ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- שקלים
- ספריה
- מועדים
- שיחות לחודש אדר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
פרשת שקלים נמצאת בתחילת פרשת "כי תשא", שבה מצוה התורה לכל איש מישראל, בין דל בין עשיר, לתת מחצית השקל כופר נפשו. חז"ל 1 בארו שהכוונה במצוה זו היא שמידי שנה בשנה יביא כל איש מישראל מחצית השקל שתשמש לקנית קרבנות ציבור, ושארית הכסף תשמש לצרכי ציבור קדושים, כמו בנין המקדש וחומותיו, חומות ירושלים ועוד.
מתי יש להביא כסף זה? קיבלו חז"ל שבכל שנה מחודש ניסן ואילך יש לחדש את הקרבנות, פָּרֵי השנה החדשה. כלומר שמחודש ניסן יקנו קרבנות לא משארית הכסף שנשאר, אלא מתרומה חדשה שנתרמה לשם השנה החדשה. כיון שהיו מקריבים את הקרבנות שנקנו מתרומה חדשה בחודש ניסן, היה צורך להכין את הכסף חודש אחד קודם, וזהו חודש אדר הסמוך לחודש ניסן. ואכן, מידי שנה היו מכריזין בשם בית הדין הגדול של ישראל, מראש חודש אדר ואילך, שעל כל אחד מן הציבור להביא את שקליו לתרומת לשכת המקדש. אחרי חורבן בית המקדש, כאשר אין בידינו להקריב קרבנות, תקנו חכמים את קריאת פרשת שקלים כזכר לאותה תרומה על פי דברי הפסוק בספר הושע 2 : "ונשלמה פרים שפתינו".
ביסוד מצות הבאת השקלים ככפרה, יש להתבונן מדוע ציותה התורה להביא את השקלים והקרבנות, לכפר על נפשות בני ישראל ולחדש את קרבנם, דוקא בחודש ניסן. הרי הכפרה השנתית ויום הדין שצמוד אליה חלים בחודש תשרי, בראש השנה ויום הכיפורים, ומדוע, אם כן, יש צורך בקרבן ובכפרה נוספת? שאלה נוספת היא: מדוע רק מחצית השקל ולא שקל שלם?
תשובות שונות נכתבו לשאלות אלו. אולם, לפני התשובה שנענה אנו, יש להקדים שאלות אחדות על מאמרי חז"ל ביחס למעמדם של ישראל. במסכת סנהדרין 3 נאמר על חטאו של עכן: "חטא ישראל, אמר רבי אבא בר זבדא: אף על פי שחטא, ישראל הוא". ומבאר רש"י: "מדלא אמר חטא העם, עדיין שם קדושתו עליהם". כלומר, דקדוק הלשון מודיע שגם אחרי החטא, שם ישראל הקדוש עליו. וקשה, כיצד יתכן שאחרי חטאים, כל כך חמורים, עדיין שם קדושתו, המעיד שזהו עיקר אישיותו, נשאר ולא אבד ממנו? יתרה מזו, ישנם מאמרי חז"ל המעידים שישראל חשובים לפני המקום גם כשהם מתנהגים כרשעים, כגון: "כפלח הרימון רקתך" 4 - אמר ריש לקיש: אפילו ריקנים שבישראל מלאים מצוות כרימון 5 . לכאורה, יש בזה סתירה לכל הפסוקים האומרים שהרשעים ברשעתם יאבדו ויכרתו מלפני ה' ומעם ישראל.
בולטת יותר קושיא זו מתוך דברי הרב אברהם אזולאי זצ"ל 6 , בספרו חסד לאברהם 7 , שכתב: וכל הדר בארץ ישראל הוא צדיק. וקשה, הרי ישנם כאלה הגרים בארץ ישראל ואינם צדיקים!? על כך הוא ממשיך ומוסיף: הגם שהוא אינו צדיק כפי הנראה לעיניים. כלומר, גם אם לפי מראה עינינו האדם אינו נראה כצדיק, בכל זאת ישיבתו בארץ ישראל מקנה לו שם צדיק. היה אפשר לומר שהאנשים הבינוניים, בזכות ישיבתם בארץ ישראל, עולים למדרגת צדיק. אלא שהוא מוסיף משפט שלא משאיר פתח לתירוצים: "ואף שהוא בחזקת רשע". תימה: איך אפשר לומר על רשע שהוא צדיק?! שכן, את דברי חז"ל ניתן לפרש שמצד הנשמה הוא עדין בקדושתו אף על פי שבנפשו ובגופו הרשיע, אבל לומר שהוא צדיק, איך יתכן הדבר?
מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל ביאר שבכל אדם מישראל ישנן שתי בחינות: האחת, מצד שייכותו לעם ישראל, עם הקודש. בחינה זו היא לעולם קדושה וטהורה, שהרי ה' הבוחר בישראל עמו בחר אותו לכל הדורות והזמנים ויצר אותו בקדושה שלא יכולה להיאבד. על קדושה זו נאמר 8 : "קדש ישראל לה'", "ועמך כולם צדיקים" 9 , ובשיר השירים 10 : "כולך יפה רעיתי ומום אין בך". כל איש מישראל שייך לבחינה זו, בין אם ידע ויכיר בה ובין אם לא, משום שדבר זה טבוע בטבע בריאתו, ואיננו תלוי בבחירתו, כנאמר בספר ישעיה 11 : "ה' מבטן קראני ממעי אימי הזכיר שמי". ישנה בחינה שניה שהיא הפרטית והאישית של כל אדם, וזו תלויה בבחירתו- לרדת, ח"ו, או לטפס ולהרקיע עד לגבהים. בחינה זו תלויה במעשי האדם ולא בלידתו או בייחוסו. שכן, אין אדם נולד צדיק או רשע, וגם מצינו שלצדיקים גדולים נולדו בנים שאינם כשרים, ולהיפך, מצינו צדיקים גדולים שבאו ממשפחות שאינן מפורסמות לשבח.
על פי זה מתברר שקיימת הבחנה ברורה בין צדיק לרשע, וה' משלם שכר טוב לצדיקים ומעניש לרשעים. ומה שנאמר שישראל אף על פי שחטא עדיין קדושתו עליו, כמו אצל עכן, לא בא לפטור אותו מעונש, שהרי מצינו וראינו שאותו עכן נענש ונהרג על חטאו. אלא הכוונה על בחינת נפשו הישראלית השייכת לכלל ישראל, שאינה נאבדת בחטאיו של האדם, והיא בקדושתה עומדת בלי מגע יד זרים.
אולם, עדיין עלינו לברר מה כוונתו של הרב בעל "חסד לאברהם" בקשר של ארץ ישראל לכל הענין? אם כוונתו שהרשע נקרא צדיק בהיותו בארץ ישראל מצד בחינת נפשו הישראלית, שהיא חלקו בכלל האומה הקדושה, מה צריך להודיענו בזה, הרי חלק כללי זה אינו נוגע לחלק הפרטי שבו הוא רשע. ואם כן מה שייכת ישיבתו בארץ ישראל לעצם היותו רשע במעשיו, הרי יתכן שבחלק אחד יהיה רשע ובחלק האחר צדיק?
נראה שיש להוסיף ביאור. הרי ידוע שארץ ישראל שייכת לעם ישראל לא כאנשים פרטיים ולא מצד מעשיהם, אלא בגלל שבועת ה' לאבותינו לתת את הארץ להם ולבניהם אחריהם. כדברי הרמב"ן, בפירושו לתורה, ששבועה זו באה לברר שאין החטא והעוון יכול לעצור בעדה. ומה שנאמר שהארץ תקיא את יושביה, הכוונה לאנשים פרטיים שברשעותם יאבדו מתוך הקהל. אבל מצד כלל האומה גם בהיות העם בגלות, הארץ שייכת לו לעולם ועד, ואיננה יוצאת לעולם מתחת קדושת ישראל וידם, וכדברי חז"ל בהלכה 12 : "אין קרקע נגזלת", ולעולם היא שייכת לבעליה.
אם כן, יהודי הנאבק ונלחם על שייכותו לארץ ישראל, זוהי מצוה הקושרת אותו עם כלל האומה הנצחי והמקודש. וכנאמר בדברי הרמב"ם בהלכות תשובה 13 , שיש מצוות השקולות כנגד עבירות רבות. כגון: בהלכות אבילות מובא שיהודי שנהרג על ידי גויים נקבר בין צדיקים, אפילו אם רוב מעשיו לא היו מתוקנים, כי מסירות הנפש היא המכרעת את הכף. וכן במצות ישוב הארץ, שהיא כדברי "אור החיים", שקולה ככל התורה כולה.
זאת תהיה כוונת ה"חסד לאברהם", שמי שמשתדל ומתאמץ בישוב הארץ, כוחה של מצוה זו להכריע את הכף, שגם כשנדון עליו בשתי הבחינות יחד בבחינת אישיותו הפרטית ובבחינת שייכותו לכלל עם הקודש, ידון כצדיק, כיון שישיבת ארץ ישראל מכרעת.
