ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
כשהתורה מספרת על יציאת מצרים היא כותבת: "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות יב מב). פירש שם רש"י שהיה הקב"ה שומר ומצפה דורות רבים לקיים לאברהם את ההבטחה שאמר לו בברית בין הבתרים להוציא את ישראל ממצרים. "בלילה הזה אני גואל את בניך". ליל ט"ו בניסן. הלילה המיועד לגאולה משנים קדמוניות.
אברהם יודעת את התאריך המיועד לצאת בניו ממצרים. גם הוא מחכה לו. שומר ומצפה לו בכיליון עיניים. הוא בטוח בו שיהיה ולכן הוא אוכל מצות בליל טו בניסן הרבה לפני שהגאולה מגיעה בפועל, הרבה לפני שבצקם של אבותינו לא מספיק להחמיץ "עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וגאלם". הוא אופה מצות ואוכלם ארבע מאות שנה קודם ליציאה. הוא יודע שבלילה הזה יגאלו בניו ממצרים והוא חוגג אותו איתם באכילת מצות.
כל בני ביתו של אברהם לומדים ממנו את המנהג הזה. אפילו לוט שעזב את בית אברהם ובחר בסדום לא שוכח את המנהג הזה של בית אברהם. הוא זוכר להכניס אורחים למרות מנהג המקום של סדום. לאורחים אלו שבאו לבקרו בסדום הוא אופה מצות כמו שהיה נהוג בבית אברהם. "וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ" (בראשית יט ג) למה מצוות? למה לא לחם? מסביר רש"י: ש"פסח היה" (שם).
רבינו בחיי על התורה (בראשית יח ח) מסביר שזאת הסיבה שבגללה אברהם לא מביא לפני המלאכים לחם כמה ימים קודם לכן בעת ביקורם בביתו. למה רק "חמאה וחלב ובן הבקר"? הרי בתחילה הוא אומר לשרה "מהרי שלוש סאין קמח סולת לושי ועשי עוגות". למה הוא לא מביא לפניהם את הלחם? "והנכון לפרש כי היה זה מפני אסור חמץ. "וזהו שהזכיר כאן "עֻגֹת": 'לושי ועשי עֻגֹת' ובענין לוט הזכיר "וּמַצּוֹת אָפָה" כדי להשלים בין שניהם: "עֻגֹת מַצּוֹת". כלשון שנאמרה ביציאת מצרים (שמות יב לט) "וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם". והנה כל התורה כולה רמזים, ומה שחסר כאן גלה כאן.
וכי יצחק אוכל שני גדיים בארוחה אחת?
מכאן נבין יותר לעומק את הסיפור של יצחק והברכות. שכשרבקה מבינה שעשו הולך לקחת את הברכות מיצחק היא אומרת ליעקב: "לֶךְ נָא אֶל הַצֹּאן וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ כַּאֲשֶׁר אָהֵב". מקשים חכמינו: "וכי שני גדיי עזים היה מאכלו של יצחק? אלא פסח היה, האחד הקריב לפסחו והאחד עשה מטעמים (רש"י שם משם פרקי דר"א).
גם יצחק כמו אביו אברהם אוכל קרבן פסח הרבה שנים לפני שהקב"ה פוסח על בתי בני ישראל במצרים. בלילה הזה המיועד לגאולה מתכוון יצחק לברך את בנו הבכור. בלילה הזה מתברר ליצחק שעשו הוא לא הבכור האמיתי, לא לו מגיעה הברכה והוא מעביר את הברכה ליעקב. עשו צועק צְעָקָה גְּדֹלָה על איבוד הבכורה. ממש כמו המצריים שבדיוק באותו לילה גם הם צועקים צעקה גדולה עד מאד על אותו עניין של איבוד הבכורה לבניו של יעקב.
ליל פסח של העתיד
הפסוק המתאר בתורה את יציאת מצרים מספר לנו גם על העתיד. "הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם". לכן קרבן פסח הוא מצוות עשה לדורות. בכל דור ודור יש חובה על כל יהודי להקריב קרבן פסח. חכמינו לימדו כי בכמה וכמה מקומות התגלה הקב"ה על ישראל דווקא בליל זה לגאול אותם מיד צר. על הפסוק האמור בספר מלכים (ב פרק יט לה) "וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים" אומרים חז"ל הלילה ההוא, המפורסם – פסח היה. לכן בשמיני של פסח בחו"ל מפטירים "עוד היום בנב לעמוד" פסוקים שמדברים על הנס שאירע בפסח עם סנחריב מלך אשור. (רש"י מגילה לא.)
גם על האמור באחשורוש (אסתר פרק ו א) "בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ" אומר התרגום שהלילה הזה מיועד לגאולתם של ישראל. באותו לילה נלקחה שרה לבית אבימלך וניצלה כסימן לבניה שינצלו משוביהם. באותו לילה יצאו ישראל משיעבוד מצרים. בלילה הזה מתגלות הנבואות לנביאים והחזיונות לבעלי החלומות. "בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ" אחשורוש כי שנת מלכו של עולם נודדת, שהרי הלילה הוא "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה'".
ארבעה לילות חושך שמהם יוצא אור גדול
אומר התרגום יונתן (שמות שם). כי ארבעה לילות חשוכים שיצא מהם אור גדול מוזכרים בספר הזיכרון של הקב"ה. הראשון היה בבריאת העולם: "והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום". מתוכו התגלה אור ה': "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים" – זו רוחו של משיח (רש"י). "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד".
הלילה השני נזכר בברית בין הבתרים. ברית שאברהם רואה בה את כל הגלויות של ישראל לדורותיהם. "והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו" – כנגד ארבע מלכויות. באותו מעמד נגלה עליו ה' וכורת איתו ברית גם על גאולת מצרים "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל". וגם על הגאולה של אחרית הימים. "בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" כל עשרת עממין שיכבשו בימיו של משיח, בגאולה אחרונה.
הלילה החשוך השלישי הוא ליל פסח. מצד אחד חושך גדול מכת בכורת שבאה אחרי מכת חושך. "וְהָיְתָה צְעָקָה גְדֹלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר כָּמֹהוּ לֹא נִהְיָתָה וְכָמֹהוּ לֹא תֹסִף" (שמות יא ו). צעקה שמוזכרת רק פעם אחת לפני כן, בליל הפסח של יצחק. "כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו אֶת דִּבְרֵי אָבִיו וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד". (בראשית כז לד). בשני המקומות מתגלה באותו לילה מיוחד מתוך הצעקה מי הבכור האמיתי. "בני בכורי ישראל".
הלילה הרביעי המוזכר בספר הזיכרונות של ה' הוא הלילה שבו יגאל העולם גאולת עולמים. גאולה מהרשע של הרשעים, מהרוע של הרעים. בלילה ההוא יפלו כל הכבלים הכובלים את הצדיקים מלעשות את פעולתם. בלילה ההוא יתגלה אורו של משה - המאיר כפני חמה. וגם אורו של משיח. בלילה ההוא יתברר "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה. וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ" (ישעיה ס ב). אכי"ר.
הרב שמואל אליהו
רב העיר צפת.
בנו של הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו האור גדול של ל"ג בעומר
עוּלוּ וְאָתוּ, וְאִתְכְּנָשׁוּ לְהִילּוּלָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן
יום עיון בנושא בית המקדש- תשעה באב תשע"ז תשעה באב ענייני דיומא
מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
