ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- הכשרת כלים וכשרות לפסח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
קרם גוף ומוצרי קוסמטיקה בפסח
נחלקו הפוסקים בשאלה האם מותר להשתמש בפסח במוצרים שנועדו לסיכת הגוף, כגון קרם ידיים וקרם גוף, שמעורב בהם חמץ.
לכאורה, כיוון שמוצרים אלו אינם ראויים למאכל כלב, אין עליהם דין חמץ. אלא שיש אומרים כי מדברי חכמים דין סיכה כדין שתייה, שכן גם בסיכה מבליעים בעור חומר מסוים, ולכן אף אם אין החמץ ראוי למאכל כלב, כיוון שהוא ראוי לסיכה - עדיין שם חמץ עליו, ואסור להשתמש בו בפסח. ולדעה זו צריך להשתמש בפסח בקרמים וסבונים ושמפו כשרים לפסח.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
263 - דרך האמצע, דרך האמת
264 - סבון כלים כשר לפסח?!
265 - שמחים בקדושת התורה ובקדושת ישראל
טען עוד
הלכה למעשה
למעשה, יש נוהגים להחמיר שלא להשתמש במוצרי קוסמטיקה שאין להם כשרות לפסח. אולם מצד הדין, כיוון שמדובר בספק בדברי חכמים, הלכה כמיקל. ולכן גם אם היה ידוע לנו שעירבו במוצרים חמץ, כיוון שבמצבו כעת החמץ אינו ראוי למאכל כלב - מותר להשתמש בהם בפסח. לפיכך, אין צורך בהכשר לפסח למוצרים שנספגים בגוף, כמו קרם גוף, שפתון שאין לו טעם, ובשמים שיש בהם אלכוהול.
בנוסף לכך, לא מצוי כיום שיערבו במוצרי הקוסמטיקה שלנו חמץ, משום שעיקר החמץ שעירבו בעבר במוצרי הקוסמטיקה היה אלכוהול שהופק מחיטה, אבל כיום כמעט תמיד משתמשים באלכוהול שהופק מתפוחי אדמה, שהוא זול בהרבה. ואמנם לעיתים נדירות משתמשים באלכוהול שהופק מחיטה, ואזי לדעת המחמירים אין להשתמש בהם. אבל כאשר יש לנו מוצר שאיננו יודעים אם יש בו אלכוהול חיטה - כמדומה שגם לשיטת המחמירים אפשר להקל. שכן מסתבר שאין בו אלכוהול מחיטה; וגם אם יש בו אלכוהול מחיטה, יתכן והופק באופן שאינו חמץ; וגם אם הופק באופן שנעשה חמץ - כיוון שנפסל אח"כ ממאכל כלב, לדעת רבים אין בו איסור (פניני הלכה פסח ח, ט).
בדרך כלל לאחר שאני מלמד הלכה זו שואלים: "וכיצד אתה נוהג למעשה?" ואני משיב: אם יש קרם או סבון כשר לפסח, אנחנו מעדיפים להשתמש בו. אבל אם לא היה בחנות קרם מתאים, או שהוא היה יקר באופן משמעותי, או שיש מישהו רגיש שטוב לו סבון או שמפו מיוחד - אנו משתמשים במוצרים הרגילים של כל השנה.
משחת שיניים ושפתון
במשחת שיניים ושפתון שיש לו טעם חייבים להקפיד על כשרות לפסח, שהואיל ויש בהם טעם, הרי הם כשאר מוצרי המזון שחייבים להקפיד בהם על כשרות לפסח.
האם צריך כשרות לסבון לשטיפת כלים
אין צורך בהכשר לסבון לשטיפת כלים. ואף שהוא בא במגע עם כלי האוכל, כיוון שטעמו פגום לגמרי - גם אם עירבו בו חמץ, אין בו יותר איסור. ואמנם אם אדם היה מתכוון לאכול חמץ שנפסל ממאכל כלב, כיוון שהחשיב אותו כמאכל, הרי הוא עובר באיסור מדברי חכמים. אבל במקרה דנן, הרי אף אחד אינו מעוניין לטעום מהסבון לשטיפת הכלים, ולכן גם אם קרה ולא שטפו את הכלים היטב ונותר בהם טעם סבון - אין בכך שמישהו הרגיש בטעם הסבון שום איסור.
שאלה: מדוע יש גופי כשרות שמעניקים הכשר לסבון לשטיפת כלים?
תשובה: זהו 'גימיק' שיווקי של יצרני הסבון לשטיפת כלים, שעל ידי כך הם חושבים להשיג יתרון על מתחריהם. ותמיהה גדולה על גופי הכשרות שמסכימים להשתתף בזה.
שאלת התרופות בפסח
שאלת התרופות בפסח היא מן השאלות הנפוצות ביותר. החשש הוא שמא מעורב בגלולות עמילן, שתפקידו להקשות ולגבש את הגלולה. ואם העמילן הופק מתפוחי אדמה או מקטניות אזי ברור שאין כל בעיה, וגם האשכנזים שנוהגים שלא לאכול קטניות בפסח - לצורך רפואה יכולים לבלוע גלולות שיש בהן תערובת קטניות. השאלה מה הדין כאשר העמילן הופק מחמשת מיני דגן. וכן בסירופים יש חשש שמא מעורב בהם אלכוהול מחיטה.
תרופות טעימות חייבות בכשרות
אם התרופה טעימה, כדוגמת סירופ או גלולות מציצה, אזי חובה לברר אם היא כשרה לפסח או לא, וכל זמן שלא נודע שהיא כשרה לפסח, אסור לאוכלה. ורק מי שהוא חולה מסוכן, ואין לתרופתו תחליף, מותר לו ליטול בפסח תרופה שיש בה חמץ, שפיקוח נפש דוחה איסור אכילת חמץ.
