ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
הרב שזורי הוקסם מאישיותו של מרן הרב קוק והזדהה עם הרבנות הראשית, דרכיה ומטרותיה ופעולותיה, בכל רמ"ח ושס"ה שלו, ללא שיור ממש. במו ידיו עשה את כל הפעולות של המזכירות. פתח בעצמו כל מכתב שנכנס, כיתת רגליו והלך בעצמו כדי לשלוח כל מכתב שיצא, השיב על כל שאלה, ולא השיב פני איש ריקם. דאג לצורכי הרבנות הראשית יותר משדאג לצורכי עצמו ואנשי ביתו. אישיות נדירה ש"קידש החדש וחידש הקדוש", עוד לפני שהרב קוק לימד זאת.
חלקו בהקמת הרבנות ובביסוסה
בציבור ידעוהו כמזכיר הרבנות הראשית, אך הוא היה יותר מזה. לאמיתו של דבר הוא היה ה"בוס" הגדול של הרבנות, שנמנה עם מייסדיה. דבר לא נעשה ברבנות הראשית בלי ידיעתו ובלי הסכמתו. אפילו הרבנים הראשיים עצמם נמלכו בדעתו בכל עניין, ועשו כעצתו. ביחוד סמך עליו הרב קוק, שלא השתתף באסיפה ולא יצא לפגישה עם אנשי השלטון, בלי שהוא יתלווה אליו. פרט לרב קוק עצמו, אין עוד איש שחלקו רב משלו בהקמת הרבנות הראשית, בהרמת קרנה ובביסוס מעמדה וסמכויותיה. יד ימינו של הרב קוק היה, פשוטו כמשמעו.
פגיעת הקנאים
קנאי ירושלים רדפוהו עד צוואר, ולא נרתעו אף מלפגוע בגופו. פעם אחת עבר ליד ישיבת סאטמר הקנאית. אברכים מחסידיו הקיצוניים של הרבי מסאטמר יצאו וירקו בפניו. הוא התעכב קמעא, חייך חיוך מריר והפטיר: אתם טועים, אתם כנראה חושבים שאני הרבי מבלז...
ובכל אותה תקופה, לא היה מסוגל להוציא מפיו מילה שאינה נקייה.
קנאי ירושלים המשיכו להוציא דיבה, והחזיקו במחלוקת שלא לשם שמים. הם לא נרתעו אפילו מהפעלת אלימות, וכמה פעמים ניסו לפגוע בגופו ממש, היכוהו וחבלו בו. אבל הוא לא סיפר על כך לאיש, אף לא לאנשי ביתו. רק במקרה ובעקיפין נודע הדבר.
שמירת הלשון בעת הויכוח
הקנאים ניסו לשבור את רוחו ולהכניעו בכל מיני רדיפות ועלבונות, אך הוא נשאר עומד על משמרתו כצור איתן. ללא מורא ובלי פחד המשיך ללכת בדרכו הסלולה וללחום את מלחמותיה של הרבנות הראשית. במלחמה זו שמר תמיד על נקיון לשונו, ולא הוציא מעולם דבר מגונה מפיו. סימוכין לכך ימצא המעיין בשני כתבי העת היריבים שהופיעו באותה עת בירושלים. בעוד 'קול ישראל' (של המתבדלים) שפע דברי בלע והשמצות שלוחות רסן, הצטיינו מאמריו של ר' שמואל אהרן, אף הפולמוסיים, בלשונם הנקייה ובשיקול דעתם, בחינת "דברי חכמים בנחת נשמעים".
התפעלות האדמורי"ם
בשנות העשרים המאוחרות הגיעה המחלוקת מסביב ל"כשרותה" של הרבנות הראשית לישראל וראשה הגראי"ה קוק לממדים חריפים ומסוכנים. היא התפשטה גם על פני הגולה. משלחת של אדמורי"ם ורבנים חשובים באה מפולין לירושלים, כדי לראות במו עיניהם את המתרחש כאן בתוך המחנה הדתי. בין הבאים, האדמו"ר מגור, האדמו"ר מסוקולוב, והרב לוין מבנדין. הם באו לירושלים העתיקה ונכנסו לבתיהם של הרב קוק והרב צבי פסח פראנק. ר' שמואל אהרן שזורי ור' פישל ברנשטיין נתבקשו להסביר לאורחים הנכבדים את המצב לאשורו ואת השתלשלות המחלוקת בין המחנות היריבים. כאשר ראו הרבנים האורחים את ר' שמואל אהרן עם זקנו העבות ופאותיו הארוכות ועם ארבע-כנפות שהשתרבבו על בגדו העליון - כמעט התעלפו מרוב פליאה. הם החליפו מבטים ביניהם לבין עצמם, מדדו בעיניהם את האיש הדובר בהם, משל ביקשו לומר: כלום זה
הוא אותו "אפיקורוס" שאנשי האגודה כה הירבו להכפישו ולהשמיץ את שמו ברבים?!
ומשפתח ר' שמואל אהרן פיו והחל משמיע דברי תורה, מלאים חידושים, עמקות וחכמה, לא יכלו עוד הסתיר את התפעלותם. הם הודיעו בגלוי כי מכאן ואילך לא יאמינו עוד למשמיציהם ויתייחסו אחרת אל הרב קוק ואל הרבנות הראשית בירושלים.
גדולה יותר היתה התפעמותם משיחתם עם הראי"ה קוק, שנמנע מלתקוף את מתנגדיו, וכל דבריו היו "גחלי אש" מתובלים ביראת שמים ורצופים אהבת ישראל.
