ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ולא עוד אלא מי שרואה את סדור התפלה של ראש רבנינו זה - מספיק שיראה רק תפלת הקטורת לבד - הוא שומע את הוד קולו של נעים זמירות, והוא מרגיש כי יש לפניו מלבד עזוז השכל וכשרון גאוני גם נפש קדושה ופיוטית המלאה געגועים והשתפכות נפשית לכל קדוש ונשגב. הוא מוצא כאן לפניו גם את התורה, תורה שבלב וברגש, עיון תפלה עמוקה ונשגבה ומלאה אצילות והתרוממות רוחנית וצמאון גדול לעבודת אלוקים לקרבת אלוקים, של גאון דוריי זה.
פעם אחת התפלל ראש הרבנים אצל חותנו הגאון האדר"ת זצ"ל בזמן שהיה האדר"ת הגאב"ד בירושלים, וכאשר הגיע הש"ץ לתפילת ברכת כהנים היה ראש הרבנים (יבדל לחיים) [זצ"ל] מתעמק במחשבות ועיון תפלה, ולא הרגיש כלל לעלות לדוכן, והאדר"ת לא נתן להפסיקו ולהפריע ממהלך מחשבותיו.
כל מי ששמע ושומע את דרשותיו, מדברותיו, נאומיו והרצאותיו הנפלאים והנעימים, רעיונות נעלים מלאים אצילות ורשפי קודש - בטוייו הנפשיים - על תחית האומה תחית הקודש, עם הקודש, על ארץ הקודש, מתקסם בהרגשה עצומה ומתרשם הרושם ואומר, כי אספקלריה מאירה מדברת בכל דבור והגה, וכל מי שרואה ויודע את שקידתו, התמדתו העזיזה הנפלאה הבלתי שכיחה ורגילה, זמנים יש שכמעט כל הכ"ד שעות של המעת-לעת אינו מונע את עצמו מבית מדרשו בשקידה עצומה. הולך מחיל אל חיל ממקצוע למקצוע, ולא מוצא ליאות כלל, - הוא מזדעזע למראה זו ואינו מוצא את המלה הנכונה המתאימה לאיש הפלא הזה.
כך הוא צד האחד של מטבע גאונית זו, ומצד שני למטבע זו, אנו מוצאים איש גדול בין האנשים עם כל טרדותיו הרוחניות עם כל עצמת מחשבותיו העמוקה עם כל רגש אידיאליו הבוערות, עם כל אציליות גדלות נשמתו לדבקות ולקרבת האידיאה האלוקית, אנו פוגשים בו גם אישיות גאונית כזו, להיותו איש בין האנשים, עם כל הגדלות הרוחנית הזאת הרי הוא גם יורד בתוך החיים האנושיים, בתוך החיים של העם משדרותיו הגבוהות לשדרותיו הנמוכות, הוא יורד להבין את החיים, את דרישת החיים, את צרכי החיים, בכל מובניהן ומושגיהן, בפרטיותיהן ופרטי פרטיותיהן, בכלליותיהן וכללי כלליותיהן, בתור מנהיג הדור, והרי עם כל זרם הגלים הרוחניים, המושכים אותו למעלה, המעמידים אותו למעלה מהעם, הרי הוא יודע גם לרדת להכנס ולקבוע את דירתו בתוך העם, לענות בכל כך שימת לב מיוחדת, בכ"כ התעניינות מרובה, ומתוך כ"כ עדינות נפשית עדינה, לכל דורש, לכל שואל לכל מבקש, ולכל המקדים אל פתחו, בלי שום הבדל זמני, בלי שום הבדל אישי לכל ענין כללי וענין פרטי, לכל קשי רוח ומר לבב, ולכל נפש עיפה, והיא מוצאת את מרגועה.
אמנם מה מפליאה היא הנהגתו בחיים היום-יומיים, ציציותיו ותפילין על ראשו, העט בידו האחת והספר בידו השניה, המוח עובד, מתעמק, היד כותבת, והפה משיב נכוחים מענה רך לשואל, המבקש והדורש העומד מן הצד.
הרי כל זה, הפרשה הקטנה של רשימות אחדות מחיי ראש רבנינו זה, הרי זה מכריח אותנו סוף כל סוף, לומר על אשיות פלאית זו, את המלה האחרונה: איש אלוקים!
[מתוך השבועון 'קול יעקב' תרפ"ה גליון י"א].
אהבת הצמחים
סיפר מר אפרים הראובני ז"ל:
"את יחסו הנלבב של הרב קוק, ז"ל, לצמחי הארץ, יחס של אהדה רבה, אהבה טבעית ואהבת קודש, הכרתי מכמה וכמה שיחותיו אתי, שזכיתי להן בזכות עבודתי בצמחים האלה. אציין עובדה אחת:
כשהיינו אני ורעיתי בניו-יורק של ארצות הברית לפני כארבע עשרה שנה, ראינו זכות לעצמנו להביא לרב קוק שהיה אז באמריקה, מהצמחים שהיו בידינו מארץ ישראל. הוא נטל את הצמחים בידיו ונשקם מנשיקות פיו.
כמה משיחותיו בימות החול ומדברותיו שב"שלוש סעודות" ונאומיו היה מתבל במשלים מעולם הצומח. הנה דוגמה אחת:
"הביטו נא וראו", אמר, "השורש בוקע וקודח באדמה ועובד בחובה יומם ולילה באין לו צבע, ירק העלים היפה, ובלא יפעת הפרחים. ובעבודתו המתמדת והנאמנה הוא מביא חיים לצמח. וכך העם בישראל...".
ביתר יחוד היו לוקחים את לבו צמחי התורה. בתפיסתו הגאונית טבעית הבין יפה, שלהבנת דברי הנביאים וחז"ל במקום הנוגעים בצמחים, - בפסוקיהם, סמליהם, משליהם הלכותיהם, אגדותיהם ומדרשיהם - יש צורך להכיר את הצמחים שבדבריהם".
['אוהב ישראל בקדושה' ח"ה, עמ' 86].

אור חדש הצדקות המאוחדות – בנשיאות מרן הראי"ה קוק זצ"ל
מדור "אור יקרות" - כתבים נדירים ממרן הראי"ה קוק זצ"ל, גליון מס' 12
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








