ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
בימי הויכוחים בועידות היסוד של הרבנות הראשית, כמעט שלא היה הרב ישן, הויכוחים נמשכו שלשה ימים וכל הזמן שמר הרב על רעננותו.
גם הרב זוננפלד הקשיב
בזמן הראשון, היה גם ר' יוסף חיים זוננפלד בא להקשיב לדרשות הרב.
מצוה לשמוע דברי חכמים
בשנת תרע"ד נסע הרב עם ר' חיים זוננפלד, ר' יעקב משה חרלפ ועוד, למסע תשובה. בהגיעם לזכרון יעקב ביום השישי, הוזמנו לבית הכנסת. הבימה שם לא היתה באמצע, אלא בסמוך לארון הקודש. כשהגיעו לפתח בית הכנסת, סמוך לקבלת שבת, אמר הרב זוננפלד: "אינני נכנס". אמר לו הרב: "אני אומר שיכנס". אמר הרב זוננפלד: "מצוה לשמוע דברי חכמים", ונכנס.
מהר"ל מפראג של זמננו
כשעלה הרב לירושלים, לראשונה, בעודו רבה של יפו - דרש בחורבת רבי יהודה החסיד. ההיכל היה מלא מפה לפה, גם ה'קנאים' עמדו מוקסמים מעוצם גדולתו ומדבריו הקדושים.
כשחזרו מהעיר העתיקה אל בתיהם, לא פסק פיהם מהלל ושבח, ואחד אמר בהתרגשות - והביע בזה את הרגשת הרבים - "הרי זה ממש מהר"ל מפראג של זמננו!"....
הקבלת פנים - ברגל
לאחר שביקר מרן הרב אצל האדמו"ר מגור, בעת ביקורם המפורסם של שלושת האדמורי"ם בירושלים, מיהר האדמו"ר מגור ללכת לבית הרב, כדי "להחזיר ביקור".
ולא רצה האדמו"ר ליסוע בעגלה, שהוצעה לפניו, אלא הלך ברגל, מן העיר העתיקה ועד לבית הרב.
עולמות נשקפים מתוך עיניו
כשהגיע הרב פעם למנוחת קיץ קצרה על הכרמל, ביקר אצלו הצייר-האמן הרמן שטרוק ז"ל, ומיד התחיל לדבר עם המקורבים להרב על דבר רצונו לציירו. אמרתי למר שטרוק: למה לך זאת, הלא תבין כי אין הדבר לרצונו של הרב, ואם הוא יענה לבקשתך, הרי זה רק מפני שיקשה לו לסרב לך. הגיע האמן ואמר: לא, אינני יכולם להמנע מלצייר דמות מופלאה כזאת, "וועלטן זינד דאך אין זיינע אויגן" (הלא עולמות נשקפים מתוך עיניו!) .
איתן בצדקו
היו ממקורביו של הרב, שניסו להניאו מלהכניס את עצמו בעובי הקורה
בפרשת ארלוזורוב, אך הרב לא שמע להם.
מה גרם למחלתו?
לאחר זכויים של אותם שנחשדו ברצח ארלוזורוב - והם זוכו במדה רבה הודות לפעילותו של הרב - קיבל הרב מכתב מחוגי מאשימיהם, בו הם כותבים לו, שהם מוסרים את דינו לשמים, בגלל עמדתו בפרשת ארלוזורוב.
ואמר הרב: "אם יש איזה דבר שגרם למחלתי - יש לתלות זאת במכתב זה, בו מסרו את דיני לשמים".
הקפדת הרב בכבוד ת"ח
"מעולם לא החסיר מרן ראש הרבנים לבוא להלויתו ולהספידו של שום ת"ח רשום שהיתה לו רק ידיעה על פטירתם [...] לי לא ידוע אף מקרה בודד אחד שבו לא השתתף ראש הרבנים לא"י חוץ מהלויתו של הרה"ג ר' חיים זוננפלד ז"ל, אבל זה הלא היה כידוע עפ"י עכובו של בית הדין שמצא בהשתתפותו של מרן סכנה לנפשו אחרי "משפט הרצח" הידוע שערכו לו יומים שלשה לפני זה ואחרי מכתבי האיומים שקבל על מקרה השתתפותו בהלויה" [קול יעקב, ז' מנחם אב תרצ"ד].
"מצוה בשונא"
שאל הגרצ"פ פרנק את הרב, משום מה הוא מסייע כל כך ומטיב כל כך דוקא לשונאיו, לבעלי המחלוקת הקמים נגדו וממררים את חייו - והלא יש נצרכים למדי גם בין אוהביו ומעריציו ותלמידיו.
השיב לו הרב כדברי חז"ל: "מצוה בשונא, כדי לכוף את יצרו"...
ואינם עולבים
בערב פסח אחד נתבקשתי על ידי הרב, לסייע לו בהעברת סכום כסף לת"ח אחד ממתנגדיו, שידעתי שהוא מן התוקפניים ביותר. בקשתי סליחתו של הרב, ואמרתי לו שהפעם אשאלה ממנו שלא יטיל עלי שליחות זו, כי בשום אופן אינני מסוגל לסייע לאדם זה, שכל כך פוגע בכבודו. הרב נענה לבקשתי, אולם לא שינה את דעתו, וידוע לי שהוא מצא שליח אחר, ותמיכתו הגיעה במועדה לאותו מתנגד קנאי.
"שיריים" של הרב קוק
ב"שבע ברכות" במשפחת אדמו"ר מגור ז"ל, שאליה הוזמן הרב, נמצא חסיד קנאי שלא רצה להכנס לאולם ועמד על המרפסת. האדמו"ר הרגיש בדבר. האדמו"ר קרא לו ואמר: "בוא, תקבל שיריים". האדמו"ר עירב את היין מהכוס שלו עם היין מכוסו של הרב והגיש לאותו חסיד: "הא לך שיריים!".
חתימתו האחרונה
בימיו האחרונים של הרב, באתי אליו להחתימו על הצהרה, שלכל קהילה יש לצרף 'מועצה דתית' ושבכל מקום תהיה רק קהילה אחת. הרב חתם מיד, ואמר: הלא זו דעתי מאז, נגד כל פירוד. זאת הייתה חתימתו האחרונה.

אור חדש מכתב גלוי בעניין 'משמרת השבת'
מדור "אור יקרות" - כתבים נדירים ממרן הראי"ה קוק זצ"ל, גליון מס'13
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








