ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- עבדו את ה' בשמחה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
נראה שהעובדה שההצלה והנס בפורים באו בדרך מקיפה וכוללת - כלל ישראל כולו בגזרה של להשמיד להרוג ולאבד חס וחלילה, וכן שהופעת הנס והתשועה באה בהתהפכות גמורה. גם האמצעים וגם התוצאה שאמור היה הרע לעשות בהם שימוש - הלבוש והסוס, העץ וטבעת המלך, היום שנפל בו הפור להרוג בשונאיהם - נהפכו בעצמם מיגון לשמחה - הביאו את חז"ל לתקן את הלכות היום בדרך מיוחדת אשר ניתן לסמן בה שתי מדרגות האחת גלויה יותר- בחינה של פרסומי ניסא וחיזוק האחדות בישראל, והאחרת- שמחה עליונה- סוד עליון- עד דלא ידע. ושתיהן קשורות זו בזו.
קריאת המגילה וסעודת פורים הן באופן פשוט מצוות הבאות לבטא את מלוא ההודאה על התשועה הנפלאה לה זכינו וקריאתה זו הלילא והסעודה - כסעודת הודאה. גם מבחינה זו אנו מכירים כי מקור התשועה הוא נצח ישראל- כי חודש אדר נהפך להם מיגון לשמחה. ומסביר המהר"ל - (באור חדש בכמה מקומות) כי מצד חודש אדר שהוא סוף החודשים יש בו בחינה שהוא חס וחלילה סוף לישראל, אבל יש כאן גם כן צד בחינה שיש להם הקיום הנצחי- כי מצד הסוף הם אל ה' יתברך ומצד ה' יתברך יש להם הקיום הנצחי.
ומכאן כל צד האחדות המואר כל כך בפורים - טשטוש גמור של המדרגות והסרת המחיצות- משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. מצוות אלו עוזרות לנו לתפוס שאין לנו ענין כך בהודאה על הנס שהתרחש לשעתו אלא שהשמחה היא בקדושת הקיום הישראלית בעצמה- שנחשפה כאן על ידי הנס והיא בעצמה היוותה את יסוד ההתהפכות אשר בנס. "כנסת ישראל אשר בעומק חפצה איננה מחולקת מהאלוקות כלל" (אורות ישראל) היא מסוגלת להפוך גם את עומק הרשעה הגמורה אל התיקון הגמור- הכוח הזה גנוז בתוכנו והוא זורם מכל יהודי לחברו. כל אחד מישראל הוא חתיכה ממש של הכוח הכללי- ורק על ידי צירוף הכוחות כולם תופיע האומה בתפארתה, והשמחה באה מן הכל אל הכל. אבל בעוד שבצד זה של פורים, הצד הנגלה, באה ההודאה והשמחה הגדולה דווקא בהבחנתה מן הגזירה- ובישועת ההצלה ממנה, הרי מכאן המבוא אל המדרגה העליונה יותר של פורים - החייב איניש לבסומי - שהיא כעין "עיצומו של יום"- שמחה עצמותית הבאה מכוח החיים הישראלי המיוחד המאיר ביום זה- "ליהודים הייתה אורה- זו תורה" - והדור קיבלוה בימי האחשוורוש- ןמתגלה התורה במובנה העליון המאיר- כפי שהיא בעצם "רוחניות החיים האמיתי של כנסת ישראל" (אורות התורה פ"ב).
זוהר קומת החיים קביעא וקיימא בתוכינו (עיין גם עין אי"ה שבת פ"ו אות קי"ד) אשר דווקא מתוך הארת הכלל וחיבור הלבבות שביום זה אנו זוכים לגלותה.בחינות מיוחדות של נצח- "זכרם לא יסוף מזרעם שכל המועדות עתידים להבטל וימי הפורים אינם בטלים" "שהארת פורים גדולה מאוד" "והנה הארה זו לא היתה לא בשבת ולא ביום טוב אלא בפורים לבד וכו' כי תמיד נשאר הארה זו בזמן הזה של ימי הפורים ולא תתבטל" וכו' "כי היא הארה אשר מעולם לא נהיתה כמותה" (מהערות הרצי"ה לעולת ראי"ה).
כאן מתבהרים מושגי החיים מתוך האמת הפנימית אשר תפיסות הדעת המורגלות כך מצמצמות אותה. הנשמה והגוף מאירים כאחת, גדול וקטון שם הוא שמים וארץ נשקו. מי שמכין את לבבו וזוכה להרגשות העליונות הללו- אשרי חלקו.
הבדיחותא משמשת כשער ומבוא לשתי הבחינות: גם להסרת המחיצות וטשטוש המבדיל והמפריד החיצוני שבין יהודי לחברו, וגם כמבוא כניסה אל ההיכל הפנימי, וכעין זה מבאר הרב קוק זצ"ל (בעין אי"ה שבת פ"ח סעיף ח') שהבדיחותא פעמים שהיא מופיע במבטו של המסתכל מעולם נהדר ונאדר אל עולם חול וחלוש- טרם התאחדו והוארו יחדיו- כאשר משתאים על גודל המרחק ועל קצוות הנראים כאילו אינם ניתנים להתחבר... אבל בבוא ההתעלות אשר מעל לכל גדול וקצב, הצמאון האלוקי מתגדל- אז תתענג הנפש על אור ה' וטובו והדר קודש מופיע עליה- אור עצמיות הפנימית- כח הכלל.
השעות היקרות הללו אשר עומק הלפנים מן הדעת מאיר בתוכן, ערך יקר מאוד להן, הן מרומות אותנו מעל לכל החולשות במורגלות ומעניקות לנו מנות חיים אשר הארותיהן נמשכות והולכות על פני כל השנה כולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
