ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- פרה
- ספריה
- מועדים
- שיחות לחודש אדר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
בזמן שהיה המקדש על מכונו וכהנים בעבודתם, היינו מחוייבים בימים אלו לעסוק בהכנת כל בני ביתנו לקראת העליה לירושלים, אל הר הקודש, ולהשתתפות במעמד הנפלא והיחיד במינו של הקרבת קרבן הפסח במקדש ואכילתו בחוצות ירושלים בקול הלל וזמרה. הכנה זו כרוכה בעיקר במעשי הטהרה של האדם וכליו, העשויים להכנת קרבן הפסח, עם המצות והמרור.
בדורנו, שאנו מגורשים מבית חיינו, משוש לבנו, ואין לנו יכולת מעשית לעלות ולהקריב את קרבן הפסח ולהיראות לפני אבינו מלכנו מלך העולמים, שבחר בנו להיות לו לעם נחלה, וגם הוא שרוי בצער על שולחנו שבניו אינם מסובים לידו, אי אפשר לעסוק בהכנות המעשיות של הטהרה לקראת אותם רגעי קודש אפופי אורה ושמחה עם המלך במסיבו. אף על פי כן, הכנה רוחנית יש בידינו, ואנו יכולים ומצווים בה- ללמוד ולעסוק בדיני הטהרה הראויים לקראת הכניסה למקום המקדש וקדשיו. זוהי הסיבה שתיקנו לנו חז"ל לקרוא בשבת הפותחת את שלושים הימים שלפני חג הפסח בפרשת פרה העוסקת בטהרה מטומאת מת.
קריאת פרשה זו יש בה כדי לעזור להכנה הרוחנית הקודמת להכנה המעשית שעתידה לבוא. שכן, חורבן הבית המעשי היה לאחר החורבן הרוחני שקדם לו על ידי חטאי מלכינו, שרינו, כהנינו וכל המונינו. על פי זה כאשר נזכה כולנו לבנין הרוחני, בחדרי לבנו ורוחנו, של מקדש בית אלוהינו, לא יאחר לבוא גם הבנין המעשי שיתן מסגרת חומות וכתלים סביב בית חיינו.
בשולחן ערוך 1 ישנה דעה הקובעת, על פי דעת חכמי התוספות, כי קריאת פרשת פרה הינה מצות התורה המחייבת בכל דור לקיים ההכנות המעשיות שבמצות פרה אדומה, וזאת על ידי קריאת פרשת פרה כפי שנאמרה מפי נותן התורה. דעה זו מחייבת יותר מהדעה שקריאת הפרשה הינה תקנת חכמים בעקבות החורבן ולקראת הבנין. ממילא חיוב זה קובע את הזהירות בקריאה ובשמיעה בספר כשר ומהודר מפי קורא מדקדק בקריאת המלים, בביטוי אותיותיהם ובתנועת נקודותיהם וטעמיהם, עם הכונה לקיים את המצוה, לצאת ולהוציא ידי חובה.
לדעה שקריאת הפרשה בימים אלו היא תקנת חז"ל, ברור למה תיקנו חז"ל את קריאת פרשת פרה כאשר אין לנו מקדש ואין אנו יכולים לעסוק בפועל במעשי המצוה המתחייבת, שכן הרי אנו מקיימים בזה זכר למקדש בבחינת: "הציבי לך ציונים" 2 . אולם, מה טעם הקריאה, לפי השיטה הסוברת שפרשת פרה היא מצות התורה, גם בזמן שהיא נעשית כדת וכראוי? מהו הייחוד של מצות פרה שקבעו לקרותה, מלבד עשייתה, דבר שאין לו דוגמא במצוות אחרות מן התורה. שכן, אין מצוה לקרוא בתורה פרשת קרבן פסח ואכילת מצה עם קיום מצוותיהם, וכן אין דין קריאה בתורה עבור מצוות מקרא ביכורים ותקיעת שופר ועינוי יום הכיפורים והישיבה בסוכה ועוד.
היות והמצוות הינן צינור קשר בין מקור התורה, הקב"ה, לבניו ישראל בני האדם, שאמנם חיים במסגרת חומר, אבל מוארים הם בצלם אלוהים אשר נופח בתוכם. ועל כן, בכל מצוה אנו מתקשרים בגופנו על ידי מעשה המצוה ובמחשבותינו והרהורי לבבנו בטעם המצוה ונשמתה. ניתן לומר על פי דברי חז"ל 3 שביארו כי ענין מצות פרה אדומה הוא דבר מנסתרות התורה שאפילו החכם שבאדם, שלמה המלך, אמר עליה: "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" 4 . וכן יש אומרים שאפילו משה רבינו לא זכה לקבל טעם למעשיה. אם כן, במצות פרה אנו עצורים מבלתי יכולת התקשרות רוחנית כלשהי אל המצוה כי נעלמה מעינינו ונסתרה מבינתנו עניינה.