עם שובו לפולין הורה הרבי לחסידיו להפסיק את ההשמצות על הרב קוק ואנשיו ברבנות הראשית.
מסע הסברה לחו"ל
פעם אחת בלבד בחייו הסכים לנטוש את ירושלים לזמן קצר ולצאת לגולה, כדי להסביר לשלומי אמוני ישראל את מהותה של הרבנות הראשית. הנה, אמר לאנשי ביתו, יראו אותי עם זקני ופאותי, עם קפוטתי ומגבעתי הירושלמית, ולא יטו אוזן לדברי הלעז של אנשי האגודה ומסייעיהם. הרבי הזקן מגור, שעקב מקרוב אחרי פעילותו הציבורית והתורנית, התפעל מאוד מאישיותו המקסימה ומכשרונותיו הברוכים, והגיש לו מלוא עזרתו. בהשפעתו, התמתנה היריבות של אגודת ישראל כלפי הרבנות הראשית.
על 'הכתרת' רב למתבדלים
כאשר נפטר הרב זוננפלד, קיוו רבים שהמחלוקת תשקע מעצמה, וקנאי ירושלים לא יבחרו להם רב אחר, מתבדל, אלא יכירו ברבנות הראשית, אם לא להלכה, לפחות למעשה. אך לא כך היו הדברים. ר' משה בלוי, מראשי האגודה הירושלמית, יצא לחוץ לארץ וניסה "לגייס" את הרב זק מריגה, שיבוא לירושלים, יעלה על כס הרבנות וימשיך את המאבק נגד הרבנות הראשית. הרב זק סירב לבוא, ור' משה בלוי חזר הביתה בידים ריקות. ר' שמואל אהרן לא הסתיר את שמחתו, הלך ופירסם מודעה בזה הלשון: "חכם בא לעיר, בואו לתחנת הרכבת לקבל פניו של הרב משה בלוי, שחזר לירושלים עם תמונתו של הרב זק". ליותר מכך לא היה מסוגל...
אמונתו ברבנות הראשית
כרבו הגדול הרב קוק, כן הוא, שאיפה גדולה מילאה את לבו: תחיית ישראל בארצו וחידוש מלכותו בכל הוד תפארתה כבימי קדם. הרבנות הראשית והשלטתה על הישוב בארץ, בתחומה, נראתה לשניהם כלי חשוב ויעיל, שבאמצעותו תיסלל הדרך לממלכתיות ישראלית בארץ ישראל. למטרה זו, ולה בלבד, נועד המאבק נגד אויבי הרבנות הראשית וממעיטי דמותה. כל הפורש ממנה כפורש מן החיים, וכמנסה להכרית תקוות ישראל ותוחלתו. את המערכה ניהל לא בחיל ולא בכוח, כי אם ברוח ובדברים שהעלה על הכתב בשני כתבי העת שהוציא לאור ביגיעה רבה ובמסירות נפש ממש. רק הופיעה ב'קול ישראל' השמצה כלשהי על הרב או על הרבנות הראשית, מיד אזר כגבר חלציו וכתב מאמר ב'קול יעקב', שדחה את הטענות והדף את התקפות המלעיזים.
כל פרישה נראתה לו פסולה, גם זו של הרב שור, שפתח בית דין נפרד בירושלים. בכל התבדלות ראה סימנים של התפוררות הישוב, שלדעתו העמידו בסכנה את עצם קיומו ואת הגשמת השאיפות הלאומיות.
לימינו של הרב קוק
כאשר נוסדה אסיפת הנבחרים, הקים יחד עם הרב קוק את 'חברת ירושלים', ואותה ייצג באסיפת הנבחרים. בנאומיו הנלהבים הפיץ את רעיונות הרב קוק לתחייה רוחנית ולמלכות ישראל. הרברט סמואל, בשנות כהונתו כנציב העליון, נהג להזמין מדי יום שני, בשבוע הראשון לחודש, את הרב קוק לשיחה על צורכי הצבור ובעיות השעה. מעולם לא הלך הרב קוק לפגישות אלה לבדו, כי אם בלוויתו של ר' שמואל אהרן.
כאשר נוסדה הרבנות הראשית, די היה בשיחה אחת של הרב שזורי עם סמואל, כדי שהממשלה הבריטית תמהר להכיר לאלתר ברבנות הראשית כנציגות דתית יחידה של הישוב בארץ ישראל בפני השלטונות. המתבדלים עשו מאמצים נואשים כדי לערער מעמדה של הרבנות הראשית, ולהשיג הכרה דומה לעצמם, אך העלו חרס בידם, לא מעט בגלל השפעתו וכוח שכנועו של הרב שזורי על שלטונות המנדט.
מלחמת מגן
כל אימת שהעתון 'קול ישראל' של אגודת ישראל (הירושלמית) יצא בהתקפות על הרבנות הראשית ועל רבניה - נושאי דגלה, ראה חובה לעצמו להוציא גליון חדש של 'קול יעקב' ולהשיב מלחמה שערה. לבו ומוחו היו נתונים למלחמתה של תורה, ואילו ההתפלמסות הפוליטית הייתה לו לזרא, אך לא ראה דרך אחרת להבטחת קיומה ולשמירת כבודה של הרבנות הראשית. אל קנאי ירושלים, היה אומר, מוכרחים לדבר בלשון המובנת להם, ועל חירופיהם וגידופיה יש להשיב להם מנה אחת אפיים...
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








