לחוץ לארץ, ואפילו רק טס באויר מעליה, נטמא בטומאת מת החמורה. וזאת כיון שחוץ לארץ, גושי עפרה, ואפילו אוירה, מטמאים בטומאת מת החמורה. להודיענו שבחוץ לארץ אין קיום לנשמת הקודש העליונה הלאומית. וכן, אין השראת שכינה בחוץ לארץ. לאמור: השראה זו מיוחדת רק לארץ ישראל- ארץ החיים. תהליך הגאולה של השבת ישראל לארץ הוא, אם כן, תהליך השבת הנשמה האבודה אלפי שנים בגלות לעם הנצח השב אל עוז חייו הטבעיים בתפארתם בארץ מכורתו. אם כך התבאר כי יש קשר בין הטהרה על ידי אפר הפרה לקיבוץ הגלויות והגיבוש הלאומי בימינו.
כך הורו חז"ל בקובעם את ההפטרה לפרשת פרה בספר יחזקאל בפרק 7 העוסק בתשובת אומתנו ועמנו אל ארצם- נחלתם. תהליך זה מתואר בדברי הנביא כזריקת מים חיים המטהרים אותנו ומשיבים את רוח ה' אלינו. מכאן שגם תהליך זה הוא במעמקי תעלומה הנשגבים מאתנו. יש לדעת שאם אפר פרה אדומה וטהרתו קשור עם תחיית המתים, הרי שחזרת ישראל לארצם, וחזרת נשמתם- שכינת השוכן במרומים אליהם, הרי היא בבחינת עולם חדש הנברא בימינו ולעינינו. בתהליך זה, של בריאת העולם קודם הופעת האור, משמשים החושך והאור בערבוביא.
זהו מצב מסובך, כמין תוהו ובוהו, שבו הדברים אינם ברורים דיים כשאנשי החושך מעורבים בתוך אור ישראל המפציע מבין ענני הגלות ומנסה לקנות אחיזה בחלקי הקודש. אלא שכאן יש לדעת שדבר ה', אשר ציוה על האור להבדל מן החושך, חי וקיים והולך ומתקיים מיום ליום. וכשם שבסוף תהליך הטהרה באפר הפרה נטהר הטמא ונכנס למקדש, כך עתידים גם אנו, ועתיד דורנו, לשוב אל הר הקודש במהרה בימינו.
^ 1 או"ח סי' קמו סעי' ב
^ 2 ירמיה לא, כ
^ 3 קהלת רבה פרשה ז
^ 4 קהלת ז, כג
^ 5 שמות כ, יח
^ 6 פרק נה, ט
^ 7 פרק לו
^ 2 ירמיה לא, כ
^ 3 קהלת רבה פרשה ז
^ 4 קהלת ז, כג
^ 5 שמות כ, יח
^ 6 פרק נה, ט
^ 7 פרק לו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