מכאן נשוב לביאור ענייננו במצות מחצית השקל. ידוע שא' תשרי הוא ראש השנה, בו נברא אדם הראשון ובו המבחן למעשיו ולמעשי בניו מידי שנה בשנה, כנאמר בתפילה 14 : "היום הרת עולם היום תביא במשפט כל יצורי עולם". לעומתו, ניסן הוא החודש שבו הוציא ה' את ישראל מארץ מצרים ולקח אותם אליו, ובו ציווה: "החודש הזה לכם" 15 . כלומר, תשרי הוא ראש השנה לאדם הפרטי, ואילו ניסן הוא ראש השנה של ישראל. כנאמר במסכת ראש השנה 16 : "באחד בניסן ראש השנה למלכי ישראל", כי המלך הוא המגלם באישיותו הפרטית את כח הציבור. אם כן, כשם שחודש אלול הוא הכנתנו ליום הדין הפרטי, חודש אדר הוא המכין אותנו לראש השנה הישראלי, כלל הקודש האלוהי בעולמנו.
לשם זה ציותה התורה לחדש את קרבנות הציבור, שבאים לתקנת הציבור, ולא לתקנת הפרט שבו האדם מתנדב משלו ומוסיף או פוחת לפי יכולתו. לכן גם בחלק הציבור, שכל איש ישראל שוה בו, נאמר 17 : "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט", ועל פי זה נבין גם את ציווי התורה להביא רק מחצית השקל, כי אם נפשו של איש ישראל שקולה כנגד השקל שלם, כמו שדרשו דורשי רשומות: נפש בגימטריא שקל, הרי יש לכל איש מישראל שתי בחינות: מחצית אחת פרטית בחודש תשרי- ראש השנה ויום הכיפורים, ומחצית שניה כוללת ונכללת בחודש ניסן, חודש חידוש בית ישראל.
מתוך כך מתברר לנו שקריאת פרשת שקלים קוראת גם לנו, בני בית ישראל, לעשות חשבון נפש טרם יבוא ניסן. מה עשינו, ומה אנו מתכוננים לעשות למען תיקון אומתנו הקדושה. ואף על פי שבפנימיותה היא אינה זקוקה לנו, בחיצוניותה היא מחכה למעשינו שיפארו אותה. לכן, לא נמעיט או נחסיר בהשתדלותנו למען הכלל, כשם שאנו מתאמצים בתיקון חיינו הפרטיים.
יתכן וזו גם הסיבה להוצאת שני ספרי תורה בשבת זו, כאשר באחד קוראים בפרשת השבוע, כנגד הבחינה הפרטית השייכת לשבוע זה, ובספר השני קוראים את פרשת שקלים, כנגד הבחינה הכללית שבכל אדם מישראל. ולא עוד אלא שהקורא בספר שני קריאתו חשובה מקריאת קודמיו, שכן הוא אומר בסוף קריאתו קדיש על קריאת עולה אחד ואילו בספר הראשון הקדיש שנאמר הוא רק על כל שבעת הקרואים. וכן מצינו שענין ההפטרה נקבע על פי ענין פרשת השקלים, ולא בענין הפרשה. אולם, על כל פנים טובים השנים מן האחד. ואולי גם על זה נאמר 18 : "הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו".
^ 1 מסכת מגילה דף כט ע"ב
^ 2 פרק יד, ג
^ 3 דף מד ע"א
^ 4 שיר השירים ד, ג
^ 5 מסכת ברכות דף נז ע"א
^ 6 סבא של הרב החיד"א, וידוע כאחד מגורי האר"י.
^ 7 מעיין ג' נהר יב
^ 8 ירמיה ב, ג
^ 9 ישעיה ס, כא
^ 10 פרק ד, ז
^ 11 פרק מט, א
^ 12 מסכת סוכה דף ל ע"ב, ובשו"ע או"ח סי' תרלז סעי' ג
^ 13 פרק ג הלכה ב
^ 14 תפילות ראש השנה
^ 15 שמות יב, ב
^ 16 דף ב ע"א
^ 17 שמות ל, טו
^ 18 עמוס ג, ג
^ 2 פרק יד, ג
^ 3 דף מד ע"א
^ 4 שיר השירים ד, ג
^ 5 מסכת ברכות דף נז ע"א
^ 6 סבא של הרב החיד"א, וידוע כאחד מגורי האר"י.
^ 7 מעיין ג' נהר יב
^ 8 ירמיה ב, ג
^ 9 ישעיה ס, כא
^ 10 פרק ד, ז
^ 11 פרק מט, א
^ 12 מסכת סוכה דף ל ע"ב, ובשו"ע או"ח סי' תרלז סעי' ג
^ 13 פרק ג הלכה ב
^ 14 תפילות ראש השנה
^ 15 שמות יב, ב
^ 16 דף ב ע"א
^ 17 שמות ל, טו
^ 18 עמוס ג, ג
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.