אשר על כן באה מצות ה', המאששת את עמידתנו, וקבעה לנו את הקריאה בפרשתה של המצוה, שבה בודאי גנז הבורא אוצרות מדע ותעלומות חכמה שאפילו אמירתם פועלת פעולות רבות עד אין חקר בעמקי הלבבות והנפשות ובגבהי עולמות הקודש שנשמותינו מקושרות אליהם וחצובות מהם. כך זוכה האדם בחסד ה' להשתלם גם בעניינים שאין בכוחו להשלים את עצמו.
לאור זאת, יש לעיין מדוע מצוה זו עמוקה מבינת האדם יותר ממצוות אחרות, והרי כולם דבר ה' הם אשר נאמר עליהם 5 : "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם". ועוד נאמר עליהם בדברי הנביא ישעיה 6 : "כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם". אם כן, מה מיוחד במצוה זו שאין במצוות אחרות, שלמרות גובה מקור מחצבתם משתלשל מהם חלק כלשהו ומגיע אלינו? מדוע מצות פרה אדומה בחזקת נשמעת בלבד, ואין אחיזה בקצה ממנה שיירד גם אל עולמנו ההגיוני?
נראה שביאור התשובות יתן פתח בהתבוננות אל עניינה של המצוה. תוכן פרטיה וענינה של המצוה, על כל חלקיה, הוא שיקח כהן לבוש בבגדי כהונה פרה תמימה באדמימותה, שאין בה אפילו שערה אחת שחורה, וישחטנה מול פתח המקדש המכוון אל קודש הקודשים. לאחר שחיטתה עליו לשרוף את כולה על מוקד מערכת עצים מיוחדים לשריפה זו, ולהכין ממנה אפר שיגנז בכלים שאין בהם קבלת טומאה, ככלי אבן ודומיהם. אפר זה היה מונח על מים חיים, שנשאבו ממעין בכלים טהורים על ידי ילדים שלא הגיעו לגיל שיכולה לצאת טומאה מגופם, והם גודלו בחצרות שנבנו על סלעי בראשית, שאי אפשר שיתקרבו לטומאת מת גלויה או נסתרת מרגע הוולדם ועד עת שאיבתם את המים.
במים טהורים אלו היו משתמשים לטהר אדם או כלים שנטמאו בטומאת מת, וממתינים שבעה ימים עד לטהרתם. על ידי הזאה באגודת אזוב ממי החטאת ביום השלישי וביום השביעי, וטבילה במקוה, נטהרים הטמאים ויכולים מחדש להיכנס למקדש ולעסוק בקדשים. טהרה זו מועילה דוקא למי שנטמא בטומאת מת החמורה שהיא אבי אבות הטומאה. אמנם, ישנם טומאות רבות שהתורה מזהירה עליהם ומפניהם, וביניהם אבות טומאה חמורים כשרץ ונבילה, זב וזבה ועוד, אבל אין בכולם חמורה כטומאת המת שהיא פוגמת ומעכבת את קדושת האדם על ידי מגע קרוב עם המת, או הגבהתו אפילו בלי נגיעה. אפילו שהייה בבית שהמת שרוי בו, מטמאת את האדם על ידי אוירו המטמא. קבר המת מטמא את כל אוירו בכל גובה עד השמים. זוהי טומאה הנקראת טומאת אהל, המטמאה גם את האויר, שאין דומה לה בשאר טומאות.
מהו הטעם לחומרה גדולה זו של טומאת המת, הרי לכאורה המיתה היא תופעה טבעית וכיצד יתכן לומר שהטבע פסול ומזיק?! יתכן ואפשר לבאר על פי דברי מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל: היות ונשמת האדם, בהיותה שרויה בגוף, מאירה אותו בעוצמה רבה וארוגה עימו בכל נימא ונימא שבו, עד שהעדרה ממנו יוצר חלל בלתי נסבל ופועל השפלה וירידה על כל סביבותיו. אין לומר שהמות הוא טבעי, שכן האמת הברורה והצרופה היא שהחיים הם טבעיים והמות הוא מנוגד להם והוא אנטי- טבע בעצם יסודו. עד כאן דברי הרב.
