ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
בימי הויכוחים בועידות היסוד של הרבנות הראשית, כמעט שלא היה הרב ישן, הויכוחים נמשכו שלשה ימים וכל הזמן שמר הרב על רעננותו.
גם הרב זוננפלד הקשיב
בזמן הראשון, היה גם ר' יוסף חיים זוננפלד בא להקשיב לדרשות הרב.
מצוה לשמוע דברי חכמים
בשנת תרע"ד נסע הרב עם ר' חיים זוננפלד, ר' יעקב משה חרלפ ועוד, למסע תשובה. בהגיעם לזכרון יעקב ביום השישי, הוזמנו לבית הכנסת. הבימה שם לא היתה באמצע, אלא בסמוך לארון הקודש. כשהגיעו לפתח בית הכנסת, סמוך לקבלת שבת, אמר הרב זוננפלד: "אינני נכנס". אמר לו הרב: "אני אומר שיכנס". אמר הרב זוננפלד: "מצוה לשמוע דברי חכמים", ונכנס.
מהר"ל מפראג של זמננו
כשעלה הרב לירושלים, לראשונה, בעודו רבה של יפו - דרש בחורבת רבי יהודה החסיד. ההיכל היה מלא מפה לפה, גם ה'קנאים' עמדו מוקסמים מעוצם גדולתו ומדבריו הקדושים.
כשחזרו מהעיר העתיקה אל בתיהם, לא פסק פיהם מהלל ושבח, ואחד אמר בהתרגשות - והביע בזה את הרגשת הרבים - "הרי זה ממש מהר"ל מפראג של זמננו!"....
הקבלת פנים - ברגל
לאחר שביקר מרן הרב אצל האדמו"ר מגור, בעת ביקורם המפורסם של שלושת האדמורי"ם בירושלים, מיהר האדמו"ר מגור ללכת לבית הרב, כדי "להחזיר ביקור".
ולא רצה האדמו"ר ליסוע בעגלה, שהוצעה לפניו, אלא הלך ברגל, מן העיר העתיקה ועד לבית הרב.
עולמות נשקפים מתוך עיניו
כשהגיע הרב פעם למנוחת קיץ קצרה על הכרמל, ביקר אצלו הצייר-האמן הרמן שטרוק ז"ל, ומיד התחיל לדבר עם המקורבים להרב על דבר רצונו לציירו. אמרתי למר שטרוק: למה לך זאת, הלא תבין כי אין הדבר לרצונו של הרב, ואם הוא יענה לבקשתך, הרי זה רק מפני שיקשה לו לסרב לך. הגיע האמן ואמר: לא, אינני יכולם להמנע מלצייר דמות מופלאה כזאת, "וועלטן זינד דאך אין זיינע אויגן" (הלא עולמות נשקפים מתוך עיניו!) .
איתן בצדקו
היו ממקורביו של הרב, שניסו להניאו מלהכניס את עצמו בעובי הקורה
בפרשת ארלוזורוב, אך הרב לא שמע להם.
מה גרם למחלתו?
לאחר זכויים של אותם שנחשדו ברצח ארלוזורוב - והם זוכו במדה רבה הודות לפעילותו של הרב - קיבל הרב מכתב מחוגי מאשימיהם, בו הם כותבים לו, שהם מוסרים את דינו לשמים, בגלל עמדתו בפרשת ארלוזורוב.
ואמר הרב: "אם יש איזה דבר שגרם למחלתי - יש לתלות זאת במכתב זה, בו מסרו את דיני לשמים".
הקפדת הרב בכבוד ת"ח
"מעולם לא החסיר מרן ראש הרבנים לבוא להלויתו ולהספידו של שום ת"ח רשום שהיתה לו רק ידיעה על פטירתם [...] לי לא ידוע אף מקרה בודד אחד שבו לא השתתף ראש הרבנים לא"י חוץ מהלויתו של הרה"ג ר' חיים זוננפלד ז"ל, אבל זה הלא היה כידוע עפ"י עכובו של בית הדין שמצא בהשתתפותו של מרן סכנה לנפשו אחרי "משפט הרצח" הידוע שערכו לו יומים שלשה לפני זה ואחרי מכתבי האיומים שקבל על מקרה השתתפותו בהלויה" [קול יעקב, ז' מנחם אב תרצ"ד].
"מצוה בשונא"
שאל הגרצ"פ פרנק את הרב, משום מה הוא מסייע כל כך ומטיב כל כך דוקא לשונאיו, לבעלי המחלוקת הקמים נגדו וממררים את חייו - והלא יש נצרכים למדי גם בין אוהביו ומעריציו ותלמידיו.
השיב לו הרב כדברי חז"ל: "מצוה בשונא, כדי לכוף את יצרו"...
ואינם עולבים
בערב פסח אחד נתבקשתי על ידי הרב, לסייע לו בהעברת סכום כסף לת"ח אחד ממתנגדיו, שידעתי שהוא מן התוקפניים ביותר. בקשתי סליחתו של הרב, ואמרתי לו שהפעם אשאלה ממנו שלא יטיל עלי שליחות זו, כי בשום אופן אינני מסוגל לסייע לאדם זה, שכל כך פוגע בכבודו. הרב נענה לבקשתי, אולם לא שינה את דעתו, וידוע לי שהוא מצא שליח אחר, ותמיכתו הגיעה במועדה לאותו מתנגד קנאי.
"שיריים" של הרב קוק
ב"שבע ברכות" במשפחת אדמו"ר מגור ז"ל, שאליה הוזמן הרב, נמצא חסיד קנאי שלא רצה להכנס לאולם ועמד על המרפסת. האדמו"ר הרגיש בדבר. האדמו"ר קרא לו ואמר: "בוא, תקבל שיריים". האדמו"ר עירב את היין מהכוס שלו עם היין מכוסו של הרב והגיש לאותו חסיד: "הא לך שיריים!".
חתימתו האחרונה
בימיו האחרונים של הרב, באתי אליו להחתימו על הצהרה, שלכל קהילה יש לצרף 'מועצה דתית' ושבכל מקום תהיה רק קהילה אחת. הרב חתם מיד, ואמר: הלא זו דעתי מאז, נגד כל פירוד. זאת הייתה חתימתו האחרונה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