מנהג המחמירים בתרופות מרות שיש בהן חמץ
יש מדקדקים שלא לבלוע אפילו תרופות מרות שיש בהן תערובת חמץ, מפני שחוששים לדעת אותם פוסקים בודדים הסוברים שהואיל והתרופה חשובה לנו, אין היא נחשבת פסולה מאכילת כלב, ואסור מדברי חכמים לבולעה. ויש שהתירו לבלוע תרופות מרות שמעורב בהן עמילן חמץ לחולים שנאלצים לשכב במיטתם או שכל גופם כואב, אבל החמירו למי שסובל מכאבים ומיחושים קלים, שלא יטול תרופה זו.
לרוב הפוסקים הן מותרות
אבל דעת רוב הפוסקים היא שכל תרופה שטעמה מר או שאין לה טעם, גם אם עירבו בה עמילן מחיטה - מותר לבולעה בפסח. שהואיל ועירבו את החמץ בחומרים שונים ומרים - נפסל החמץ מאכילה ואין לו יותר דין של חמץ. שכן למדנו שכל חמץ שנפסל מאכילת כלב לפני פסח אין לו יותר דין חמץ ומותר להשהותו בפסח. ואין לומר שמזה שהוא רוצה לבלוע את התרופה הרי הוא מראה בעצמו שהחמץ שבתרופה חשוב עבורו, מפני שלא החמץ חשוב לו אלא התרופה, והיא עצמה מרה ואינה ראויה לאכילה, ולכן החמץ שבה בטל ואין בו איסור. ולכן מותר לדעת רוב הפוסקים ליטול תרופה מרה שיש בה עמילן חמץ גם לצורך הפגת כאבים קלים או מניעת מחלות או חיזוק הגוף.
למעשה אין צריך לעיין בלוח התרופות כאשר אין לתרופה טעם
על פי מה שלמדנו, כל התרופות שאין להן טעם וכתוב בלוחות שהן לא כשרות לפסח, להלכה, על פי דעת רוב הפוסקים, הן כשרות. וכך העיקר למעשה, כי גם המחמירים מודים שהואיל ואין להן טעם אין האיסור אלא מדברי חכמים, וכידוע במחלוקת בדברי חכמים הלכה כמיקלים, ובמיוחד שהם הרוב. בנוסף לכך, נדיר מאוד כיום שיהיה עמילן חמץ בתרופות לא טעימות, כי ברוב רובן של התרופות משתמשים בעמילן תפוחי אדמה או קטניות. ולכן למעשה, אפשר ליטול בפסח תרופות מרות או חסרות טעם שנועדו לבליעה בלי לבדוק בלוחות התרופות אם עירבו בהן דבר חמץ (פניני הלכה פסח ח, ז).
מעשר כספים להעסקת פועל יהודי
שאלה: האם אפשר לתת את כספי מעשר הכספים כדי להעסיק פועל יהודי במקום ערבי?
תשובה: אין לתת מעשר כספים לכך, כי אף שיש מצווה להעדיף יהודי - מעשר כספים נועד לצדקה ולאחזקת לומדי תורה שלומדים על מנת ללמד, ולא לשאר המצוות. בנוסף לכך, העדפת יהודי היא מצווה ולא חובה, ולכן כאשר הפועל היהודי יקר יותר, אין חובה להעדיפו.
אמנם אם מדובר בפועל עני שאין לו עבודה, ורוצים לתת לו צדקה בדרך מכובדת, מותר להעסיק אותו ולהוסיף על משכורתו מכספי מעשר כספים. למשל, אם עבודתו שווה אלפיים שקלים בחודש, אפשר להוסיף לו אלף שקלים מכספי מעשר כספים.
פורום תקנה
שאלה: מדוע לא התייחסת ל'פורום תקנה' ואל החלטתו בעניין רב פלוני. האם אין מן הראוי לעסוק בנושא מרכזי שכזה, שעומד במשך מספר שבועות בראש סדר היום של הציבור?
תשובה: לא כתבתי כי עדיין אין לי עמדה ברורה, אבל שאלות יש: א) אינני יודע האם נעשה חיקור דין כראוי, כלומר, האם ניתנת לנאשמים אפשרות להזים את טענת המתלוננים בכל הכלים המשפטיים המקובלים? ב) האם ביסוד עבודת הפורום מונחת אג'נדה הקובעת כי תופעת הניצול המיני היא רווחת מאוד, ויש לבער אותה על ידי חיפוש ואיתור המנצלים, ועל כן הם נוטים לייחס משקל יתר לכל תלונה, בלי לשקול כראוי את עמדת הנאשם. ואף שמדובר באנשים נכבדים, וביניהם תלמידי חכמים גדולים, שמכוונים לשם שמים, השאלה קיימת, כי לעיתים כשיש לגוף מסוים אג'נדה, נוצרת דינמיקה קבוצתית שמטה את דעתם לטובת המתלוננים על חשבון הנאשם, בני משפחתו, קרוביו ואוהביו. ג) האם ראוי שגוף שלא נבחר על ידי הציבור יכפה את עצמו על הנאשמים, או שמא יש לעודד את המאשימים לפנות לבית דין מוסכם או למשטרה. או לכל הפחות ראוי אולי להציע לנאשמים את האפשרות האם הם רוצים שעניינם יתברר בפני 'פורום תקנה' או בפני בית דין מסודר, או בדרך של זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד ושניהם בוררים את השלישי. ד) עוד בעיה ישנה ביחס לחילול השם.
אם הדברים יתלבנו יותר, לכאן או לכאן, אפרסם אותם בעז"ה בהרחבה לאחר הפסח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