יסוד הבריאה ועצם קיום העולם, המתבטא בצורה מרוכזת ביצירת האדם, הוא בפלא הגדול שיצר הבורא כאשר חיבר את השמים עם הארץ, ובאדם צירף את הנשמה בגוף. זהו הפלא הגדול ביותר שקיים במציאות: כיצד רוח אלוהים מונחת בתוך עפר וגויה ומחיה אותם, כדוגמת הבורא המחיה את העולמות כולם. פרידת הנשמה מהגוף היא שואה איומה, בלתי נסבלת, לעצם הבריאה. על כן, היא מחוללת את הטומאה הקשה- טומאת מת- אבי אבות הטומאה. טהרה מטומאה זו היא החזרת כח הבראשית של פלא הבריאה, המחבר מחדש נשמה וגוף, שמים וארץ, אור הבורא בנבראים.
על פי זה ברור מדוע אי אפשר לנו להבין את סוד אפר הפרה, שכן אין בכוחנו להשיג את יסוד יצירתנו וקיומנו. כל השגתנו מצומצמת בתחום החיים שאנו בתוכם ולא במקור חיינו, שהוא קודם לקיומנו. היות וענין טהרת המת נוגע בשורש החיים המתחדשים לא נוכל להבין תעלומה זו בהיותה גבוהה מעל גבוה מבינתנו.
מכאן יש לתת מבט גם לזמננו זה. אולם, לא מבט לפרק זמן בתוך השנה אלא לפרק זמן בתוך ההיסטוריה- תחיית עם ישראל ושיבתו לארץ חייו. על פי ההלכה יהודי היוצא לחוץ לארץ, ואפילו רק טס באויר מעליה, נטמא בטומאת מת החמורה. וזאת כיון שחוץ לארץ, גושי עפרה, ואפילו אוירה, מטמאים בטומאת מת החמורה. להודיענו שבחוץ לארץ אין קיום לנשמת הקודש העליונה הלאומית. וכן, אין השראת שכינה בחוץ לארץ. לאמור: השראה זו מיוחדת רק לארץ ישראל- ארץ החיים. תהליך הגאולה של השבת ישראל לארץ הוא, אם כן, תהליך השבת הנשמה האבודה אלפי שנים בגלות לעם הנצח השב אל עוז חייו הטבעיים בתפארתם בארץ מכורתו. אם כך התבאר כי יש קשר בין הטהרה על ידי אפר הפרה לקיבוץ הגלויות והגיבוש הלאומי בימינו.
כך הורו חז"ל בקובעם את ההפטרה לפרשת פרה בספר יחזקאל בפרק 7 העוסק בתשובת אומתנו ועמנו אל ארצם- נחלתם. תהליך זה מתואר בדברי הנביא כזריקת מים חיים המטהרים אותנו ומשיבים את רוח ה' אלינו. מכאן שגם תהליך זה הוא במעמקי תעלומה הנשגבים מאתנו. יש לדעת שאם אפר פרה אדומה וטהרתו קשור עם תחיית המתים, הרי שחזרת ישראל לארצם, וחזרת נשמתם- שכינת השוכן במרומים אליהם, הרי היא בבחינת עולם חדש הנברא בימינו ולעינינו. בתהליך זה, של בריאת העולם קודם הופעת האור, משמשים החושך והאור בערבוביא.
זהו מצב מסובך, כמין תוהו ובוהו, שבו הדברים אינם ברורים דיים כשאנשי החושך מעורבים בתוך אור ישראל המפציע מבין ענני הגלות ומנסה לקנות אחיזה בחלקי הקודש. אלא שכאן יש לדעת שדבר ה', אשר ציוה על האור להבדל מן החושך, חי וקיים והולך ומתקיים מיום ליום. וכשם שבסוף תהליך הטהרה באפר הפרה נטהר הטמא ונכנס למקדש, כך עתידים גם אנו, ועתיד דורנו, לשוב אל הר הקודש במהרה בימינו.
^ 1 או"ח סי' קמו סעי' ב
^ 2 ירמיה לא, כ
^ 3 קהלת רבה פרשה ז
^ 4 קהלת ז, כג
^ 5 שמות כ, יח
^ 6 פרק נה, ט
^ 7 פרק לו
^ 2 ירמיה לא, כ
^ 3 קהלת רבה פרשה ז
^ 4 קהלת ז, כג
^ 5 שמות כ, יח
^ 6 פרק נה, ט
^ 7 פרק לו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
